המוסד לביטוח לאומי נ' נעמה עאבד

השופט רועי פוליאק

1. בבית הדין האזורי בנצרת נדונה תביעתו של המשיב כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) בדבר הפסקת תשלום גמלת הבטחת הכנסה החל מחודש דצמבר 2011, בשל שימוש ברכב.

    

2. בפסק דין מיום 16.1.17, קבע בית הדין האזורי (השופט מירון שוורץ; ב"ל 8344-03-13) כי בהתאם להודעות הצדדים, מוסכם כי לפי הפסיקה הנוכחית אין להביא בחשבון את שווי הרכב לצורך בחינת זכאות המשיב לגמלת הבטחת הכנסה לתקופה הרלוונטית. לאור זאת, התקבלה תביעתו של המשיב והחלטות המוסד המתבססות על השימוש ברכב בוטלו.

3. פסיקתו של בית דין האזורי התבססה על פסק דינו של בית דין זה בעניין גבירץ (עב"ל (ארצי) 29956-08-11 גבירץ ואח' – המוסד לביטוח לאומי (9.6.2015)) ובעניין פלונית וליהוד (עב"ל 47408-05-12 פלונית – המוסד לביטוח לאומי; עב"ל 41933-04-14 יהודה ליהוד – המוסד לביטוח לאומי (7.9.2016)), שבהם נדחתה טענת המוסד לביטוח לאומי לפיה יש לבחון מחדש את ההלכה שנפסקה בעניין גבירץ.

4. המוסד הגיש ערעור על פסק הדין ולאחר מכן הגיש את הבקשה שלפניי לעיכוב ביצועו, עד להכרעה בעתירה בבג"צ אשר הוגשה על פסקי הדין של בית דין זה בעניין גבירץ ופלונית (בג"צ 9262/16 היועץ המשפטי לממשלה – בית הדין הארצי לעבודה).

   בהחלטתי מיום 27.4.17 ניתן צו עיכוב ביצוע ארעי עד להחלטה אחרת.

5. במסגרת הבקשה טוען המוסד כי ערעורו נתמך בטיעונים כבדי משקל אשר יש בהם כדי לשנות את פסק הדין. עוד נטען, כי מפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 6.2.17 בעתירה בבג"צ שבמהלכו ניתן צו על תנאי, עולה כי קיימת הנחה שעצם הוצאת צו על תנאי תביא לעיכוב הדיון בתיקים. המוסד מוסיף וטוען כי אין טעם בתשלום כעת. בקשר לכך נטען כי ככל שתתקבל העתירה ייווצר חוב למשיב, ואילו ככל שתידחה העתירה וייקבע שלא נפל כל פגם בפסק הדין, המוסד יפעל לביצוע פסק הדין ואין כל חשש כי הסכומים לא ישולמו למשיב. עוד צוין שמדובר בתשלום גמלת עבר בגין מספר חודשים בשנים 2011 -2012 ולא בתשלום שוטף של הגמלה, כך שעיכוב נוסף בתשלום לא יגרום נזק כלשהו למשיב ודווקא יצירת חוב ככל שיתקבל העתירה היא שתגרום למשיב נזק.

6. המשיב השאיר את ההחלטה בבקשה לשיקול דעתו של בית הדין, אם כי טוען שעל פי המבחנים שנקבעו בפסיקה לעיכוב ביצוע פסק דין יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע.