נחום נ' לוי ואח'

פסק דין

תביעה זו עניינה נזקי תאונת דרכים שארעה בתאריך 14.2.11 ברחוב כהנמן (השומר) בבני ברק בכיוון הנסיעה מבני ברק לעבר גשר גבעת שמואל (מצפון לדרום). התאונה ארעה בין מונית הנהוגה בידי התובע (מ.ר 83-021-25) (להלן: "המונית") לבין משאית הנהוגה בידי הנתבע 1 (מ.ר 20-268-64) (להלן: "המשאית"). הנתבעת 2 הינה מבטחת המשאית.

הצדדים חלוקים ביניהם בדבר נסיבות התאונה;

לגרסת התובע, הוא נהג במוניתו בנתיב הימני הממשיך בכיוון הנסיעה ישר (מאחר שביקש להגיע לירידה למחלף גהה לכיוון דרום), בעוד הנתיב השמאלי פונה שמאלה לגשר גבעת שמואל. נתיבו הימני היה פקוק, ולכן מהירות נסיעתו היתה איטית. לדבריו, המשאית בה נהג הנתבע 1, שהיתה מאחוריו ובנתיב השמאלי נצמדה למוניתו, חרצה את דלתותיה ומחצה את המראה. נזקיו עולים כדי 15,207 ₪.

הנתבע 1 טוען כי משאיתו הינה כלי רכב רחב ועל כן נסע לאורך הרחוב בנתיב השמאלי בלבד לאחר שגם ראה שהנתיב הימני חסום על ידי כלי רכב שפרקו והעמיסו סחורה. בעודו נע לאיטו בפקק, מכוניות גלשו מצד ימין לצד שמאל של הכביש, מנצלות את גודלה של המשאית כדי להידחק לפניה. כך גם המונית הנהוגה בידי התובע. הוא הוסיף כי את מונית התובע לא ראה עד ששמע את המכה.

העידו לפני שני הנהגים, הוגשו תמונות שצולמו על ידי התובע, וכן העיד מטעם התובע מר פלג, אזרח שהיה עד לתאונה ושנסע מאחורי המונית.

לאחר שעיינתי בכל טענות הצדדים ובחנתי את העדויות, אני מעדיפה את גרסת הנתבע;

מתמונות שהוגשו לי מתברר כי בקטע הכביש המדובר אין סימון של נתיבים. מאליו, ובודאי שכאשר יש עומס תנועה, יוצרים הנהגים שני נתיבים בכיוון הנסיעה. מעט לפני מקום התאונה גם קיים מפרץ חניה הניצב למדרכה. כל העדים העידו כי הנתיב הימני, או ליתר דיוק צידו הימני של הכביש, היה פקוק. נוכח גודלה של המשאית, לאור פקק התנועה בצד ימין ולדברי הנתבע 1 גם כלי רכב שפרקו סחורה, אין זה סביר כי הנתבע 1 ביקש לסטות דווקא ממסלול נסיעתו בצד שמאל, לנסיעה בצד ימין. מר פלג, העד אשר הובא למתן עדות על ידי התובע 1, העיד כי יצא מתחנת הדלק הנמצאת בצידו הימני של הכביש, לפני מקום התאונה, וביקש להשתלב בשיירת המכוניות שנסעה לאיטה בצד ימין. בחקירתו הנגדית השיב העד כי המונית והמשאית נקלעו לשדה ראייתו כאשר כבר נסעו במקביל האחת לשנייה (עמ' 3 שו' 12). משמע, כי לא יכול היה להעיד על ההתרחשות בשניות שעובר לתאונה, האם היתה המשאית מאחורי המונית והמשיכה קדימה ונדחקה ימינה, או שמא המונית היא שנדחקה שמאלה. עוד ראיתי לציין כי כאשר שני רכבים שיש ביניהם הפרשי גובה וגודל ניכרים חולקים שטח משותף שהוא צר, בהתחשב בשדה ראייתו של נהג המשאית - הנתבע 1, שומה היה על התובע לנקוט בזהירות המתבקשת ולאפשר לנתבע 1 להמשיך בנסיעתו.

לאור האמור, התובע לא עמד בנטל הראיה המוטל עליו על פי הדין האזרחי, והתביעה נדחית.

התובע ישלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות בסך של 200 ₪. התשלום יבוצע בתוך 30 ימים מהיום.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, א' אלול תשע"א, 31 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.