ספקות וצדדי היתר ל'קידושין' שערך 'רב' עם הארץ תחת השלטון הקומוניסטי לעניין ממזרות

ראשי פרקים

רקע עובדתי / מכתבי גדולי הדיינים שליט"א להיתר מחמת ספקות בתוקף הקידושין / פסק דין הרכב מיוחד לענייני יוחסין בהפקעת קידושין בעניין דומה / דיון בעניין תוקף קידושין של עמי ארצות / בעניין רוב התלוי במעשה / האם יש רוב מומחין לעניין גו"ק / מה דין גיטין וקידושין שנמצא בהם ריעותא / תשובת מרן הראש"ל הגר"י יוסף שליט"א בענין דומה / תינוק שנשבה לעניין פסול לעדות / האם צריך עדות לעניין פסול עדות / האם כתובה היא הוכחה לקידושין / האם מסירת טבעת מאישה לאיש עוקרת את הקידושין / היתר נוסף מטעם שאין אנו חיים מפיה של האם ואין היא נאמנת

רקע עובדתי

המבקשת פנתה לביה"ד לבירור יהדות. לצורך בירור יהדותה הוזמנה אם המבקשת. במהלך הדיון סיפרה אם המבקשת כי היא נישאה בקווקז בעיר מחצ'קלה לבעלה הראשון [ר' א'] בשנת 1989 והוא כנראה עלה ארצה בשנת 1990. הוצגה כתובה של נישואין אלו. כעבור תקופה קצרה אם המבקשת התגרשה מבעלה הראשון אזרחית. לאחר מכן כשעלתה ארצה הכירה אדם יהודי (לדבריה) ממנה הרתה את המבקשת ללא נישואין. יצוין כי אם המבקשת מסרבת בתוקף לחשוף את זהותו של האדם ממנה הרתה.

לאור האמור ניצבת בפנינו שאלה לעניין כשרותה של המבקשת לבוא בקהל.

ביה"ד ביקש לברר יותר את פרטי המקרה. לשאלת ביה"ד אם היא קיבלה גט פיטורין מבעלה הראשון השיבה בשלילה. לשאלת ביה"ד מדוע לא טרחה לקבל גט השיבה שהיא לא ראתה צורך בכך כי בעלה נתן לה בחתונה בסה"כ עשרים רובל – סכום פעוט שמעיד על חוסר רצינות לנישואין. עוד אמרה כי בנוסף לעשרים רובל ניתנה לה גם טבעת שלדבריה היתה שייכת לחתן. לחוקר היהדות היא מסרה כי היא לא זוכרת אם גם היא נתנה טבעת לחתן בחזרה, אבל בגביית עדות בפני ביה"ד טענה בבירור כי גם היא מסרה טבעת לחתן במעמד החופה. עוד אמרה כי מלבד החתונה היהודית, הם נישאו בנישואין אזרחיים ואינה זוכרת בבירור אם אלו היו קודם או אחר החופה.

לשאלת ביה"ד מי היו העדים בחופה והחתומים על הכתובה השיבה שאינה זוכרת. חוקר היהדות של ביה"ד הרב אריאל לוין התקשר גם לאחי אם המבקשת אשר מתגוררים כיום ברוסיה כדי לעמוד על פרטי מקרה החופה. והם אמרו שהם כמעט לא זוכרים כלום, אך הם זוכרים שבדרך כלל מכבדים בעדים את הקרובים או חברי החתן.

יצויין עוד כי אם המבקשת הציגה את כתובתה מנישואיה הראשונים. יודגש כי התאריך, שמות החתן והכלה וחתימת עדים בקישקוש מופיעים בכתובה, אך יתר הפרטים כמו הסכום והנדוניה וכו' לא נרשמו כלל.

ביה"ד ביקש את חוות דעתו של הרב אריאל לוין בנוגע לזהותו של מסדר הקידושין של אם המבקשת. הרב לוין שלח לביה"ד את ההודעה הבאה:

"כמה שביררתי אצל יהודים קווקזים בשנת 1988 למחצ'קלה הגיע 'חכם' חדש מעיר בוינקס שקרו לו בנימין (שם הלועזי קוליה).

הוא לבד היה אחראי על הטקסים הדתיים. עם הארץ שהיה עוסק בקידושין וגירושין.

ב1990 הגעתי למחצ'קלה והייתי עד איך שהוא מסר גט לאשה. לקחתי מהאשה גט להסתכל מה כתוב בו. היו שם אותיות מא' עד ת'. כש'החכם' ראה שהסתכלתי בגט רצה להרביץ לי. ברחתי מבית הכנסת.

לעניות דעתי הידע שלו בסידור קידושין היה שווה לידע בסידור גירושין".

הנה על אף חוסר הפרטים והודאות למקרה שלנו, נראה להתיר את המבקשת לבוא בקהל מהנימוקים הבאים.

הגאון רבי בנימין בארי שליט"א אב"ד אשקלון כתב מאמר רחב וממצה בענין מעמדם של נישואין של בני ספרד שמקורם ברוסיה האסייאתית לענין שאלת היתר לבוא בקהל כבני"ד. להלן נביא מדבריו בהם השיב גם ספיציפית למקרה הדומה כשלנו.

לאחר שהתקבלה תשובת הגר"ב בארי, התקבלה גם תשובת מו"ר הגר"א וייס שבה הוא דן להתיר על פי תשובת הגר"ב בארי ולאחר עיון בנימוקים שכתבתי שיובאו להלן.

יוקדם עוד כי מלבד חוות דעתו של הרב לוין, הנתונים העובדתיים למצב ששרר בקרב יהודי קווקז המתוארים בתשובת הגר"ב בארי שליט"א אומתו גם על ידי החוקר הנודע ד"ר רייז. לדברי ד"ר רייז מצב זה החל כבר משנות 1973 עת עזבו שם מביני דבר בנושאי קידושין ונישואין. הנותרים כמעט ולא ידעו דבר או חצי דבר איך לערוך חופה וד"ל.

תשובת הגאון רבי בנימין בארי שליט"א