עיריית תל אביב יפו נ' מיכקשווילי ואח'

1. בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 5.3.2017 (עת"ם 60955-01-15, השופטת ד"ר מ' אגמון-גונן) ופסיקתא שניתנה בעקבותיו ביום 17.7.2017 (להלן: הפסיקתא). בפסיקתא ניתנו הוראות יישומיות לביצועו של פסק הדין.

רקע עובדתי והליכים קודמים

2. המבקשת, עיריית תל אביב-יפו (להלן:העירייה), נקטה בהליכי גבייה מינהליים נגד המשיבים לגביית חובות ארנונה ומים המיוחסים לנכסים שהועברו אליהם בירושה. המשיבים עתרו לבית המשפט המחוזי לביטול הליכי הגבייה האמורים, וטענו כי העירייה פנתה להליכי גבייה מינהליים רק לאחר שכשלה בכל ניסיונותיה לתבוע במסגרת הליכים משפטיים שנוהלו בעבר את החובות הנטענים, וכי בכך פעלה בחוסר סבירות ובניגוד לדין ולהלכה הפסוקה.

3. ביום 5.3.2017 קיבל בית המשפט המחוזי את העתירה וקבע כי העירייה אכן לא הייתה רשאית לנקוט הליכי גבייה מינהליים בנסיבות שבהן ההליכים המשפטיים שניהלה קודם לכן ביחס לחובות הנטענים נמחקו, לאחר שנקבע כי העירייה התקשתה לפרט, לנמק ולהוכיח אותם חובות. הדברים מקבלים משנה תוקף, כך נקבע, במקרה שבו העירייה בחרה לנקוט אותם הליכי גבייה מינהליים כלפי מורישות הנכסים בעת שאלה כבר היו על ערש דווי, שנים רבות לאחר היווצרות החובות, וכן כלפי המשיבים שאינם מחזיקים במלוא המידע הנוגע לנכסים בעבר ואינם יכולים להתמודד כראוי עם טענות החוב. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי הליכי הגבייה המינהליים שבהם נקטה העירייה כנגד המשיבים נגועים בחוסר תום לב ובהפרה של חובות העירייה כרשות ציבורית.

4. ביום 21.5.2017 הגישו המשיבים לבית המשפט המחוזי בקשה למתן פסיקתא שבה יפורטו הנכסים וההליכים שעליהם יחול הסעד שניתן בפסק הדין. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה ופירט רשימה של שמונה נכסים שיש לבטל את הליכי הגבייה המפורטים ביחס אליהם (כלומר להסיר את השעבודים הרשומים בעניינם), וכן פירט רשימה של שבעה הליכי ההוצאה לפועל ושתי הערות אזהרה שיש לבטל ביחס לאותם נכסים משועבדים.

הבקשה דנן

5. העירייה הגישה ערעור מתוקן על פסק דינו של בית המשפט המחוזי כבר ביום 14.5.2017. ביום 18.7.2017 הוגשה הבקשה דנן, המכוונת לעיכוב ביצוע של הפסיקתא ופסק הדין גם יחד. בבקשה טוענת העיריה כי חוב המשיבים כלפיה עומד כיום על סך של למעלה מ-88 מיליון שקל, וכי בפועל ביצוע של פסק דינו של בית המשפט המחוזי יביא להסרת ארבעת השעבודים האחרונים על נכסים שנועדו להבטיח את חובות המשיבים. לטענת העירייה, אם לא יעוכב ביצועם של הפסיקתא ופסק הדין היא עלולה להימצא בפני שוקת שבורה מבלי שתוכל להבטיח את פירעון חובם של המשיבים. לעומת זאת, כך נטען, העירייה אינה מתכוונת לפעול למימוש הנכסים עד להכרעה בערעור, ועל-כן למשיבים לא ייגרם כל נזק אם יעוכב ביצועם של הפסיקתא ופסק הדין.

6. העירייה מוסיפה עוד כי סיכויי הערעור שהגישה גבוהים. בהקשר זה נטען כי ערעור קודם שהגישה העירייה לבית משפט זה בגלגול קודם של הסכסוך בין הצדדים התקבל, ובפסק הדין שניתן ביום 28.7.2014 נקבע במפורש כי אין לפרש הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים כשולל מהעירייה את האפשרות לנקוט הליכי גבייה מנהליים כלפי המשיבים (ע"א 9004/12). העירייה אף מטעימה כי בקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה במסגרת אותו הליך התקבלה באופן חלקי על-ידי השופטנ' סולברג (החלטה מיום 12.2.2013), שהורה כי ארבעה שעבודים שנרשמו על זכויות בנכסי המשיבים יוותרו על כנם עד למתן פסק דין. העירייה מציינת כי היא מבקשת אפוא שגם בגלגול הנוכחי של הסכסוך תתקבל החלטה דומה עד להכרעה בערעור שהגישה.