מקום הדיון בענייני הקדשות ודרך קביעתו; תפקידיהם של נאמני ההקדשות אל מול מעמדם ותפקידם של בית הדין ושל הממונה והמפקח על ההקדשות

לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי ירושלים מיום כ"ד באייר התש"ף (18.5.2020) המורה על העברת עניינם של כלל ההקדשות המשתייכים לאשכול הקדשות 'מאה שערים' לבית הדין האזורי תל אביב. לא למותר לציין כבר עתה שלחלק מהקדשות אלה מונה מנהל מיוחד ושהרקע להחלטת בית הדין האמורה הוא – בין השאר על כל פנים – בקשת המשיבה למנות מנהל מיוחד גם לאחרים (להלן נרחיב בעניין). המערערים, נאמני ההקדשות, מבקשים "להורות על ביטול פסק הדין ועל השבת הדיון באשכול ההקדשות 'מאה שערים' בפני בית הדין בירושלים".

רקע

ביום ב' בשבט התש"ף (28.1.20) הגישה הממונה על ההקדשות לבית הדין האזורי בתל אביב בקשה למינוי מנהל מיוחד להקדש 'בקר' וביום ד' בשבט (30.1) הגישה בקשה נוספת – גם היא לבית הדין האזורי בתל אביב – למינוי מנהל מיוחד להקדש 'רובין' ואכן בית הדין נעתר לשתי הבקשות ומונה מנהל מיוחד להקדשות אלו.

ראוי לציין כי לטענת הנאמנים לא ניתנה להם ההזדמנות להגיב על בקשות הממונה. הנאמנים מציינים כי על שתי ההחלטות הוגש ערעור, שטרם הוכרע, שבו נטען בין השאר כי ההחלטות ניתנו בניגוד לכללי הסמכות המקומית. לשיטתם אפשר שבעקבות טענה זו אכן הבינה זאת המשיבה כי בקשות ממין זה מקומן בבית הדין הרבני האזורי ירושלים ועל כן את בקשותיה הבאות, שהליך זה עוסק בהחלטות שניתנו בעניינן, הגישה לבית הדין בירושלים, וכאמור להלן.

בי"ג באדר התש"ף (9.3.20) הגישה הממונה על ההקדשות לבית הדין בירושלים בקשה לאשר רישום בית משותף ולמינוי מנהל מיוחד להקדש 'סגל'. בגדרי בקשה זו ביקשה כי אותו מנהל שמונה להקדשות 'בקר' ו'רובין' ימונה גם להקדש 'סגל'. בית הדין נתן החלטה בכ' באדר (16.3) שבה המליץ להגיש את הבקשה למינוי מנהל מיוחד לבית הדין האזורי בתל אביב.

בכ"ג באייר התש"ף (17.5.20) ביקשה הממונה על ההקדשות בבית הדין בירושלים למנות מנהל מיוחד לכל אשכול ההקדשות 'מאה שערים' ואף כאן נתן בית הדין האזורי מיוזמתו החלטה להעביר את התיק לבית הדין בתל אביב.

טענות המערערים – עובדות

כבסיס לערעורם מציינים וטוענים המערערים את הטיעונים העובדתיים דלהלן:

א.         שני הצדדים, הן הנאמנים המערערים והן הממונה על ההקדשות, סברו שהסמכות המקומית היא של בית הדין בירושלים ולכן הממונה הגישה את בקשתה לבית הדין בירושלים.

ב.         כל נכסי ההקדשות מצויים בירושלים.

ג.         הנהנים גרים ומצויים בירושלים

ד.         כל ההסכמים וכל הפעולות של ההקדשות הם בירושלים.

ה.         בית הדין בירושלים דן ומלווה את ההקדשות מזה עשרות שנים בירושלים.

השגיאות ששגה בית הדין האזורי, לטענת המערערים, במישור ההלכתי־משפטי

לטענת המערערים: במישור ההלכתי יש לראות במערערים נתבעים ובמשיבה – תובעת, וההלכה היא, וכך נקבע גם פרק ב לתקנות הדיון "מקום המשפט", שהתובע הולך אחר הנתבע, וכלשון תקנה ז לתקנות הדיון:

התובע הולך אחר הנתבע, ולכן על התובע להגיש את תביעתו לבית הדין האזורי של מקום הנתבע.

כמקומו של הנתבע יראו את מקום מגוריו הקבוע, מקום עבודתו הקבוע או מקום עסקיו העיקריים.

לשיטתם של המערערים מאחר שכל ההקדשות הם בירושלים, הנהנים הם בירושלים והנאמנים הם בירושלים, מקום השיפוט צריך להיות בירושלים.