מסאפינט נ' מיקוד שמירה אבטחה שירותים ונקיון בע"מ

עסקינן בתביעה לתשלום פיצויים לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות שונות הנובעות מתקופת עבודתו של התובע אצל הנתבעת.

רקע

1.         התובע עבד אצל הנתבעת כמאבטח בגזרת עוטף ירושלים, החל מיום 2/9/08 ועד לחודש אוגוסט 2009. המועד המדויק בו הסתיימה עבודתו של התובע, וכן הנסיבות שהובילו לסיומה, שנויים במחלוקת בין הצדדים.

2.         יש לציין כי מדובר באחת מתוך מספר תביעות דומות שהוגשו נגד הנתבעת בבית דין זה, אשר בבסיסן עומדת טענת התובעים כי סבלו מאפליה על רקע מוצאם האתיופי, במהלך עבודתם אצל הנתבעת.

3.         השאלות המרכזיות שבמחלוקת הינן האם התובע זכאי לפיצויי פיטורים, האם הוא זכאי לפיצויים מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה תשמ"ח-1988 (להלן: "חוק שוויון הזדמנויות בעבודה"), וכן מהו השכר הקובע ממנו נגזרות הזכויות סוציאליות שונות שנתבעו.

טענות הצדדים

4.         התובע טוען כי עבד אצל הנתבעת מיום 2/9/08 ועד ליום 26/8/09, בהיקף של למעלה מ-100% משרה.

5.         לטענת התובע, במהלך כל תקופת העבודה נשללו ממנו זכויות סוציאליות שונות, והוא סבל מאפליה ומתנאי עבודה ירודים. בעקבות זאת התפטר מעבודתו, ויש לראות בכך התפטרות שדינה פיטורים, שמזכה את התובע בפיצויי פיטורים.

6.         כאמור, התובע טוען כי סבל מיחס מפלה על רקע גזעני. לטענתו, קבוצת מאבטחים ממוצא ערבי/דרוזי זכתה ליחס מועדף על פני קבוצת מאבטחים ממוצא אתיופי, עליה הוא נמנה. האפליה התבטאה בשורה של נושאים הקשורים לתנאי עבודתו של התובע, כגון אופן עריכת סידורי העבודה; שיבוצו של התובע למשמרות ממושכות מחד, והפחתת כמות המשמרות אליהן שובץ מאידך; טיב הציוד שסופק לתובע; סידורי ההסעה וכן הלאה. התובע אף טוען כי ספג קללות, השמצות ומהלומות מצד האחראי עליו. בשל כל האמור לעיל, דרש התובע פיצויים לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וכן בגין עוגמת נפש.

7.         בנוסף, התובע דורש כי ישולמו לו הפרשי שכר. לטענת התובע השכר השעתי שהנתבעת התחייבה לשלם לו הוא 32 ש"ח לשעה, ואולם בפועל שכרו שולם לפי תעריף של 24 ש"ח לשעה. כך גם התוספת עבור עבודתו בשבת חושבה על בסיס תעריף של 24 ש"ח לשעה, חלף 32 ש"ח לשעה.

8.         התובע טוען כי יש לשלם לו עבור שעות הנסיעה מביתו למקום העבודה ובחזרה. לטענתו זמן הנסיעה בהסעה שסיפקה התובעת היה ממושך, והוא זכאי לתשלום בגינו.

9.         לטענת התובע, לאורך כל תקופת העסקתו לא ביצעה הנתבעת הפרשות לקרן פנסיה לזכותו. כמו כן הוא דורש פיצוי בגין אובדן זיכוי במס הכנסה בגין אותן הפרשות שלא בוצעו.

10.        עוד טוען התובע כי לא קיבל זכויות סוציאליות שונות במהלך תקופת עבודתו, בין היתר פדיון ימי חופשה וחגים.

11.        כמו כן הוא טוען כי לא שולם לו שכר מלא עבור שעות נוספות, ימי רענון, וכן כי נוכו ממשכורתו ניכויים שונים, והוא תובע החזר בגינם.

12.        רכיב התביעה בגין אש"ל נמחק מכתב התביעה לבקשת התובע בפרוטוקול מיום 15/11/11.

13.        לטענת הנתבעת, עבודתו של התובע הסתיימה ביום 5/8/09, כאשר התפטר מבלי ליתן הודעה מוקדמת כדין (הנתבעת אף טוענת לקיזוז בגין אי מתן הודעה מוקדמת). היקף המשרה של התובע עמד על כ-79% משרה בממוצע.

14.        הנתבעת טוענת כי תנאי עבודתו של התובע היו שווים לאלו של יתר העובדים, וכי התובע לא התלונן ולא העלה טענה כלשהי ביחס לתנאי עבודתו עובר למועד התפטרותו.

15.        אי לכך, ומאחר ואין מחלוקת כי התובע התפטר ביוזמתו, וזאת אף בטרם חלפה שנה מיום תחילת העסקתו - הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים, לגישת הנתבעת.

16.        הנתבעת דוחה מכל וכל את הטענות ביחס לאפליה בתנאי העבודה, וטוענת כי יש לדחות את דרישות התובע לפיצויים מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ובגין עוגמת נפש.