1.לפנינו תביעות שהגישו התובעות - גב' עידן רוטנברג וגב' מור לוי (להלן יקראו לשם הקיצור: "עידן ומור" או "התובעות 1 ו- 2" בהתאמה ויחדיו תקראנה "התובעות"), עובדות סוציאליות בהכשרתן, שהועסקו כפרילנסריות, במשך שנים, על ידי הנתבעת - עיריית מגדל העמק, להכיר בהן כעובדות שלה וכפועל יוצא מכך לחייב אותה בתשלום פיצויי פיטורים עקב התפטרותן בדין מפוטרות וכן לשלם להן זכויות שונות הנובעות מקיומם של יחסי עובד-מעסיק.
2.מהלך הדיון-
בתאריך 14.04.15 התקיים, לפני ראש המותב, דיון מוקדם מקיף במהלכו השמיעו הצדדים את טענותיהם, התייחסו זה לטענותיו של רעהו וענו לשאלות ביה"ד. בסיומו של הדיון, ניתנה החלטה על השלמת ההליכים המקדמיים ולבקשתם של הצדדים, הם הופנו לגישור בניסיון להגיע להסכמות.
בתאריך 10.04.16 התקיים דיון מוקדם נוסף, לפני ראש המותב, בעניין גילוי מסמכים, ובסופו, ולאחר שנשמעו טיעוני הצדדים, ניתנה החלטה לפיה יינתן צו המורה לרשויות המס (מע"מ ומס הכנסה) להמציא את המסמכים שברשותם בעניינן של התובעות.
משהודיעה הנתבעת, כי קיבלה לידיה את המסמכים מרשויות המס וכן הודיעו הצדדים, כי לא הצליחו להגיע להבנות ולגשר על הפערים ביניהם ניתנה החלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית.
בזיקה להחלטה הנ"ל, הגישו התובעות תצהירי עדות ראשית מטעמן, כן הוגש מטעמן תצהיר אביה של התובעת 1 - מר יהודה לוי (להלן: "מר לוי") ותצהירה של עובדת נוספת שהועסקה אף היא כפרילנסרית על ידי הנתבעת, הגב' מיכל שטייר (להלן: "גב' שטייר").
למען שלימות התמונה, נציין עוד ביחס לגב' שטייר, כי התביעה המקורית שהוגשה על ידי התובעות כללה גם אותה, אך בתאריך 26.01.16, הודיעו הצדדים כי הגיעו ביניהם להסכם פשרה שהסדיר את המחלוקות ביניהם ואשר קיבל תוקף של פסק דין.
במשך חודשים ארוכים מאוד ובשלבים שונים של ההליך, ביקשו באי כח הצדדים ארכות במטרה לנסות ולסיים את הסכסוך ביניהם בפשרה, ארכות כאמור ניתנו להם אולם אלו לא הועילו בכל הקשור לתובעות 1 ו - 2.
מטעם הנתבעת הוגשו התצהירים הבאים:
תצהירו של מר שלום זוזוט (להלן: "מר זוזוט") - מי ששמש כמנכ"ל העירייה מאז שנת 2010 ולפני כן, משנת 2006, היה גזבר העירייה.
תצהירו של מר מומי בן סימון (להלן: "מר בן סימון") - מנהל האגף לשירותים חברתיים.
תצהירה של גב' חנה לוי (להלן:"גב' חנה") - סגנית מנהל האגף לשירותים חברתיים.
כן צורפה, מטעם הנתבעת, חוות הדעת של מר שלום ניצן (להלן: " מר ניצן ו/או המומחה") שבחן את היחס בין התשלומים ששולמו לתובעות כפרילנסריות לבין התשלומים שהיו משתלמים להן אילו הועסקו כעובדות עירייה, בהתאם להסכמים הקיבוציים לעו"ס ולחוקת העבודה ברשויות המקומיות.
לאחר שהוגשו התצהירים, הגישו הצדדים בקשות הדדיות למחיקת סעיפים והוספת נספחים לתצהירים. לאחר שהצדדים הגישו תגובותיהם לבקשות, נקבע דיון בבקשות לתאריך 14.09.17, במסגרתו נשמעו עמדות הצדדים ונעשה ניסיון לקרב ביניהם. בסופו של הדיון, הגיעו להסכמה לפיה: "בקשת הנתבעת להוצאת תצהירה של הגב' שטייר וכן בקשת התובעות להוצאת מסמכים מסויימים מתצהירי עדי הנתבעת ולמחיקת מספר סעיפים מתצהירי חלק מעדים אלו, תימחקנה תוך שהצדדים יהיו רשאים להעלות את הטענות שהעלו במסגרת בקשותיהם הנ"ל, בשלב הסיכומים.
בקשת התובעות, מיום 8/9/17, להוספת מסמכים מתקבלת תוך שלנתבעת תהיה זכות להגיש, לתיק ביה"ד ולב"כ התובעות, עד ליום 27.9.17, התייחסות ו/או מסמכים במטרה להפריך את העולה מהמסמכים המאוחרים הנ"ל, שהגישו התובעות במצורף להודעתם מיום 8/9/17." (עמ' 18 שורות 5-13 לפרוטוקול).
בתיק נקבעו, לבקשת הצדדים, שתי ישיבות הוכחות; הראשונה בתאריך 02.10.17 שיועדה לשמיעת התובעות ועדיהן והשניה בתאריך 15.11.17, שיועדה לשמיעת עדי הנתבעת.
בפתח הישיבה הראשונה, ביקש ב"כ התובעות לצרף מסמכם נוספים - פנקס חשבונות מקורי של התובעת 1, שהתגלה, לדבריו, "אתמול בערב", אשר מתייחס לשנים 2007 ו- 2008 ואשר יש בו כדי להוכיח גרסתה באשר לתקופת בה הועסקה בשירותי הנתבעת. ב"כ הנתבעת התנגד, בעיקר בשל השלב בו גולו. בית הדין, בשים לב להליכים שהתקיימו בתיק ולכך שבתאריך 14.09.17 התקיים דיון שעסק בבקשת התובעות להגיש מסמכים נוספים, וכן בשים לב להמשכות ההליכים הצפויה מקבלת הראיה, בשלב מאוחר כל כך, ובהתחשב גם, בטענת ב"כ התובעות, לפיה קיימות ראיות נוספות שיש בהן כדי להוכיח טענות התובעת 1 ביחס לתקופת העסקתה, וכי אין המדובר בראיה יחידה, לא התיר את הגשת פנקס הקבלות.