סנפיר השקעות בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

החלטה

בפני בקשה מטעם התובעות לתיקון טעות סופר, בגדרה מבקשות התובעות כי יתווסף רכיב המע"מ אל פיצויי הקיום בסך 11,706,684 ₪ (נכון ליום 31.12.2008) שנפסקו לזכותם בפסק הדין.

1.לטענת המבקשות, המומחה מטעם בית המשפט חישב את ההכנסות אשר צפויות היו להתקבל ממכירת הדירות ללא תוספת מע"מ, ואי פסיקת מע"מ בפסק הדין נבעה מהשמטה אשר נעשתה בשגגה. המבקשות מודות כי קיים ספק אם הפיצוי שנפסק לטובתן יחוב במע"מ, וכי בכוונתן לבדוק זאת מול רשות המיסוי. לאור זאת, מבקשות הן כי בית המשפט יתקן את פסק דינו ויפסוק לזכותן תוספת מע"מ אשר תשלומו יותנה בדרישה מטעם רשויות המס. לחלופין, ככל שאין מדובר בטעות סופר, המבקשות מבקשות לראות בבקשה זו כבקשה לעיון חוזר בפסק הדין.

2.המשיבות טוענות כי חלופות הפיצויים השונות בחוות דעתו של המומחה כוללות מע"מ. בנוסף, בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה באשר למסים שנלקחו בחשבון, הוא השיב כי הנחתו היתה שהפיצוי שייפסק יהיה ברוטו לפני מס הכנסה ומע"מ. אי לכך, כשם שהמבקשות אינו טוענות כי יש להוסיף את רכיב מס ההכנסה לפיצוי, כך אין לצרף את רכיב המע"מ. עוד טוענות המשיבות כי המבקשות כלל לא תבעו את רכיב המע"מ בגין פיצויי הקיום, זאת בניגוד לתביעתם לתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין לגביה כללו את רכיב המע"מ במפורש.

3.דין הבקשה להידחות.

הוראת סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: החוק) מתירה לבית המשפט לתקן טעות שנפלה בפסק הדין, כאשר "טעות" לענין זה מוגדרת בלשון הסעיף כ"טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה". הוראה זו נועדה לאפשר לשופט "לבטא בצורה מתוקנת את שבעליל התכוון וגמר בדעתו לומר מלכתחילה" (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 383 (מהדורה עשירית, התשס"ט) (להלן: גורן)), וככלל, עניינה בשיבושים טכניים הנובעים מהיסח הדעת, להבדיל מהוספת עניינים מהותיים הקשורים להכרעה השיפוטית, גריעתם או תיקונם (ראו, בין היתר: ע"א 7261/97 שרבני נ' חברת האחים שבירו בע"מ, פ''ד נד(4) 464, 479 (2000); ע"א 9085/00 שטרית נ' אחים שרבט חברה לבנין בע"מ, פ''ד נז(5) 462, 475 (2003)).

4.לא זה המקרה שלפניי. כפי שציינו המבקשות עצמן, שאלת החבות בתשלום מע"מ בגין הפיצוי שנפסק לזכותן אינה נקיה מספקות. הנושא לא נתלבן כלל בחוות הדעת ובשאלות בשאלות ההבהרה למומחה, ודומה כי לא בכדי המבקשות נמנעו מלהעלות את הסוגיה במפורש במהלך ההתדיינות בין הצדדים. בנסיבות אלה, אין מדובר בהשמטה או בטעות טכנית הנכנסת בגדרה של הוראת סעיף 81 לחוק.

משעה שאין הבקשה נכנסת בגדרם של גבולות הגזרה המצומצמים של סעיף 81 לחוק, הדרך להשיג עליה היא באמצעות הגשת ערעור לערכאה המתאימה ולא בדרך של עיון חוזר (ראו דברי השופט הנדל בע"א 7774/11 עמותת ז.פ. נ' לוי רמות עבודות עפר, כבישים ופיתוח בע"מ, סעיף 4 לפסק הדין (27.1.2013)).

אי לכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ה' תמוז תשע"ג, 13 יוני 2013, בהעדר הצדדים.