פלוני נ' מפעלי ים המלח בע"מ

עניינו של פסק דין זה בתביעת התובע למתן צו קבוע המורה לנתבעת לשבצו לעבודה אצלה, בתפקיד מנהל עבודה ראשי במפעל ו/או בכל תפקיד מתאים אחר בהתאם למגבלותיו הרפואיות; לשלם את שכר עבודתו ואת הפרשי שכר עבודתו, לרבות תנאים נלווים ותנאים סוציאליים שלא שולמו לו, החל משנת 2009 ועד למועד הגשת תביעתו, לרבות פיצוי בגין הלנת שכר; וכן לתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש.

רקע עובדתי

1.הנתבעת היא מפעלי ים המלח בע"מ (להלן: הנתבעת), ומהווה חלק מקבוצת כימיקלים לישראל.

2.התובע, יליד 1958, החל לעבוד בנתבעת כA , בשנת 1979. במשך שנות עבודתו שימש התובע בתפקידים שונים בנתבעת ובתפקידו האחרון, החל מיום 1.10.03, עבד כ-C. במסגרת תפקידו זה, היה התובע ממונה על כ-30 עובדים ואחראי לביצוע העבודה מבחינה בטיחותית ומקצועית.

3.על יחסי הצדדים חלות הוראת הסכם קיבוצי מיוחד לעובדי דור א' של הנתבעת (משנת 1993 נספח א' לתביעה), אשר הוארך ותוקן מעת לעת במסגרת הסכמים מאוחרים יותר. עוד נכלל בהסכם הקיבוצי המיוחד תקנון עבודה המסדיר בין היתר את ההליכים הננקטים בעניינו של עובד המפר את המשמעת. בשנת 2015, נחתם הסכם קיבוצי נוסף אשר הסדיר פיטורים והסדרי פרישה מקיפים של קבוצת עובדים בנתבעת.

4.בשנת 2009 החל בירור משמעתי בעניינו של התובע אשר הסתיים בפסק בוררות שניתן בשנת 2013 (להלן: פסק הבוררות). פסק הבוררות קבע כי התובע ביצע הפרות משמעת חוזרות שכללו סירוב לבצע עבודות שונות ולהישמע להוראות הממונים עליו. בגין עבירות אלה הוטל על התובע עונש של 10 ימי השעייה. בראשית שנת 2014 זומן התובע לשימוע לקראת סיום העסקה, אשר בעקבותיו קיימו הצדדים דין ודברים, ואולם ישיבת השימוע לא התקיימה בשל שהיית התובע בחופשת מחלה.

5.ביום 29.5.14 הגיש התובע בקשה למתן סעדים זמניים - להורות לנתבעת לאפשר לו לעבוד בתפקידו כמנהל עבודה ראשי או בכל תפקיד מתאים אחר בהתאם לכישוריו, מעמדו וותקו. כמו כן ביקש להורות למשיבה למסור לו את דיווחי שעות עבודתו, תלושי שכרו והעתק מתיקו האישי; להשיב למכתבה של הרופאה התעסוקתית ד"ר פולינה ויינשטיין ולמסור לה רשימת מטלות תפקידו של המבקש על מנת שזו תקבע את כושרו לעבודה, להפסיק להתעמר בו וכן כל סעד אחר שיגן על זכויותיו של המבקש ושיימצא בית הדין לנכון.

בית הדין שמע את עדותם של התובע ושל העד מטעמו, וכן את עדויותיהם של חמשת עדי הנתבעת. ביום 28.2.16 נדחתה הבקשה ונקבע כי "ההחלטה שלא להשיב את התובע לתפקידו הניהולי אינה חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות והמידתיות [...] משהמבקש אינו משמש עוד בתפקיד ניהולי מזה למעלה מ-5 שנים כאשר הוא שבחר שלא לבצע עבודתו כמנהל במשך תקופה ארוכה, אין לומר כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו ואין מקום להורות על השבתו של המבקש לתפקיד ניהולי או לתפקיד אחר שייקבע בית הדין". בית הדין הוסיף כי "מובן הוא כי היה ויבקש המבקש לשוב לתפקידו כA על המשיבה לאפשר זאת ולהתאים את העבודה למגבלותיו הרפואיות" (להלן: ההחלטה בבקשה לסעדים זמניים).

6.מסכת האירועים שקדמו להזמנת התובע לשימוע וכן האירועים שהתרחשו אחריה, תוארה במסגרת החלטת בית הדין בבקשה לסעדים זמניים ומהווה בעיקרה גם חלק מהתשתית העובדתית לפסק הדין בתביעה זו, ועל כן מובאים עיקריה להלן: