סע"ש 53387-02-16

התובעת, ילידת 1959, עבדה אצל הנתבעת משך כ-3.5 שנים. לטענתה, פוטרה מעבודה מחמת גילה ועל כן היא תובעת, בין היתר, פיצויי מכוח הפרה נטענת של חוק שיוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988.

בדיון מוקדם שהתקיים ביום 20.9.16 נרשם מפי ב"כ התובעת כך: "אבקש לקבל את מצבת כוח העובדים בתקופה הרלבנטית...". ב"כ הנתבעת השיב וטען כי לא היה שינוי במצבת העובדים מאז ועד היום. בהמשך אמר ב"כ התובעת: "יש טופס 101 עם רשימת העובדים ואני אבקש לקבל לשנה בה הופסקה עבודת התובעת וכן שנה לפניה", על כך השיב ב"כ הנתבעת: "אין לנו התנגדות הטופס יועבר בתוך שבוע".

ביום 5.1.17 הגיבה הנתבעת לבקשת התובעת לגילוי מסמכים והודיעה כי היא מצרפת טופס 101 (הטופס נזכר בתצהיר גילוי המסמכים שצורף להודעה, אך לא צורף בעצמו להודעה). ביום 30.1.17 הודיעה התובעת שקיבלה מהנתבעת טופסי 102, שאינם דרושים לה, אך לא קיבלה טופס 101. בתגובת נתבעת מיום 16.2.17 נמסר כי טופס 101 של התובעת הועבר אליה, אך אין כל מקום להעביר לעיונה טפסי 101 של עובדים אחרים, תוך פגיעה בפרטיותם. בהחלטה מיום 12.3.17 נקבע: "משטופס 101 המתייחס לתובעת הועבר לידה הרי שנראה שהבקשה לעיון באה אל מיצויה". בהחלטה נוספת מאותו יום נקבע מועד להגשת תצהירי התובעת.

ושוב – ביום 14.3.17 חזרה התובעת וביקשה כי יועבר אליה "טופס 101 הכולל את רשימת העובדים". התובעת צירפה לבקשה טופס כדוגמת זה אליו כיוונה, אך לא נראה כי רשום על גביו שהוא אכן "טופס 101" ומכל מקום הוא אינו טופס שיש בו רשימת עובדים, אלא פרטי העסקה שנתית, לפי חודשים, של עובד אחד לאותה שנת מס (ריכוז שכר). הנתבעת חזרה והשיב כי טופס 101 של התובעת הועבר אליה, כמו גם טופס 102 ואין כל הצדקה למסור לעיונה את טופסי 101 של יתר עובדי המשיבה.

בהחלטה מיום 5.4.17 נרשם כך: "על מנת לוודא כי לא נפלה אי הבנה, על התובעת להבהיר לאיזה טופס היא מתכוונת שכן לכאורה טופס 101 אינו טופס רשימת עובדים אלא טופס אישי שממלא העובד...". התובעת הודיעה שהיא חוזרת ומבקשת את טופס 101 עם רשימת העובדים.

לאחר עיון חוזר בכלל ההתנהלות שפורטה לעיל, ולאור העובדה כי גם מהודעות התובעת וטופס הדוגמא שהיא צירפה, עולה שלא קיים "טופס 101 הכולל את רשימת העובדים", אלא לכל היותר טופס 101 לכל עובד ועובד, אותו התובעת כלל לא מבקשת, הרי שלא ניתן להיעתר לבקשה שעניינה טופס שאינו קיים.

נראה שהתובעת מבקשת למעשה לדעת מהי מצבת העובדים בשנים הרלוונטיות, ואולם מידע זה ניתן ללמוד דווקא מטופס 102 אשר התובעת לא הכחישה שהומצא לעיונה. ככל שהתובעת מבקשת לדעת את פרטי העובדים שמספרם הכולל בלבד מופיע בטופס 102 – היה עליה להבהיר אילו פרטים היא מבקשת ומהי הרלוונטיות שלהם. בהקשר זה יובהר, כי ריכוז השכר שהתובעת צירפה להודעתה מיום 14.3.17, כולל פרטים רבים שלא ברורה הרלוונטיות שלהם לתיק והתובעת לא טרחה לפרט זאת.

לא למותר לציין עוד, שבכתב התביעה התובעת כלל לא טענה כי התקבלה עובדת אחרת תחתיה, אלא רק טענה כי עובדת שחזרה מחופשת לידה היא שהחליפה אותה. הנתבעת לא הכחישה שאותה עובדת אכן חזרה מחופשת לידה ולכן עצם העסקתה של אותה עובדת במועד הפסקת עבודתה של התובעת ולאחר מכן, אינו שנוי במחלוקת.

מכל מקום – לא מצאתי כל הצדקה לעיכוב בלתי מוגבל של הגשת תצהירי התובעת, שכן ממילא מדובר בעובדות שככל הנראה אינן בידיעתה של התובעת ולכן לא יוכלו להשפיע על עדותה.