ברין נ' אשכנזי קל כימיקלים בע"מ

רקע

1. בפנינו תביעתו של מר מרקוס ברין (להלן - התובע), כנגד מעסיקתו לשעבר, חברת אשכנזי קל כימיקלים בע"מ (להלן - הנתבעת/החברה), לתשלום זכויות סוציאליות שלטענתו הנתבעת נותרה חייבת לו, בגין: פידיון חופשה בסך של 13,545 ₪, ימי חג בסך 18,900 ₪, דמי אש"ל בסך של 56,500 ₪, תוספת ותק בסך של 1,932 ₪, תוספת מקצועית בסך של 3,962 ₪, החזר ניכויים אשר נוכו בניגוד לדין בסך של 42,180 ₪, ושעות נוספות בסך של 188,434 ₪.

    

2. התובע הועסק על ידי הנתבעת כנהג משאית להעברת מטענים וכימיקלים, החל מיום 4.11.2007 ועד להתפטרותו מסיבות רפואיות ביום 2.2.2014, בסה"כ עבד אצל הנתבעת 6.25 שנים.

    

3. בזמנים הרלוונטיים לתביעה, התובע התגורר בעכו, ורוב נסיעותיו היו לכיוון דרום הארץ.

    

4. אין מחלוקת, כי הנתבעת חברה בהתאחדות בעלי מפעלי הובלה בישראל (נ/ ה' ל-נ/1), וכי תנאי עבודתו של התובע מוסדרים בהסכם הקיבוצי הכללי בענף ההובלה מיום 1.7.1996, כפי שעודכן מעת לעת ו- צווי ההרחבה בענף ההובלה.

5. בדיון שהתקיים ביום 16.3.17, הודיע התובע כי הוא מוותר על תביעתו בגין הוצאות נסיעה וביגוד.

    

6. התובע טוען, כי ערך את חישוביו של כל רכיבי התביעה בהתאם ובכפוף לדיני ההתיישנות. קרי, התביעה לפדיון חופשה בעבור שלוש שנים אחרונות לעבודתו, ובעד יתר רכיבי התביעה, בגין 7 שנים עובר ליום הגשת התביעה.