חאג' נ' מדינת ישראל

1.לפני ערעור על חומרת העונש שנגזר על המערער בגדרי תת"ע 6694-04-16 בבית משפט השלום לתעבורה בעכו (להלן: "בית משפט קמא").

2.לפני בית משפט קמא הונח כתב אישום בו יוחסו למערער עבירות נהיגה לאחר שתוקף רישיון הנהיגה שלו פקע במהלך תקופה העולה על ששה חודשים, וללא פוליסת ביטוח בת תוקף לשימוש ברכב, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת התעבורה") וסעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.

3.על פי כתב האישום, בתאריך 22.3.16 בשעה 16:20, בנחף, נהג המערער ברכב משא סגור לאחר שתוקף רישיון הנהיגה שלו פקע ביום 19.6.99, וללא פוליסת ביטוח המכסה את נהיגתו.

4.המערער הודה בבית משפט קמא במיוחס לו והורשע על פי הודאתו. כן ביקש לצרף לעניין העונש תיקים נוספים, חמישה במספר, בגין עבירות זהות שנעברו בתאריכים 18.10.15, 9.12.15, 20.4.16, 11.9.16 ו-6.3.17 אשר גם בביצוען הודה.

הצדדים הציגו לפני בית משפט קמא הסדר טיעון לפיו יוטל על המערער עונש מאסר בפועל למשך חמישה חודשים שירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה בן שבעה חודשים למשך שלוש שנים, פסילה בפועל של רישיון הנהיגה, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות.

5.בית משפט קמא כיבד את הסדר הטיעון וגזר את דינו של המערער בהתאם להסדר.

בגזר הדין הוטלו על המערער רכיבי הענישה כדלקמן: חמישה חודשי מאסר לריצוי בפועל בעבודות שירות; שבעה חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהמערער לא יעבור במשך שלוש שנים עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה או עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה; קנס בסך 3,500 ₪ או 35 ימי מאסר תמורתו לתשלום בשבעה תשלומים; חתימה על התחייבות על סך 3,000 ₪ להימנע מלבצע עבירות בהן הורשע במשך שנתיים; פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שלושים חודשים; שלושה חודשי פסילה על תנאי מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך שלוש שנים, והתנאי הוא שהמערער לא יעבור עבירה בה הורשע או עבירה המפורטת בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה.

6.המערער ממאן להשלים עם גזר דינו של בית משפט קמא.

בהודעת הערעור טען ב"כ המערער כי בית משפט קמא החמיר עם המערער יתר על המידה, עת פסל את רישיון הנהיגה שלו למשך שלושים חודשים בפועל, וכן הטיל מאסר בעבודות שירות למשך חמישה חודשים. על פי הטענה עסקינן בעונש חמור, קיצוני ולא מידתי.

בהודעת הערעור צוין כי העבירות שנעברו הן עבירות טכניות שכן תוקף רישיון הנהיגה של המערער פקע עקב צבירת חובות. באם בית משפט קמא היה מאפשר למערער לחדש את רישיונו ולהציג רישיון נהיגה תקף לאחר תשלום חובותיו, לא היה מקום לפסול בפועל את רישיון הנהיגה שלו כלל. עוד צוין כי המערער הצהיר בפני בית משפט קמא כי הוא פעל ופועל להסדרת רישיון הנהיגה וחידושו, אולם בית משפט קמא כלל לא ייחס להצהרה זו משקל. נטען כי המערער עובד כשכיר בחברת מיזוג אוויר, זקוק לרישיון הנהיגה באופן יומיומי, בפרט בהיותו מתגורר עם הוריו הקשישים בהם הוא תומך נוכח מצבם הרפואי. לפיכך התבקש בית המשפט להתערב בעונש שהוטל בבית משפט קמא, להורות על ביטול רכיב המאסר, ולהמתיק משמעותית את תקופת הפסילה.

7.בדיון שהתקיים לא התייצב המערער. בא כוחו טען שהודיע לו על מועד הדיון אולם המערער סבר כי מדובר במועד שונה. עוד נטען שהמערער מרצה מאסר בעבודות שירות ולפיכך לא יכול היה להתייצב לדיון, שכן כבר החל יום העבודה. למרות זאת החליט בית המשפט לקיים את הדיון בערעור ולא להורות על מחיקתו על הסף, הגם שלא נמצאה סיבה מוצדקת להיעדרו של המערער מן הדיון.