רשות שדות התעופה בישראל נ' אזה בוטרשוילי

בפני בקשת הנתבעת (המבקשת לעיל, להלן – הרשות) למתן אישור למשלוח הודעת צד ג' למשרד העליה והקליטה.

1. על פי כתב התביעה המתוקן, טוענת התובעת (המשיבה לעיל) כי הועסקה בחצר הרשות בתפקידי ניקיון כ-170 חודשים, תחילתם ביום 1.12.99 וסיומם ביום 12.1.14. הסעדים הנתבעים הינם השלמת פיצויי פיטורים ופיצוי בגין הלנתם, דמי חגים, הפרשות לקרן פנסיה, דמי הבראה ותוספת וותק, בהתאם לצו ההרחבה בענף הנקיון. התביעה הועמדה על סכומים הכפופים לתקופות התיישנות (7 שנים לדמי חגים ותוספת וותק, 2 שנים לדמי הבראה), למעט רכיב ההפרשות לפנסיה.

   יצויין, כי במקור הוגשה התביעה כנגד הרשות וכנגד חברת איי אס אס אשמורת בע"מ (להלן – אשמורת). ביום 26.6.16, בדיון שהתקיים בתיק דנן, הגיעו התובעת ואשמורת להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין וזאת ביחס לתקופת העסקתה של התובעת ע"י אשמורת, משך 11 חודשים בשנים 2013-2014 (עמ' 6, ש' 11).

   על פי הסכם הפשרה האמור, הוא ממצה גם את תביעת התובעת כנגד הרשות, בגין אותה תקופת העסקה באשמורת (שם, ש' 23).

2. לטענת הרשות, בכתב הגנתה, תקופת 11 החודשים עבורה הושג הסכם פשרה בין התובעת לבין אשמורת,היא תקופת העבודה היחידה של התובעת בחצריה ועל כן הסכם הפשרה האמור, אשר ממצה גם את טענות התובעת כלפיה, מיצה את ההליך כולו. מעבר לכך, לרשות טענות נוספות כנגד התביעה.

3. ביום 5.1.17 הגישה הרשות בקשה למשלוח הודעת צד ג' למשרד הקליטה, היא הבקשה שבפני כעת. במסגרת בקשתה טענה הרשות, כי לאחר שהתובעת אשר טענה כי עבדה ברשות תקופה ממושכת, גילתה את תלושי השכר שקיבלה לאורך אותה תקופת העסקה, הסתבר לה כי חלק מתקופת העסקה זו היא הועסקה במשרד הקליטה (סע' 4.5, 4.7 לבקשה). בסע' 10 לבקשה טענה הנתבעת כי משרד הקליטה היה המעסיק של התובעת או מזמין השירותים של חברות הניקיון בהן עבדה ולכן יש לבית הדין סמכות לדון בהודעה כנגדו.

4. בעקבות הבקשה נדרשה התובעת להמציא לתיק בית הדין דו"ח של המוסד לביטוח לאומי בדבר שמות המעסיקים המדווחים שלה בתקופות הרלוונטיות. משהמציאה התובעת את הדו"ח, הסתבר כי משרד הקליטה לא היה כלל מעסיק מדווח של התובעת בכל התקופות הרלוונטיות. בתגובה, הודיעה הרשות, כי בקשתה למשלוח הודעת צד ג' למשרד הקליטה הופנתה למשרד כמזמין השירותים ולא כמעסיק ישיר.

5. לאחר עיון בבקשה ובכל המסמכים אשר הוגשו לבית הדין לאחר הגשתה, אני מחליטה כי יש לדחותה.

6. הרשות אינה טוענת כי בינה לבין משרד הקליטה התקיימו יחסים כלשהם, הנוגעים לתובעת (כגון הזמנת שירותים, השאלת עובדים וכיו"ב), משכך, ומשבשלב זה אין חולק כי משרד הקליטה לא היה מעסיקה של התובעת בשום תקופה מאילו המפורטות בכתב התביעה – לא מצאתי כי קיימת כל הצדקה לצירופו להליך, כצד נדרש או כצד ג'. לא זו בלבד שהרשות כלל לא הבהירה מהי עילת התביעה שלה כנגד משרד הקליטה, אלא שהיא לא הצביעה בבקשתה על כך שהוספתו כצד נוסף להליך, יש בה כדי לייעל את ההליך או לסייע בחקר האמת. מכל מקום, העובדה שרשום בחלק מתלושי השכר של התובעת הביטוי "משרד קליטה", אין בה כדי להוביל למסקנה כאמור.

   ככל שלא יוכח בהליך כי התובעת אכן הועסקה בחצרי הרשות בתקופות המפורטות בכתב התביעה, ממילא שאין נפקות לשאלה מי היה מזמין השירותים לעבודתה על ידי חברות הניקיון השונות.

7. לאור האמור – הבקשה נדחית.