לב.סי. מסעדות בע"מ נ' ATAKELTY TADESE HAGOS

1.מר Atakelty Tadese Hagos ( התובע) עתר לסעד בסך 55,490 ₪ בגין אי תשלום פיצויי פיטורין, אי מתן הודעה מוקדמת לפיטורין, אי קיום שימוע, אי תשלום דמי חופשה, דמי חגים, דמי הבראה , שכר בעד שעות נוספות, פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד בדבר תנאי עבודה והפרות חוק הגנת השכר והשבת דמי פיקדון שנוכו משכרו.

2.במהלך דיון קדם משפט העלה התובע בקשה מקדמית: " אני רוצה לבקש בקשה מקדמית נוספת כמו שביקשתי אצל השופטת זלמנוביץ בתיק 19824-07-16 לקבל תלושי שכר של יתר עובדי המטבח במסעדה וזאת על מנת להראות שעובדים שאינם ממוצא אריתראי או סודני לא מפצלים להם את רכיבי השכר רק לעובדים שלא יודעים קרוא וכתוב עושים זאת" (ע' 3 ש' 8-5).

"אני מבקש להגיש בקשה מקדמית נוספת לקבלת תלושי שכר של מר אבי וסאמר שעבדו במטבח בתקופה המקבילה וזאת כדי להראות שרכיבי השכר פוצלו רק לעובדים הזרים ולא לישראליים. ואז אני אשקול תיקון התביעה וגם כדי להוכיח ששכר היסוד השעתי של טבח לא יכול לעמוד על 27 ₪." (ע' 3 24-22).

3.הנתבעת מתנגדת לבקשה הן מטעמים פרוצדורליים – הבקשה הוגשה לאחר שחלף הזמן להגשת בקשות מקדמיות; והיא הוגשה מבלי שנתמכה בתצהיר כנדרש, והן לגופה. לטענתה הבקשה אינה נחוצה לבירור הטענות שבכתב התביעה; התובע הצהיר שהוא מבקש את המסמכים על מנת להחליט האם לתקן את כתב התביעה; גילוי המסמכים יפגע בפרטיותם של צדדים שלישיים.

דיון והכרעה

4.בהתאם לתקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב -1991 (להלן: "התקנות") רשאי בית הדין להתיר גילוי מסמכים ועיון בהם אם סבר שהמסמכים שגילויים יתבקש יאפשרו דיון יעיל .

"46.(א)בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.

5.תכליתה המרכזית של תקנה 46(א) לתקנות הינה להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי , כמו גם לייעל הדיון על ידי ניהולו ב"קלפים פתוחים". יחד עם זאת גילוי מסמכים אינו מסע דייג שבו נדרש צד לחשוף מסמכים שבידיו שאפשר שיהיה בהם מידע כלשהו שיועיל לצד האחר להידיינות. הלכה פסוקה היא, כי כאשר ניתן צו לגילוי מסמכים, שנקבע שהם רלוונטיים למחלוקת שבין הצדדים, יש להימנע ממתן צו גורף ורחב, ויש לפרט את הנתונים הדרושים (דב"ע נא/160-3 בנק הפועלים בע"מ - אליהו מרגלית, פד"ע כג 384; דב"ע נב/118-3 עזבון יצחק וייס ז"ל - הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429; דב"ע נד/16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית, פד"ע כז 255). במסגרת זו תעמוד תמיד שאלת הרלוונטיות של המסמכים אותם מבקשים לגלות ושאלת איזון האינטרסים שבין בעלי הדין (דב"ע מג/123-3 וינר - אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פד"ע טו 206).

נ

6.לעניין איזון האינטרסים נפסק כי יש לערוך איזון בין האינטרסים השונים העומדים העומדים על הפרק ובעיקר הנזק הנגרם למי מההצדדים ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי של מסמך (דב"ע נז/102-3 דר' נבות פיקל - דר' מרדכי ריכטר, פד"ע לב 460).ב

מן הכלל אל הפרט

7.טענת האפליה, אשר לשיטת התובע מצדיקה חשיפת תלושי השכר של עמיתיו, לא נטענה בכתב התביעה, כתב התביעה לא תוקן ואף לא הוגשה בקשה לתקנו אלא התובע טען כי אם תתגלה אפליה אזי יבקש לתקן את כתב התביעה. לפיכך אין הצדקה למסור את תלושי השכר לשם בירור הטענה שכלל לא נטענה. אשר ליתר הטענות שהועלו בכתב התביעה, הרי שחשיפת תלושי שכר של שני העובדים, אינה רלבנטית בתיק זה. לא הוכח ששני העובדים האחרים ביצעו עבודה זהה לזו שביצע התובע , היפוכו של דבר, התובע עצמו העיד שאבי היה מנהל (ע' 2 ש' 18); אין הכרח כי לתובע, מר אבי ומר סאמר, ישולם שכר זהה.