בפני ביה"ד תביעת האשה ל"השבת הוצאות" של מזונות קטינים.
רקע עובדתי
הצדדים נישאו בשנת תשע"ב (2012), ולהם 3 ילדים משותפים, ילידי 3/2013, 12/2014, ו-1/2016. המשפחה משתייכת לחסידות [...].
ביום 7.6.2020 הגישה האשה בקשה ליישוב סכסוך. לפי האמור בפרוטוקול הדיון הראשון, הצדדים נפרדו לאחר פתיחת תיק י"ס.
ביום 5.7.2020 ניתנה החלטה לקיצור תקופת עיכוב הליכים לאור המלצת יחידת הסיוע, בהתאם להוראות תקנה 16(א)(10) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה.
למחרת, ביום 6.7.2020 הגישה האשה תביעת גירושין כרוכה, כולל מזונות קטינים.
בדיון ביום א' בחשון תשפ"א (19.10.2020), התנגד ב"כ הבעל לסמכות ביה"ד בענין מזונות הקטינים. ביה"ד הורה לצדדים להגיש סיכומים בנושא סמכות במזונות.
לאחר קבלת הסיכומים, ביום י"ח בחשון תשפ"א (05.11.2020) נתן ביה"ד החלטה בענין הסמכות אשר נאמר בה:
"כפי שהזכיר ב"כ הבעל בסיכומיו, בבע"מ 7628/17 בדעת הרוב נפסק שעל פי הלכת שרגאי תביעת מזונות עיקרית לא ניתנה לכריכה, וניתן לתובעה בביה"ד רק בהסכמת שני הצדדים, לפי סעיף 9 בחוק הנ"ל. אם כי לא נחה דעתנו כלל מקביעה זו, ולדעתנו היא מנוגדת לפשטות סעיף 3 הנ"ל ואף מעוותת אותה, לפי המצב המשפטי השורר בארץ בעת הזאת, ביה"ד אינו מוסמך עפ"י חוק לדון בתביעת מזונות הקטינים של האם [...]
אולם, גם לפי פס"ד הנ"ל, ביה"ד מוסמך עפ"י סעיף 3 לדון בתביעת השבת הוצאות של האם, שלפי פסה"ד הנ"ל הכוונה היא להוצאות עבר או שצפויות בעתיד הקרוב, כמובא שם:
"תביעה להשבת יציאות" במובן הלכת שרגאי היא תביעה שהצדדים לה הם הורי הקטין, כאשר ההורה שהוציא הוצאות עבור מזונות הילדים בהם חייב ההורה האחר תובע את השבתם. תביעה זו היא תביעה כספית להתחשבנות בין ההורים, בה הילד אינו צד כלל, ואין נקבעים במסגרתה החיובים המהותיים למזונות הילדים. תביעה כזו יכולה להתייחס להוצאות שההורה התובע כבר הוציא עבור מזונות הילדים, או הוצאות ידועות שהוא עומד להוציא בזמן הקרוב, כגון הוצאות קונקרטיות שהוא כבר התחייב או חויב להוציאם נכון לאותה עת."
יודגש שבתביעה זו של "השבת הוצאות" אינה דרושה הסכמת הצד השני, אלא שהתביעה תעמוד במבחן הכריכה המשולש, כמקובל.
אולם, תביעת המזונות הנוכחית, אם כי היא מתייחסת גם למזונות עבר מאז הפירוד, הוגשה כתביעת מזונות רגילה, ולאור כך, היא נדחית.
זכות האשה לתבוע השבת הוצאות כמוגדר לעיל, בהגשת בקשה מתאימה ובצירוף מסמכים רלוונטיים. בהעדר פנייה נוספת, התיק ייסגר בעוד 30 יום."
ביום 8.11.2020 הגישה האשה "תביעה/בקשה להשבת הוצאות עבר או הצפויות בעתיד עבור מזונות קטינים", בו בקשה השבת הוצאות מיום 1.7.2020, כאשר הודיעה שתגיש אסמכתאות תוך 30 יום, להוצאות צפויות עתידיות בקשה סכום מין 4,000-4,500 ש"ח לחודש. לדבריה בהמשך, מעת הפירוד עד ל-1.7.2020 זנה את הילדים מכספים משותפים.
ביום 3.12.2020 הגישה ב"כ האשה אסמכתאות לתביעת מזונות – השבה-ועתיד. לדברי האשה, שקית המסמכים כולל הקבלות מחודשים 7-9/2020 עד ליום הדיון ב-19/10/2020 נעלמה מהאישה ביום הדיון, ולכן הקבלות הם מאותו יום והלאה. אמנם כתבה:
"עבור חודשים יולי, אוגוסט, ספטמבר, מחצית אוקטובר אין לאישה קבלות, אך אין חולק ואף בידיעה שיפוטית, שהילדים ניזונו ע"י האישה מידי חודש, הוצאות אחזקת הבית שולמו, ביגוד נרכש לילדים, קופ"ח, תרופות, הילדים שהו בקייטנות בחופש [...] על אף שההוצאות לילדים מידי חודש עולה על הסך המבוקש, עומדת התביעה על השבת 1500 ש"ח עבור כל ילד סה"כ 4500 ש"ח לחודש. (הבת [...] בת 6 והבן [...] בן 4, ולכאורה רובצת על האב חובת מזונות אבסולוטית)."
לבקשתה צירפה קבלות על הוצאות שונות מסוף חודש אוקטובר וחודש נובמבר, וכן טבלת הוצאות קבועות של אחזקת הבית. כמו כן צרפה התחייבויות בכת"י בחודשים 8-11/2020 לגמ"ח מקומי "[...]" עבור הלוואות בסך 5,000 ש"ח כל חודש, להחזיר מיד כשתקבל מזונות.