שחם ואח' נ' ביטון ואח'

השופט רועי פוליאק

שלושה ערעורים אשר הדיון בהם אוחד, על פי החלטת הנשיא (בדימוס) יגאל פליטמן מיום 22.4.2015, המתמקדים בשאלה האם יש מקום להרים את מסך ההתאגדות החוצץ בין שמונה חברות שונות אשר העסיקו את העובדים התובעים לבין מר מרדכי שחם שהוא, כנטען, הבעלים והרוח החיה באותן החברות.

רקע - ההליכים בבתי הדין האזוריים וקבלת ראיות נוספות בערעור

ההליכים המשפטיים

מבוא – הקווים המשותפים בשלושת ההליכים

1. בכל אחד משלושת ההליכים שאוחדו בערעור, הועסקו עובדים מוחלשים בענפי השמירה או הניקיון באמצעות מספר חברות, תוך פגיעה בזכויות המוקנות להם במשפט העבודה המגן, הן בתקופת ההעסקה והן עם סיומה. העובדים הועברו מחברה לחברה, מבלי שהחברה המעבירה עמדה בהתחייבויותיה כלפיהם ומבלי שהחברה הנעברת הכירה בזכויותיהם בחברה המעבירה, ועמדו בפני שוקת שבורה עם סיום עבודתם, מאחר שהחברות המעסיקות, או חלקן, פסקו מלהיות חברות פעילות והפכו לחדלות פירעון.

    

2. העובדים הגישו תביעות נגד החברות המעסיקות ונגד מר מרדכי שחם (להלן – שחם), אשר, לטענתם, היה הרוח החיה בחברות והבעלים של אותן חברות. העובדים טענו כי החברות נוהלו בדרך של תרמית, עירוב נכסים, מימון דק וכיוצא באלה עילות להרמת מסך ההתאגדות ולחיובו האישי של שחם בהתאם לקבוע בסעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן – חוק החברות). בשניים מהמקרים הוגשו תביעות גם נגד יחידים נוספים – בעל מניות רשום בחלק מהחברות ומנהל בחברה אחרת – אשר לא התגוננו וניתנו כלפיהם פסקי דין שאינם ניתנים למימוש. החברות המעסיקות עצמן, אשר היו מעורבות בהליכים משפטיים רבים, הפסיקו את פעילותן ופורקו טרם ההליכים המשפטיים או נמצאו בהליכי פירוק במהלכם.

    

3. טיעוני שחם והתנהלותו בתביעות השונות התאפיינו בדפוס דומה. שחם הכחיש את היותו הבעלים של החברות בתקופה הרלוונטית להעסקת העובדים ואת טענותיהם הנוספות, נמנע מלהגיש כתבי טענות במועד ומלהתייצב לחלק מהדיונים, ובאי כוחו הוחלפו חדשות לבקרים תוך השהיות נוספות בהליכים. בחלק מההליכים ניתנו פסקי דין במעמד צד אחד, אשר בוטלו בהמשך.