הנדי נ' פחמאוי ואח'

א.מבוא

1.המערער, שהוא עורך דין במקצועו, וייצג בהליך זה את עצמו, הגיש ערעור על פסק דינו של כב' השופט אפרים צ'יזיק מיום 30/3/17 בתיק אזרחי 28590-06-13 בבית-משפט שלום חיפה (להלן: "פסק הדין"). פסק הדין ניתן בתביעה בגין רשלנות מקצועית שהגישו המשיבים כנגד המערער. התביעה נסובה סביב שירותים משפטיים שנתן להם המערער, במסגרתם ביום 8/9/04 ערך הסכם למכירת דירת מגורים בכפר פרדיס. פסק-הדין קיבל את התביעה ובית-המשפט קמא חייב את המערער לשלם סך של 134,400 ₪ כאמור בסעיף 80 לפסק הדין. זאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כן חויב המערער בתשלום הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ.

2.אין מחלוקת בין הצדדים כי נפלו טעויות בפסק הדין אותם יש לתקנם באופן שבו בסעיף 80 בפסק הדין נכתב פעמיים, בסעיפים (ד) ו- (ה), הסכום שנפסק בגין נזק לא ממוני. מוסכם בין הצדדים שאין צורך לתקן בגין כך את סכום פסק-הדין עצמו משום שחיבור כל הסכומים מלמד שהסך האמור בסעיפים 8 (ד) ו- (ה) לא חושב פעמיים. עוד אין מחלוקת בין הצדדים כי נפלה טעות באמור בסעיף 80(א) לפסק הדין, והחיוב בסך 4,610 ₪ שאותו חויב המערער לשלם הינו בגין האמור בסעיף 48 לפסק הדין (חיוב המערער להשיב למשיבים את ששלמו לו כשכר טרחתו) ואין זה חיוב בגין שכר טרחתם של עורכי דין חלופיים, עניין שנדחה על ידי בית-משפט קמא כאמור בסעיפים 48, 49 ו-50 לפסק-הדין.

3.בהתאמה ולאור ההסכמה בין הצדדים, אני מורה על תיקון פסק-הדין באופן שבו בסעיף 80(א) שבו ייאמר כי הסך של 4,610 ₪ ישולם בהתאם לאמור בסעיף 48 לפסק-הדין וסעיף 80(ד) יימחק.

ב.טיעוני המערער

4.בהודעת הערעור, כמו גם בעיקרי הטיעון ובנימוקיו בפני, לא קבל המערער כנגד הקביעה כי אכן התרשל במתן שירותים מקצועיים למשיבים. טענות המערער התמקדו בקביעת גובה הפיצוי על-ידי בית המשפט קמא. המערער טען כי הסכומים שנקבעו על ידי בית-משפט קמא אינם מידתיים ובפועל בית-משפט קמא חייב את המערער בתשלום בלתי סביר בהתחשב בשווי העסקה שבצעו המשיבים בגינה נתן להם שירותים משפטיים. המערער טען למשל כי חיובו להשיב למשיבים סכומים ששילמו בגין מס רכישה איננו סביר. זאת גם משום שהם ולא הוא רכשו את הנכס וכרוכשים מוטל עליהם החיוב בתשלום מס רכישה.

5.עוד טען המערער כי שגה בית-המשפט קמא משקיבל את טענות המשיבים לעניין הנזק שנגרם להם עקב השירות הרשלני שנתן . זאת משום שאלה לא הוכיחו את הנזק הנתבע ולא המציאו קבלות על תשלום הסכומים הנטענים. המערער טען כי מסמכים שצורפו לכתב התביעה שהוגש לבית-משפט קמא, שנכללו גם בתיק המוצגים מטעמו, שהוגש בהליך זה , אינם מסמכים קבילים, לא ברור מי ערכם והם אינם נושאים כותרת כל שהיא. עוד נטען כי לא ברור על פי האמור במסמכים אלו כי אכן המשיבים שילמו את הכספים שטענו כי שילמו ואותם המערער חויב להשיב להם.

6.באופן ספציפי טען המערער באשר לחיובו לשלם למשיבים סכומים בגין אגרות מועצה בסך של 14,013 ₪ כי חיוב זה אינו סביר משום שהמשיבים כרוכשים כלל לא שילמו אותו. המערער טען כי מדובר בסכומים ששולמו לצורך הוצאת היתר בניה ואלה שולמו על ידי מוכר הזכויות למשיבים עוד בטרם זה מכר זכויותיו למשיבים. המערער טען עוד כי הטענה שהמשיבים כן שילמו כספים למועצה משום ששיקים ששילם המוכר עבור הוצאת היתר בניה חזרו, ולאור החוב שנוצר במועצה הם אולצו לשלם כספים אלה במקומו, לא הוכחה, משום שהמשיבים כשלו מלהציג את השיקים הרלוונטיים.