בן מגרם ו-247 אח' נ' עיריית אשדוד ואח'

ביום 8.8.17 הוגשה עתירה זו יחד עם בקשה לצו ביניים ובקשה לקביעת דיון בבהילות. בבקשה ביקשו העותרים (תושבים וחברי מועצת העיר אשדוד) שיינתן צו ביניים אשר ימנע את החתימה על הסכם עקרונות בין עיריית אשדוד למשרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון, ולפיו ישווקו 30,046 יחידות דיור בעיר אשדוד - ובאם תתבצע הגדלה – 45,803 יחידות - במהלך 8 שנים (להלן: "הסכם הגג").

העותרים ביקשו, כי יינתן צו המורה לעיריית אשדוד לבטל את החלטת מועצת העיר אשר אישרה את החתימה על הסכם הגג ולהימנע מחתימת ההסכם. סעד נוסף שהתבקש היה מסירת מסמכים שונים בקשר עם הסכם הגג (ראה עמ' 2 לעתירה).

עיקר התנגדותם של העותרים נגעה לאופן שבו נחתם הסכם הגג – הסכם אשר לדידם הינו בעל משמעות חסרת תקדים ועתיד לשנות את פני העיר באופן ממשי ותוך כמה שנים בודדות. העותרים טענו, כי התנהלות המשיבים בקשר להסכם הגג לא נעשתה בשקיפות ובשיתוף של תושבי העיר, וכי מדובר בהליך בזק בלא שהתקיים דיון מעמיק במועצת העיר כיאה להחלטה בסדר גודל שכזה. מכאן נטען, כי מדובר בהפרה בוטה של כללי המנהל התקין ושל הוראות יסוד שבדין.

עוד הלינו העותרים על כך שבמסגרת הסכם הגג הוקצו 25% מן היחידות לאוכלוסייה החרדית. לעמדת העותרים מדובר בפגיעה בלתי מידתית בעקרון השוויון, שכן לדידם אין כל הצדקה שהציבור החרדי לא יזכה להזדמנות שווה כיתר האוכלוסייה וזאת מבלי שייעדו מלכתחילה עבורו חלק מהדירות.

יצוין כי בעתירה התבקשו למעשה סעדים זהים לאלו שנתבקשו בצו הביניים.

בדיון שהתקיים בפני מיד בסמוך להגשת הבקשה ביום 10.8.2017 הוסכם, בתום דיון ארוך ושמיעת טיעוני כל הצדדים, כי המשיבים יהיו רשאים לחתום על הסכם הגג בנוסח שצורף לתגובת המדינה. אותו שינוי בנוסח ההסכם בסעיף 18.9 להסכם הגג, נגע להקצאת יחידות דיור לאוכלוסייה החרדית.

וכך נאמר בעניין זה בהודעה המדינה ביחס לנוסח סעיף 18.9 להסכם הגג: "המשיבות מודיעות כי נוסח סעיף 18.9 של הסכם העקרונות ישונה באופן בו ייקבע כי הצדדים לבסכם מסכימים כי במסגרת כלל התוכניות והשיווקים המתוכננים בעיר מכוח הסכם זה, יוקצה שיעור מסוים לטובת תכנון ושיווק ייעודיים למגזר החרדי, כפי שיוסכם בין הצדדים,והכל בהתאם לכללים הקבועים בהחלטת ממשלה מס' 1823 (דר/82)".

עוד הוסכם, כי יתקיים דיון נוסף במועצת העיר אשדוד בנושא הסכם הגג; וכי טרם הדיון ימסרו לחברי המועצה חוות דעת מקצועיות ומסמכים שעמדו ברקע לדיון בהסכם ואשר נתבקשו על ידי העותרים במסגרת העתירה והסעדים שננקבו בה, זאת כדי שתהיה בידיהם תמונה מקיפה טרם הדיון.

להשלמת התמונה יוער, כי ב"כ העירייה התנגדו בסופו של יום לשינוי בסעיף 18.9 להסכם הגג אשר למעשה ביטל את הקביעה כי 25% מן היחידות יוקצו לאוכלוסייה החרדית – כאשר יתר הצדדים הגיעו להסכמה ביחס לאמור. חרף התנגדות זו נקבע בהחלטתי מיום 10.08.17, כי יש מקום להורות על תיקון ההסכם כאמור, זאת לאור עמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה בתגובה שהוגשה ממש בסמוך לדיון, לפיה הנוסח בהסכם הגג אמור להיות תואם את הכללים הקבועים בהחלטת ממשלה מס' 1823, ויש להשאיר שיקול דעת בעניין זה לסיכום בין הצדדים, ולא לנקוב בשיעור מסוים של הקצאת דירות מראש.

בהתאם נקבע בהחלטה מיום 10.8.18, כי הסכם הגג ייחתם לפי הנוסח שצוין בתגובת המדינה ביחס לסעיף 18.9 להסכם וכי ב"כ העותרים יתנו הודעת עדכון (בשל טעות קולמוס נכתב "הודעת תיקון") וזאת לאחר שיתקיים דיון מחודש במועצת העיר.

עולה אפוא, כי למעשה בתום הדיון ניתנו הוראות אופרטיביות וסעדים מרכזיים בשני נושאים מרכזיים שעלו בעתירה – הן בעניין שינוי תנאים מסוימים בהסכם הגג; הן ביחס לקיום דיון נוסף במועצת העיר בהסכם הגג במועד מאוחר יותר וזאת למרות שהוסכם כי חתימת ההסכם לא תדחה. והן ביחס לקבלת המסמכים שנתבקשו בעתירה אשר נטען, כי הם מהותיים לעותרים לשם כך שיוכלו ליטול חלק באופן ראוי בהליך של בחינת הסכם הגג.