עפ"ת
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
40215-05-16
17/07/2016
|
בפני השופט:
יוסף אלון
|
| - נגד - |
המערער:
מוחמד אבו סבית
עו"ד אחמד אבו עאבד
|
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד דרור שטרוך – פמ"ד
|
| פסק דין |
1.המערער הורשע בביהמ"ש לתעבורה בבאר שבע (סגן הנשיא כב' השופט ד. לנדסמן) בעבירות של גרימת נזק לרכוש או אדם בתאונת דרכים ובנהיגה רשלנית תוך סטייה מנתיב נסיעתו.
בגזר הדין הוא נפסל מנהיגה לתקופה של שלושה חודשים ונקנס ב- 1,500 ₪.
בפני ערעורו על הכרעת הדין.
2.להלן תמצית העובדות הצריכות לעניין:
בכתב האישום נטען כי ב- 31.8.2011 ב- 21:20 בלילה נהג המערער במכוניתו על כביש הגישה לתחנת משטרת העיירות. אותה שעה נהג השוטר י. דדון בניידת משטרה באותו הכביש "ממול לכיוון נסיעת המערער".
נטען כי המערער סטה שמאלה מנתיב נסיעתו והתנגש בחזית שמאל הקדמית של מכוניתו בדופן שמאל האחורי של הניידת – וכתוצאה מתאונה זו ניזוקו כלי הרכב ונפגע קלות נהג הניידת.
עפ"י הנטען בכתב האישום, אותה סטייה שסטה המערער לשמאל נתיבו נגרמה ברשלנותו – והיא שהובילה לתאונה.
כתב האישום הוגש ב- 21.8.12 (שנה לאחר התאונה!)
המערער כפר במיוחס לו וטען כי לא הוא אלא השוטר דדון (נהג הניידת) הוא זה שסטה מנתיב הנסיעה וגרם לתאונה.
התנהלה פרשת ראיות ארוכה (תביעה והגנה).
בהכרעת הדין (מיום 20.3.16) העדיף ביהמ"ש קמא את עדות נהג הניידת (ושוטרים שנסעו עמו) על פני עדות המערער (ונוסעים שהיו עמו) ודחה את מסקנות מומחה התנועה של המערער מפני מסקנותיו של הבוחן המשטרתי.
3.בנימוקי הערעור שבכתב, ובטיעוניו על פה, משיג ב"כ המערער על הנמקות ביהמ"ש קמא מכוחן אימץ את גרסת נהג הניידת ואת חוות דעתו ועדותו של הבוחן המשטרתי – התומכים באותה הגרסה.
טענה נוספת של ב"כ המערער הינה בהיעלמותם של סרטי הצילום וההקלטה ממצלמות האבטחה הקבועות ברחבת מבנה תחנת משטרת העיירות – בהן תועדה התרחשות התאונה.
בעניין זה מפנה ב"כ המערער למפורט בהחלטת כב' השופט אלון אופיר בבית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע מיום 22.9.2011 (שלושה שבועות לאחר התאונה). בהחלטה הנ"ל התקבלה בקשת המערער לביטול הפסילה המנהלית של רישיונו עקב התאונה.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת