עליאן נ' סופרבוס בע"מ

פסק דין

בפנינו תביעה לקבלת הפרשי שכר, פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ופיצויים לפי חוק הסכמים קיבוציים, לנוכח טענת התובע כי התובעת הביאה לפיטוריו בשל כך שנטל חלק בניסיונות התארגנות העובדים בנתבעת. לטענת הנתבעת התובע לא פוטר אלא התפטר בשל סירובו לעבוד במשמרות ערב בנוסף למשמרות הבוקר, כאשר מדובר בחיוב בסיסי על פי החוזה בין הצדדים.

רקע

התובע עבד אצל הנתבעת כאחראי קו בסניף קריית ספר (להלן: "הסניף") החל מיום 12.2.06. יום עבודתו האחרון בפועל של התובע היה ביום 26.8.10. שכרו הקובע של התובע עמד על סך 4,800 ₪.

כעולה מהעדויות, עובדי הנתבעת ניהלו ניסיונות התארגנות באמצעות ההסתדרות הכללית, שהחלו בחודש אפריל 2010. במהלך ניסיונות ההתארגנות הוחתמו טפסי הצטרפות להסתדרות, התקיימו מספר ישיבות הסברה במסעדות שונות וביום 5.8.10 התקיימו עיצומים. ניסיונות ההתארגנות לא הצליחו והפסיקו לאחר מס' חודשים ובסופו של יום לא התאגדו עובדי הנתבעת.

אמו ז"ל של התובע היתה חולה במחלה ממארת בשנת 2010 (במשך התקופה הרלוונטית לתביעה), עד לפטירתה מאוחר יותר. התובע מסר כי טיפל באימו במסירות, והיא נזקקה לעזרתו באופן שוטף שכן היה היחיד מבין אחיו שדיבר בשפה העברית והחזיק ברישיון נהיגה.

התובע ביקש ממנהל הסניף בו עבד בנתבעת, מר אלירן כהן, לעבור לעבוד במשמרות בוקר לנוכח מחלת אימו, ואכן קיבל אישור כזה, החל מינואר 2010. הצדדים חלוקים ביניהם על הגדרת זמניות האישור ומשכו.

לטענת התובע, החל מחודש מאי 2010 השתנה יחס הנתבעת אליו, והופנתה אליו דרישה לחזור ולעבוד במשמרות ערב בנוסף למשמרות הבוקר. ביום 26.8.10 אירע ויכוח בין התובע לבין הקב"ט, בשל תקר בגלגל האוטובוס בו נהג התובע. לדברי התובע בתצהירו, נדרש על ידי מנהל הסניף מר אלירן כהן להפקיד את תיק הנהג וללכת הביתה. מאידך, בעדותו מסר התובע כי מוסר ההודעה היה רמי, סדרן ונהג שעבד בסניף, בשם המנהל מר אלירן כהן. התובע לא הבהיר מדוע לא ציין בתצהיר כי ההודעה נמסרה באמצעות רמי (פרוטוקול עמ' 7 ש' 26- 29, עמ' 8 ש' 1- 2). התובע קיבל את ההודעה כפשוטה והלך, אולם לא הפקיד את תיק הנהג כי רצה לוודא החזרתו באופן תקין כך שייבדק ויימצא שמלוא הסכומים שם (סעיף 24 לתצהירו). התובע לא הבהיר מדוע לא פנה למר אלירן כהן בעצמו לבירור ההוראה. נציין כבר מעתה כי הפקדת תיק הנהג נעשית רק בסיום יחסי העבודה (פרוטוקול עמ' 11 ש' 29- 30). מר אלירן כהן הדגיש בעדותו כי אין לו הכוח לפטר עובד בסניף, אלא אך ורק לשלוח אותו הביתה באותו יום ולבוא להמשך בירור עם ההנהלה (פרוטוקול עמ' 15 ש' 12- 13).

ביום 29.8.10 התקשרה גב' תורג'מן לתובע והזמינה אותו לשיחה עם סמנכ"ל החברה, מר דוד אוחנה, שתתקיים למחרת. ביום 30.8.10 התקיימה השיחה בין התובע לבין סמנכ"ל החברה בה נעשה בירור בקשר לתקרית עם הקב"ט וכן דובר על בקשת התובע לקבלת תשלום בגין ארבע שעות בשל הנסיעה הראשונה והאחרונה בכל יום. סוכם כי התובע ישוב לעבודה בסניף.

מר דוד אוחנה מסר בתצהירו כי במסגרת שיחה זו עלה בפירוש גם נושא השיבוץ במשמרות ערב, כאשר הובהר כי התובע "פותח סידורים" (כלומר, לא מתייצב לעבודה בשעות שנקבעו לו בשיבוץ ובכך מאלץ עריכת השיבוץ וסידור המשמרות מחדש) כרוני, ואינו מתייצב למשמרות הערב שנקבעות לו.

באותו יום פנה התובע לסדרן וזה מסר לו כי אינו משובץ. למחרת שאל אותו האחראי על סידורי העבודה בסניף אם ניתן לשבצו לשבוע של משמרות בוקר ושבוע לאחריו משמרות ערב. התובע השיב לו כי אינו יכול שכן עליו להיערך לשם כך בשים לב לטיפול באמו החולה.

לאחר מכן החלה מסכת של ניסיונות ליצירת תקשורת בין הצדדים, כאשר כל אחד מהצדדים טוען כי ניסה ליצור קשר עם רעהו, אולם לא הצליח בשל אי מענה מהצד השני, צלצולים וניתוקים, וכדומה (ראו סעיפים 29- 31 לתצהיר התובע, עדות גב' תורג'מן בפרוטוקול עמ' 14 ש' 7- 23). לטענת הנתבעת התובע היה נחוץ לה ביותר בתקופה זו, בשל מחסור כללי בעובדים ובפרט בתקופת צום הרמדאן, החופשות והחגים, שחלה אז. מנגד טוען התובע כי עשה מאמצים לתאם חזרתו לעבודה אולם אלה לא צלחו.

בסופו של יום, ביום 13.9.10, התקיימה פגישה בין התובע למר אייל וקס, מנכ"ל הנתבעת, שהוקלטה על ידי מר ווקס, ובה נתבקש התובע להתחייב כי תוך חודשיים ישוב לעבודה במשמרות בוקר וערב כאחד, כאשר בחודשיים אלו ימשיך לבצע משמרות בוקר. התובע השיב כי אינו יכול לעשות כן כי אינו יודע מה יהיה מצבה של אימו בתום החודשיים הללו. מר ווקס טען כי הוא רואה בכך התפטרות ודרש מהתובע להשיב את תיק הנהג. נציין כי בהמשך הדברים התובע ביקש לראות את נוסח ההתחייבות, וסוכם בין התובע למר ווקס כי ההתחייבות תשלח אליו בפקס, אולם בסופו של יום לא ברור אם הפקס הגיע ליעדו, כאשר התובע טוען כי לא קיבלו ואילו מר ווקס טוען כי שלחו למספר שמסר לו התובע. ביום 20.9.10 הפקיד התובע את תיק הנהג. ניכוי שנעשה בגין חסר נטען מהתיק הוחזר לתובע בהמשך. התנהלו שיחות נוספות בין הצדדים. ביום 13.9.10 כתבה עו"ד דג'יאן מההסתדרות הכללית מכתב לנתבעת בדרישה להפסקת ההתנכלות כלפי התובע על רקע ההתארגנות, והשבתו לעבודה. נציין כי זו פעם ראשונה שטענה זו הועלתה במפורש מצד התובע. הנתבעת הכחישה במכתב התשובה מטעמה את טענות התובע בעניין זה, ודרשה שישוב לעבודה סדירה. ביום 2.11.10 הגיע התובע בפועל למשרדי החברה במטרה לשוב לעבודה סדירה אולם נאמר לו כי רואים בהתנהלותו כהתפטרות. התובע טוען כי למעשה במועד זה פוטר.

גדר המחלוקת

הפלוגתאות שנקבעו בדיון המוקדם מיום 14.11.11 הן אלו:

מהו מועד סיום יחסי העבודה בין הצדדים האם ביום 26.8.10 כטענת הנתבעת או שמא ביום 2.11.10 בטענת התובע.

מהן כלל נסיבות הפסקת עבודתו של התובע והאם נכונה טענתו כי פוטר מעבודתו על רקע פעילותו בהתארגנות העובדים או שמא נכונה טענת הנתבעת כי התובע התפטר מעבודתו. כפועל יוצא, האם זכאי התובע לפיצויי פיטורים ולחלף הודעה מוקדמת וככל שכן, באיזה שיעור.

ככל שיקבע כי התובע פוטר מעבודתו האם הליך הפיטורים היה כדין כפועל יוצא, האם זכאי התובע לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין ו/או לפיצוי ללא הוכחת נזק וככל שכן, באיזה שיעור.

ככל שיקבע כי התובע פוטר מעבודתו, האם הוא זכאי לשכר עבודה בגין חודשים ספטמבר ואוקטובר 2010 וככל שכן, באיזה שיעור.

האם זכאי התובע לפיצויי הלנה או שמא לנתבעת הגנה טובה.