עת"מ
בית משפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד
|
28316-04-18
21/05/2018
|
בפני השופט:
צבי דותן
|
- נגד - |
העותרת:
עירית כפר סבא עו"ד בתיה בראף (מליכזון) עו"ד גילי שמואלי
|
המשיבים:
1. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. הועדה מחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז 3. נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ 4. עיריית הוד השרון 5. מנהל אגף הייעור בקרן קיימת לישראל 6. המועצה הארצית לשימור אתרי מורשת בישראל 7. אדם טבע ודין
עו"ד יהודית אריאב פוקס[בשם משיבות 1-2] עו"ד פלג אלימלך ועו"ד סיון טיירי[בשם משיבה 3] עו"ד ע' קוקיא[בשם משיבה 4] עו"ד אמיר ביידא[בשם משיבה 5] עו"ד גדעון קורן[בשם משיבה 6] עו"ד אלי בן ארי ועו"ד אריה פרידסון [בשם משיבה 7]
|
החלטה |
1.העותרת הגישה עתירה, הנוגעת ל"חורשת אוסישקין", שהיא חורשת עצי אקליפטוס הנמצאת על הגבול בין כפר סבא להוד השרון, בתחומה המוניציפלי של עיריית הוד השרון. העותרת טוענת כי מדובר באתר בעל משמעות היסטורית, שהוכר כאתר מורשת ארצי ועירוני, המיועד לשימור, וכן אתר בעל חשיבות סביבתית אקולוגית רבה, ובו ערכי טבע ונוף חשובים.
2.ביום 21/8/12 פורסמה הודעה בדבר הפקדת תכנית מתאר מקומית מח/162/ב'. התכנית נועדה לשפר את מערכת הנגישות בין דרך 531 והערים הוד השרון וכפר סבא, בכך שהיא מאפשרת נגישות ממחלף מגדיאל אל כביש 531 מערבה, ומכביש 531 מכיוון מזרח אל מחלף סוקולוב ותחנת הרכבת "סוקולוב". בתקנון התכנית נקבעה הוראה (סעיף 6.4.3) כי "חורשת אוסישקין תמוגן כך שתימנע כל פגיעה בה". כמו כן, לתכנית צורף "תשריט עקרוני לפיתוח נופי", שבו סומנו "העצים הקיימים" ו"העצים לשימור" בחורשת אוסישקין. לטענת העותרת, התשריט לא קבע כל הוראה ביחס לכריתה או עקירה של עצים מחורשת אוסישקין.
3.בשנת 2012 הוגשו התנגדויות לתכנית מח/162/ב'. רוב ההתנגדויות לא עסקו בסוגיית כריתה ועקירה של עצים. זאת, לטענת העותרת, משום שהיה ברור כי התכנית אינה מייעדת פגיעה בחורשת אוסישקין, אלא להיפך, מסמכי התכנית המופקדת הציגו מצג מפורש כי התכנית נועדה לשמר את החורשה, ולמנוע כל פגיעה בה.
4.ביום 23.3.14 החליטה ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית לתת תוקף לתכנית. ההחלטה כללה (בין היתר) הוראות אלה:
"סעיף 6.4.2.1.5 יימחק. יש לקבל אישור פקיד היערות טרם מתן תוקף לתכנית, וזאת בהתאם להוראות סעיף 83(ג) לחוק התו"ב. ככל שיידרש נספח עצים בוגרים, יש לצרפו למסמכי התכנית במעמד מחייב. סעיפים רלוונטיים לענין זה יוכנסו להוראות התכנית בהנחיית לשכת התכנון".
5.התכנית פורסמה למתן תוקף ביום 18.6.15 (יה"פ 7060, בעמ' 6499), ומכאן שהיא נכנסה לתוקף ביום 3.7.15.
6.לאחרונה הגישה המשיבה 3 לפקיד היערות בקשה לרישיון כריתה של 170 עצים. העותרת טוענת כי רק לאחר הגשתה של בקשה זו, נודע לה על קיומו של נספח חדש לתכנית - נספח ו', "נספח עצים בוגרים". מדובר בנספח שבו נערכה לראשונה רשימה של עצים לשימור ורשימה של עצים לכריתה מתוך חורשת אוסישקין. הנספח קובע כי בחורשה 290 עצים בוגרים, מתוכם 135 מיועדים לכריתה, ו - 155 מיועדים לשימור. הנספח צורף לתכנית ביום 19.12.14, משמע - אחרי ההחלטה לתת תוקף לתכנית. הנספח לא היה חלק ממסמכי התכנית במועד ההפקדה להתנגדויות, העותרת לא היתה מודעת לו, הוא לא פורסם להגשת התנגדויות, ולא ניתן היה להגיש כנגדו התנגדות.
העותרת טוענת כי בעוד שהועדה המחוזית הציגה לאורך כל הליך אישור התכנית מצג כי התכנית משמרת את החורשה, הרי סמוך לפני מתן תוקף לתכנית, הוסף נספח המייעד 135 עצים לכריתה, וזאת מבלי לאפשר לציבור להתנגד, ומבלי ליידע את פקיד היערות כי מדובר באתר לשימור.
7.ביום 26.3.18 פנתה מהנדסת העיר אל המשיבים 1 ו-3 בבקשה לא לבצע כל פעולה בשטח לקידום המחלף, עד לקיום סיור בשטח והצגת עמדת העיריה בנושא. פניה זו נענתה בשלילה, וכי העבודות תתחלנה באופן מיידי.
8.העותרת הגישה אפוא את העתירה שבפניי, ובה היא מבקשת להורות למשיב 1 ולמשיבה 3 שלא לבצע כל פעולה לקידום או ביצוע בניית המחלף, תוך כריתה של 170 עצים מתוך "חורשת אוסישקין", וזאת עד אשר יוסדר נושא העצים, בשיתוף כלל הגורמים שהם צד לעתירה, לבחינת חלופה תכנונית במטרה למנוע פגיעה קשה ב"חורשת אושיסקין".
9.בד בבד עם הגשת העתירה, הגישה העותרת גם בקשה דחופה למתן צו ארעי וצו ביניים, המורה למשיב 1 ולמשיבה 3 להימנע מכריתת 170 עצים מתוך "חורשת אוסישקין" עד לבירור העתירה, וכן מורה למשיב 5 להימנע ממתן רישיון כריתה עד לבירור העתירה.