עפ"ת
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
|
8837-01-17
04/02/2018
|
בפני הרכב השופטים:
1. כבוד הנשיא אברהם טל – אב"ד 2. כבוד השופטת ורדה מרוז - סג"נ 3. כבוד השופטת זהבה בוסתן
|
- נגד - |
המערער:
ניב דורה
|
המשיבה:
מדינת ישראל
|
פסק דין |
רקע
1.שבת בבוקר, יום 27.09.14 שעה 07:00 לערך. המערער, חייל צעיר ביחידה מובחרת, עשה את דרכו לביתו, בתום בילוי לילי ממושך, ברכב מסוג שברולט מ.ר. 14-209-66 (להלן: "הרכב") בכביש מספר 4 מדרום לצפון. אותה עת רכב חגי רודריג ז"ל (להלן: "המנוח") על אופניו בשול ימין של הכביש, לאחר שחלף על פני צומת פרדסיה. בהיות המערער במרחק של כ-800 מטר מהצומת לכיוון צפון, הוא סטה לפתע מהנתיב הימני בו נסע לנתיב השמאלי ומיד לאחר מכן, חזר לנתיב הימני. שניות לאחר מכן, התנגש עם חזית רכבו בחלק האחורי של אופני המנוח.
2.המנוח נפגע בראשו ובחלקים נוספים בגופו כתוצאה מהטחת גופו על חזית הרכב, השמשה הקדמית וגג הרכב. לבסוף, הוטח גופו על הקרקע, מרחק של כ-54 מטר ממקום התאונה, בתוך השול הימני. מותו נקבע במקום. אופניו הוטלו למרחק 69.8 מטר וחלקים מהם, כמו גם אביזרים של המנוח נמצאו במקומות שונים בשול הימני ובתעלה הסמוכה לו. רכב המערער נעצר מרחק של 104.8 מטר ממקום התאונה, על הכביש.
3.העובדות האמורות פורטו בכתב האישום שהוגש כנגד המערער ועל יסודן ייחסה לו המאשימה עבירה של גרם מוות ברשלנות לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961. בכתב האישום נטען, כי לאחר שהמערער סטה עם רכבו שמאלה ולאחר מכן, חזר לימין, כמתואר לעיל, המשיך בסטייה לעבר השול הימני, פגע בגלגל האחורי של אופני המנוח וגרם למותו.
4.עוד נטען בכתב האישום, כי במהלך 24 השעות עובר לתאונה, ישן המערער, לסירוגין, כארבע שעות בלבד ובמהלך 10 השעות עובר לתאונה, בילה עם חבריו מחוץ לביתו, במהלכן ישן שעה אחת בלבד, בין 05:00 ל-06:00 לערך. בעת התרחשות התאונה היה שרוי, אפוא, המערער בעייפות גדולה.
5.המערער טען כי התאונה אירעה על הנתיב הימני בכיוון נסיעתו ונגרמה כתוצאה מסטייה פתאומית של האופניים מהשול לנתיב נסיעתו. לשיטתו, התאונה היתה בלתי נמנעת נוכח הסטייה הפתאומית של האופניים לנתיב נסיעתו. גרסתו נתמכת בחוות דעת מומחה, מר אבנר רוזנגרטן, בעל הסמכה לחקירה ושיחזור תאונות דרכים וכן, מומחה בתחומים פורנזיים שונים.
6.בית המשפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופטת רות רז) הרשיע את המערער, בעבירה של גרם מוות ברשלנות, בפסק דין מנומק כדבעי. ממצאיו נמסכו על עדויות בוחני תנועה מטעם משטרת ישראל, על ראיות פורנזיות וראיות נסיבתיות. בית המשפט גזר על המערער 13 חודשי מאסר, 15 שנות פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה, קנס ומאסר מותנה.
7.בערעור זה משיג המערער על ממצאיו ומסקנותיו של בית משפט קמא וטוען כי לא הוכחה אשמתו בגרימת התאונה, למצער, לא מעבר לספק סביר. לחילופין, עותר המערער להקל בעונשו בהתחשב בנסיבותיו האישיות, היותו צעיר, נורמטיבי, לוחם מצטיין ונעדר זיקה לעבריינות, לרבות בעבירות תעבורה.
8.לאחר בחינה מעמיקה ויסודית של הראיות, העדויות וטענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי פסק דינו של בית משפט קמא מבוסס ומנומק, דבר דבור על אופניו ואין עילה להתערב בממצאיו ובמסקנותיו.