ת' נ' קרביס

החלטה זו ניתנת בבקשה האחרונה שהגיש המבקש בעניין העירבון ביום 16.5.17, וזאת לאחר עיון בתשובת המשיבה לבקשה ובתגובת המבקש לתשובה.

כפי שנקבע בהחלטה מיום 17.5.18, המבקש הגיש שתי בקשות קודמות בעניין העירבון בסוף חודש אפריל ובתחילת חודש מאי שנדחו על הסף, ובהן לא הייתה כל התייחסות למצבו הכלכלי של המבקש ואף לא למחלתה של אשתו ולעלות הטיפולים הרפואיים שלה. טענות בעניין זה הועלו לראשונה רק בבקשתו האחרונה של המבקש מיום 16.5.18, על אף שמהבקשה עולה כי המחלה התגלתה בימים שלאחר 21.1.18. הבקשה מיום 16.5.18 הוגשה באיחור ניכר ללא בקשה למתן ארכה, לאחר שסכום העירבון לא הופקד במועד והערעור נרשם לדחייה. בבקשה זו העלה המבקש טענות עובדתיות חדשות, מבלי להסביר מדוע לא הועלו טענות אלה בבקשותיו הקודמות, ומבלי לצרף תצהיר לתמיכה בטענותיו.

די באמור לעיל כדי לדחות את הבקשה.

בבקשה נטען, בין היתר, כי אשתו של המבקש צפויה לעבור ניתוח להסרת גידול ממאיר מגופה, וכי לצורך מימון הניתוח כבר נעשה שימוש בסך של 15,000 ₪ מתוך 20,000 ₪ שגויסו לשם הפקדת העירבון וצפויות הוצאות נוספות ש"אינן כלולות בביטוח הרפואי ושאינן בשעה זו בהישג יד". טענה זו אינה נתמכת בתצהיר או באסמכתאות לביסוס עלויות הטיפול הרפואי, ועל כל פנים, אין די בה כדי להוכיח היעדר יכולת כלכלית של המבקש ושל אשתו להפקיד את העירבון. לצורך כך היה על המבקש להציג מידע מפורט, מלא ומבוסס על כל הכספים, הפיקדונות, הנכסים, ההכנסות וההוצאות שלו ושל אשתו המתגוררת עמו, והוא לא עשה זאת. המבקש אף לא צירף לבקשתו מסמכים כלשהם לביסוס מצבו הכלכלי, לרבות דפי חשבון בנק שלו ושל אשתו, אסמכתאות על הכנסותיהם, קבלות על תשלומים ופירוט חיובים בכרטיסי אשראי.

כמו-כן חזר וציין המבקש בבקשתו האחרונה כי בנו, נ.ת., כבר הפקיד בקופת בית המשפט עירבון בסך של 20,000 ₪ להבטחת הוצאות משפט של המשיבה, אך מדובר בעירבון שהופקד להבטחת הוצאות המשיבה בתיק אחר (ע"א 31395-01-18) - ערעור נפרד שהגיש מר נ.ת. נגד המשיבה. אין בהפקדת סכום העירבון בערעור שהגיש מר נ.ת. כדי לפטור את המבקש מהפקדת עירבון בגין הערעור שלו. מדובר כאמור בשני ערעורים נפרדים ושונים זה מזה בתוכנם, ולכן המשיבה זכאית להבטחת הוצאותיה בכל אחד מתיקי הערעור בנפרד.

אין לקבל גם את הטענה שלפיה יש לפטור את המבקש מהפקדת עירבון בשל החשש שהמשיבה תעקל את כספי העירבון שיופקדו, כפי שעשתה לטענת המבקש בהליך קודם. אם אכן קיים חוב פסוק של המבקש למשיבה, היא רשאית לפעול על פי דין ובכפוף להחלטות שיפוטיות לצורך גביית חובו של המבקש, בין היתר באמצעות הטלת עיקולים.