א. לפנינו ערעורים רבים ושונים על החלטות בית הדין הרבני האזורי לענייני הקדשות תל אביב בראשות הראב"ד הגר"ז כהן שליט"א, העוסק בעניין הקדש בית הכנסת אוהל מועד תל אביב. תיק זה מתנהל כבר שנים מספר בוואריאציות שונות בפני הרכבי ההקדשות השונים בבית הדין האזורי ובבית הדין הגדול.
הערעורים התנהלו בכמה תיקים שמספריהם משתנים, דבר שהקשה על מעקב רציף, בהיר ונהיר על הקורה בערעורים מתמשכים אלו. הבעיה נגרמת עקב אי־הקצאת מספרים להקדשות, עקב הצורך, הנובע ממבנה התוכנה שבאמצעותה נפתחים ומנוהלים התיקים במחשבי בית הדין ושהותאמה ביסודה לתיקי משפחה, להגדיר את הצדדים בתיקים על פי שם פרטי ושם משפחה וכן בשל קביעת צדדים שניים שונים בתיקי הקדשות, כשלפעמים רק אחד מהגורמים מוזכר, כגון חלק מהנאמנים, חלק מהגבאים וכו'. נושא זה אמור להיפתר על ידי מחלקת המחשוב. בין כך ובין כך גם עניין זה מצריך לתת סקירה על התנהלות הקדש אוהל מועד וההליכים המתקיימים בו בתיקים הרבים במשך השנים, וכפי שהגיעו לידינו. אין ספק שדבר זה הקשה גם על בית הדין האזורי שלא היה יכול לעקוב אחרי ההיסטוריה בתיק זה.
ראשיתו של הסכסוך שבתיק שלפנינו, סכסוך המתנהל כבר כמה שנים ועל ידי אנשים שונים, בסכסוך בין הנאמנים – נכדי שניים מן המקדישים בעניין היחס וההתנהלות של שוכרי המקום, והמשכו בדרישת גבאי בית הכנסת לפטר את נאמני ההקדש מפני שלטעמם הנאמנים מעלו בתפקידם. לדבריהם הנאמנים השכירו את אולם בית הכנסת ונכסים נוספים שלו, לגורמים חיצוניים העורכים בו אירועים, אירועים שלפחות לפעמים (אך כנראה לרוב) אינם כדרך התורה, ופוגעים בקדושת המקום, דבר שהצריך למנות 'משגיחת צניעות' לפני שנים מספר. הדברים נפרשו באריכות בכתבי הטענות בערעורים שלפנינו, בתיקי בית הדין האזורי ובתיקי הערעור הקודמים. ערעורים אלו הם האחרונים בשורת ערעורים ארוכה, שהוגשו לבית הדין הגדול בשנים האחרונות וקשורים קשר בל יינתק לערעורים הקודמים. לפיכך כאמור חובתנו לסקור את ההליכים המתקיימים בעניין הקדש אהל מועד זה שנים רבות, וזאת כדי שנוכל לבא לידי החלטה מושכלת שבה נפרשת כל התמונה לפנינו.
ב. בית הכנסת אוהל מועד הוא בית כנסת ותיק ומהמרכזיים והחשובים בבתי הכנסת בתל אביב, נוסד בשנת תרפ"ח על ידי הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, שהיה בעת הקמתו רבה של תל אביב, והתפללו בו ומסרו שיעוריהם בקביעות הרבנים הראשיים הספרדיים לתל אביב לדורותיהם.
בכסלו תרצ"ד נקבעו תקנות בית הכנסת שחלק מהן להלן:
א. יחיד – כל המתפללים שמבן עשרים שנה ומעלה המבקרים את בית הכנסת בשבתות וכל המתפללים בבית כנסת זה בחגים אשר קבעו להם מקומות בבית כנסת נקראים יחידי בית הכנסת.
ב. אספה כללית – פעם בשנה [...] סדר היום של אספה זו הוא: א) דו"ח מעשי וכספי. ב) אשור תקציב לשנה חדשה. ג) בחירת מבקר חשבונות. יושב ראש האספה יהיה הרב הראשי הספרדי [...]
ג. הנהלת בית כנסת – בית הכנסת מתנהל: א) על ידי שלשה גבאים נבחרים שיבחרו פעם לשנתיים על פי חוקת הבחירות דלהלן. ב) גבאי כבוד הנזכרים בסעיף ו דלקמן.
ד. חלוקת עבודה – הגבאים הנבחרים וגבאי הכבוד בישיבתם הראשונה שאחרי הבחירות מחלקים בניהם את התפקידים שעל כל אחד למלאות
החלטות הגבאים מתקבלות ברוב דעות.
ה. תפקידי הגבאים – הנהלת כל עניני בית הכנסת: א) הזמנה ומינוי חזנים, מזכיר מנהל חשבונות ושמשים. ב) קביעת שעות התפילה ופרסומם בבית הכנסת. ג) רכישת ספרי תורה וקישוטיהם, רהיטים, ספרי לימוד ותפלה. ד) קביעת למודים בהלכה ואגדה. ה) קביעת מקומות למתפללים הקבועים. ו) קבלת הנדבות והתחייבויות שונות. ז) השגחה ושמירת הסדר בעת התפילה. ח) הכרזת המצוות וסדר העליות ט) הנהלת ספרי חשבון הכנסה והוצאה. י) הצעת תקציב לאספה הכללית. יא) [...]
ו. גבאי כבוד – מייסדי בית הכנסת הח' שלמה יצחק הכהן ושלום אהרון לוי גבאי כבוד לכל ימי חייהם.
ז. בחירות – גבאי בית הכנסת נבחרים פעם לשנתיים על פי התקנות דלקמן. א) הבחירות בהם ישרות כלליות וחשאיות. ב) זכות הבחירה לכל יחיד הנרשם בתור שכזה בספרי בית כנסת בהתאם לסעיף א'. ג) הזכות להיבחר תהיה לכל יחיד כנז' [...] י) הקלפי יפתח בנוכחות הרב הראשי הספרדי או ממלא מקומו ותוצאות הבחירות תתאשרנה על ידו.
ח. סדר פנימי – [...] ו) הרצאות ונאומים – כל הרצאות ונאומים שיעשו בבית הכנסת בעת התפילה יקבע להם זמן לא יותר מחצי שעה וזקוקים להסכמה מהרב הראשי. הרצאות ונאומים שלא בשעת התפילה אין מגבילים להם זמן אלא שגם להם דרושה הסכמת הרב הראשי בכתב.
מתקנות בית הכנסת עולה שאת בית הכנסת ינהלו חמישה גבאים, שלושה גבאים שיבחר הציבור ושני גבאי כבוד – מייסדי בית הכנסת, שישמשו גבאים כל ימי חייהם – הם ולא זרעם אחריהם. הגבאים ינהלו את כל העניינים המעשיים של בית הכנסת, כפי הנהוג בכל בית כנסת, ימסרו למתפללים דו"ח כספי על הכנסות והוצאות ויכינו תקציב ויקבלו אישור להפעלתו מהמתפללים, ההחלטות יקבעו בדעת רוב הגבאים (אין עדיפות לגבאי הכבוד המייסדים), כל העניינים ייערכו בפיקוחו של הרב הראשי לתל אביב (הרב בן ציון חי עוזיאל בעת קביעת התקנון). כמו כן הרצאות ונאומים בעת התפילות זקוקים להסכמת הרב הראשי, ושלא בשעת התפילות זקוקים להסכמתו בכתב, אין ספק שכל התנהלות בית הכנסת הייתה בפיקוחו הישיר והצמוד של הרב הראשי, אחריותו לסדרי בחירת הגבאים ואחריותו לדברים שיינשאו בין כותלי בית הכנסת.
אחרי למעלה מעשר שנים מעת כינונו ולאחר שהרב עוזיאל התמנה לראשון לציון, הפך בית הכנסת וכל השטח המסופח לו להקדש. וזו לשון שטר ההקדש:
אנו החתומים מטה הרב הראשון לציון ונשיא הרבנות הראשית לארץ ישראל בן ציון מאיר חי עוזיאל שלום אהרון לוי ושלמה יצחק כהן בעלי רכוש קרקעי בתל אביב ידוע בתור גוש 48 חלקה 39 ורשום על שמנו החתומים מטה במשרד ספרי האחוזה בתל אביב. כרך 37 דף 34 בחלקים שווים היינו לכל אחד מאיתנו חלק שליש הננו מודים ומצהירים בזה באופן היותר מועיל על פי דין תורתינו הקדושה והחוקים, שהמגרש הנ"ל בשטח של 799.88 מטר מרובע. ובנוי עליו בנין בית הכנסת המפואר 'אוהל מועד' עם אולמיו, חדריו ועליותיו, תאיו, מוצאיו ומבואיו, וכל השייך להבניין הנזכר, הוא הקדש עולם למטרת בית הכנסת [...] המקומות לימוד תורה להקהילות הקדושות ספרדים ועדנים, תושבי תל אביב, הפרברים והשכונות.
ואין לנו ולא לשום בא כוחנו שום קנין וזכות כל דהוא בגוף כל הרכוש הנזכר שהשתתפנו בבנינו וביסודו וגם מנדיבי לב ותורמי תרומות שונים, אלא הוא קודש לה' לקהילות הקודש הספרדים והעדנים לתפילת רבים ולמודי תורה לעולמי עד, ולא ימכר ולא יגאל ולא ימושכן ולא יוחלף כל ימות עולם אלא יעמוד בקדושתו למטרת תפילה ולמוד תורה תחת הנהלתנו והשגחתנו כל ימי חיינו לאורך ימים, יחד עם שלשה גבאים שיעמדו על ידינו ושיבחרו מתוך יחידי בית הכנסת כפי תקנות של בית כנסת הזה.