עפ"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
21879-08-14
01/08/2016
|
בפני השופט:
יוסף אלון
|
| - נגד - |
מערערים:
1. יונס אל זיאדנה 2. אחמד אלזיאדנה
עו"ד א. ביטון יונס אל זיאדנה
|
המשיבה:
מדינת ישראל- הוועדה המחוזית לתו"ב מחוז דרום
עו"ד ל. כפרי
|
| פסק דין |
1.ביום 11/12/13 חתם יו"ר המשיבה (הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז דרום) על צו הריסה מנהלי ביחס למבנה פח בשטח של כ- 80 מ"ר במתחם הידוע כ"מתחם אל זיאדנה" – מערבית לכביש 40 (וזאת עפ"י סעיף 238 א לחוק התו"ב).
ביום 8/1/2014 הגיש המערער 1 (להלן:""יונס") בקשה לבית המשפט השלום בבאר-שבע "להורות על דחיית ביצוע צו ההריסה המנהלי".
ביום 13/1/14 הגישו ב"כ המערער 1 והמשיבה "הודעה ובקשה מוסכמת" לביהמ"ש קמא ולפיה צו ההריסה המינהלי יישאר בתוקפו , ביצועו יעוכב עד ליום 31/3/14 ועד למועד זה יהרוס המערער 1 בעצמו את המבנה.
היה ולא יעשה כן, רשאית תהיה המשיבה לבצע ההריסה בעצמה עד ליום 1/7/14.
ב"כ הצדדים ביקשו את ביהמ"ש קמא, באותה ההודעה, ליתן להסכמה הנ"ל תוקף של החלטת ביהמ"ש – ולהורות בהתאם על ביטול הדיון שנקבע בבקשת העיכוב של המערער 1 ליום 15/1/14.
ביהמ"ש קמא נעתר לבקשת הצדדים והחליט כמבוקש בה.
חלפו מספר ימים והמערער 1, שהחליף בינתיים את ייצוגו המשפטי, פנה בבקשה לביהמ"ש קמא ובה טען כי ההודעה המוסכמת (מ-13/1/14) ניתנה ע"י בא כוחו הקודם של יונס שלא בידיעתו ושלא בהסכמתו.
הוא הוסיף וטען כי המבנה נשוא הצו נבנה שנים רבות לפני שהוצא הצו המנהלי, כי הוצאת הצו המינהלי נגועה באפלייה פסולה ביחס למבנים אחרים שנבנו באותו המתחם, וכי נוכח ה"אופק התכנוני" להתרת הבנייה באזור – מן הדין לבטל את הצו המינהלי.
לאחר התדיינות ממושכת, הגשת בקשות רבות וחקירות מצהירים שונים ניתן ביום 3/714 פסק דין ארוך ומפורט של ביהמ"ש קמא (כב' השופט י. דנינו) ובו נדחו אחת לאחת טענותיו של המערער 1 – ובקשתו לבטל, או לעכב, את צו ההריסה המינהלי נדחתה (להלן – פסק הדין בעניין המערער 1).
2.ביום 11/12/13 חתם יו"ר המשיבה על צו הריסה מינהלי נוסף (מתוקף סמכותו לפי סעיף238 א' לחוק התו"ב ) ביחס למבנה אחר באותו המתחם (הבנוי פח על רצפת בטון) בשטח של כ- 80 מ"ר.
ביום 31/1/2014 פנה המערער 2 (להלן – "אחמד") בבקשה לביהמ"ש קמא לביטול הצו ו/או לעיכוב ביצועו.
לאחר דיונים ובקשות שונות – ניתנה ביום 14/7/14 החלטת ביהמ"ש קמא (כב' השופט י. דנינו) – ובה נדחתה בקשת המערער 2 לביטולו ו/או לעיכובו של הצו .
עקב זהות הטענות בעניין שני המערערים, ובהיות שני המבנים באותו המתחם – עיכב בימ"ש השלום את מתן החלטתו בעניין המערער 2 – עד למתן פסק הדין הנ"ל בעניין המערער 1.
3.בפני ערעור המערער 1 על פסק הדין מיום 3/7/14 כשנכרך לו ערעור המערער 2 על ההחלטה הנ"ל, בעניינו, מיום 14/7/14.