ע"י עו"ד קלריס דביר – אפוט' לדין מטעם הלשכה לסיוע המשפטי
החלטה
הבקשה שבפניי הנה בקשת בא כוח היועמ"ש למנות את המרכז הישראלי לאפוטרופסות כאפוט' על
ענייניו הרכושיים של מר ה' (להלן: מר "ה'") וזאת מכוח סעיף 33 (א) (ב) לחוק הכשרות
המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962.
כללי:
- ביום 09.05.21 הגיש ב"כ היועץ המשפטי לממשלה את הבקשה שבתיק זה.
- על פי האמור בבקשה מר ה', יליד 1953, גרוש ואב לבן. מר ה', נפצע פציעה אנושה במלחמת יום הכיפורים וכתוצאה מכך הוכר כנכה צה"ל בשיעור של 100%+. מר ה' מלווה במשך שנים על ידי אגף השיקום של משרד הביטחון, מתקיים מקצבה ממשרד הביטחון בסך של 20,000 ₪ בחודש, ועומד לרשותו סל שירותים המיועד להטיב עם מצבו: טיפולים, תרופות, נופשים וכדומה. משרד הביטחון אף מממן את שכרם של המטפלים של מר ה' בסך של כ- 25,000 ₪ בחודש.
על פי המפורט בבקשה למר ה' קשיים משמעותיים בדיבור, קושי בריכוז, בקריאה ובכתיבה. מר ה' מבין את הנאמר לו, אך נדרש זמן ומאמץ רב להבינו, וכי הוא מתקשה לתקשר עם סביבתו. בעבר מר ה' התהלך עם קב והיה עצמאי, אולם בשנת 2017 חלה החמרה במצבו הרפואי וכיום הוא תלוי לחלוטין בטיפול של מלוויו.
- כן פורט בבקשה כי בשנים האחרונות מתגורר מר ה' בביתו של המטפל שלו, מר ו' (להלן: "ו'"), אשר מטפל בו משנת 2004. המטפל הנוסף של מר ה' הינו חתנו של מר ו' , מר ג' (להלן: "ג'").
- עוד נטען כי בחודש יוני 2020 התקבלה באגף השיקום פנייה טלפונית וכן מכתב תלונה מטעם מר מ' (להלן: "מ'"), שהיה מלווה נוסף של מר ה'. במכתבו העלה מ' טענות לפיהן מר ו' מזניח את מר ה' ואינו מעניק לו טיפול נאות.
עוד עולה מהמכתב, כי מר ו' מנצל את מר ה' כלכלית, "נהנה" בעצמו מכל ההטבות המגיעות למר ה' מטעם משרד הביטחון ואף מנהל את חשבונותיו של מר ה'. מ' מציין, בין היתר, כי מר ו' מזמין ציוד ותרופות עבור מר ה', שמשמשים למעשה את משפחתו של מר ו' ואת הגן הפרטי שאשתו של מר ו' מנהלת. עוד ציין מ' במכתבו, כי למר ה' יש בית בבעלות פרטית בבאר שבע בו מתגוררות בנותיו של מר ו' בחינם, בעוד שמר ה' משלם סך של 10,000 ₪ בחודש עבור שהייתו בביתו של מר ו' .
יש לציין, כי מ' הינו אחיה של אשתו של מר ו' וכי במכתבו הוא אף ציין כי בתקופת העסקתו, מר ה' התיר לו לגור באחת מדירתו ללא תשלום דמי שכירות.
- לשיטת בא כוח היועמ"ש טענותיו של מר מ' נבחנו על ידי אגף השיקום ועל ידי גורמי הרווחה אשר מצאו כי אכן מר ה' מנוצל לרעה על ידי מטפליו.
- למר ה' שתי דירות בבעלותו, דירת קרקע ברחוב XXX ב- XXX, בה ככל הנראה מתגוררת בתו של מר ו' וכן דירה נוספת ברחוב XXX ב-XXX בה מתגורר ככל הנראה, בן משפחה נוסף של מר ו' . עוד נטען כי למר ו' ישנו ייפוי כוח בחשבונו של מר ה'.
- על פי האמור בבקשה ניכר כי במהלך השנים מר ה' פיתח תלות במר ו' . למעשה, הקשר של מר ה' עם מר ו' הנו הקשר היחידי שיש לו עם אנשים, ואין אף גורם נוסף בסביבתו הקרובה שנמצא עמו בקשר.
לאורך השנים נעשו פניות מטעם האגף השיקום למר ה', בכדי לברר את טיב הקשר שלו עם מר ו', אולם מר ה' בחר להמשיך להתגורר בביתו של מר ו'. כמו כן, במהלך השנים נערכו ביקורי בית שוטפים לבדיקת מצבו של מר ה'. בשנה האחרונה נערכו מספר ביקורי בית בהם נמצא כי מר ה' שהה לבדו ללא נוכחות של מטפל.
עוד נטען בבקשה כי נציגי אגף השיקום זימנו את מר ה' לשיחה במשרדם. בשיחה זו שוקף למר ה' החשש מהיותו נתון לניצול כלכלי ורגשי מתמשך. מר ה' אישר את דבריו של מ', לפיהם, בין היתר, הוא אכן נתן למ' אישור להתגורר בביתו וכי בבית נוסף בבעלותו בXXX XXX מתגוררת בתו של מר ו' וג', מטפלו הנוסף של מר ה'. עוד אישר מר ה', כי הוא אינו מקבל תשלום עבור המגורים בדירתו וכי בכל חודש הוא משלם למר ו' 10,000 ₪ עבור שהייתו בביתו.
במהלך השיחה אישר מר ה' (לאחר שהכחיש תחילה), כי הוחתם על צוואה לפיה הוא מוריש את כל רכושו למר ו' . כן הביע מר ה' הסכמתו להתערבות גורמים נוספים אשר יוכלו לסייע לו לטפל בענייניו ולשמור על זכויותיו.
- באגף השיקום סברו כי מר ה' אכן נתון לניצול כלכלי ורגשי מתמשך ופנו לגורמי הרווחה לצורך בחינת מינוי אפוטרופוס עבור מר ה'.
גורמי הרווחה הודיעו לאגף השיקום כי על מר ה' לעבור הערכה של פסיכו-גריאטרית. נוכח הדחיפות באגף השיקום תיאמו למר ה' בדיקה, אולם יום לפני כשהתקשרו להזכיר למטפל מר ו' אודות הבדיקה, טען מר ו' כי מר ה' אינו מעוניין בביצוע הבדיקה, זאת על אף שמר ה' נתן הסכמתו לביצוע הבדיקה.
באותו יום החליטו באגף השיקום לערוך ביקור בית והתקשרו למר ו' מספר פעמים בכדי לעדכן על בואם, אולם מר ו' לא ענה. כשהגיעו השער היה נעול ולא היה איש בבית. גם כאשר המטפל השני של מר ה' (ג') ענה לשיחה, ציין כי הוא אינו בבית, זאת על אף שהיה מדובר בשעות בהם היה אמור לשהות יחד עם מר ה' בבית. למעשה, מר ה' שהה לבדו בבית ללא השגחה, כשהוא שוכב בחושך. כשנשאל מר ה' מדוע סירב להגיע לבדיקה, התקשה להסביר את הסיבה לכך ששינה את דעתו. התברר כי במהלך השיחה, המלווה של מר ה' עמד מחוץ לדלת והאזין לשיחה. ההתרשמות הייתה כי מר ה' מבוהל מהסיטואציה וכי הוא נתון ללחצים עמם אין לו את הכלים להתמודד. סוכם עם מר ה' כי הבדיקה תידחה.
- ביום 9.12.2020 נערכה למר ה' הערכה פסיכיאטרית, ממנה עולה כי למר ה' ישנו קושי לבטא את עצמו. יחד עם זאת, למר ה' יש הבנה בכל הנוגע לדברים "הפשוטים" בחיי היומיום, בעוד שבכל הנוגע לדברים "מסובכים" נראה שהבנתו לקויה. מר ה' זקוק להשגחה 24 שעות ביממה והוא אינו מסוגל לנהל את ענייניו ולדאוג למכלול צרכיו.
- ביום 24.12.2020 התקיים ביקור פתע משותף של עו"ס לסדרי דין ואחראית עובדי השיקום במשרד הביטחון, שביקשו לקיים שיחה עם מר ה' ללא נוכחותם של המלווים, אולם מר ו' סירב לצאת מהחדר. נעשה ניסיון להסביר למר ה' לגבי הליך מינוי אפוטרופוס. במהלך כל השיחה מר ו' היה מרוגז, שתלטן, אגרסיבי, התערב בשיחה וטען שמר ה' אינו זקוק לאפוטרופוס ואף ציין כי יפנה לעורך הדין שלו. בזמן הזה, מר ה' הקשיב, דיבר בקושי רב והשיב רק "כן"/"לא". לא ברור עד כמה הבין את הנאמר לו. כמו כן, באותה שיחה, נעשה ניסיון נוסף לבדוק מדוע מר ה' סירב להגיע לבדיקה הפסיכו-גריאטרית, מהשיחה עמו ניתן היה להבין כי הוא חשב שאם יגיע לבדיקה יועבר לסידור מוסדי, הוסבר לו שאין כוונה להעבירו לסידור מוסדי והוא התבקש לחשוב על כך. לאחר מספר ימים מר ו' עדכן את אגף השיקום כי מר ה' עומד בסירובו לעבור אבחון פסיכו-גריאטרי.
- המשיבים 1-4 הנם אחיו של מר ה'. על פי האמור בבקשה נותק הקשר בינם ובין אחיהם מר ה' וזאת בעטיו של מר ו' אשר מנע כל קשר בינם ובין אחיהם, וזאת בהמשך להחלטת בית המשפט מיום 25.12.2014 בתיק א"פ 13458-07-12 לפיה הוטל צו איסור דיספוזיציה על שני נכסי הנדל"ן של מר ה'.
- בסיכומו של דבר נטען כי גורמי הטיפול במשרד הביטחון והן העו"ס לסדרי דין, סבורים כי נוכח מצבו הרפואי מר ה' הוא תלוי לחלוטין במטפליו וכי הוא אינו מסוגל לטפל בענייניו בעצמו וכי ישנו חשש שנעשה שימוש לרעה בכספיו, וכי הוא מנוצל על ידי מטפליו.
לשיטת בא כוח היועמ"ש יש למנות גוף חיצוני על ענייניו הרכושיים של מר ה' וזאת מתוך דאגה לשלומו ולרכושו וכדי למנוע את המשך ניצולו.
- ביום 10.05.21 ונוכח המפורט בבקשה, הוריתי על מינוי עו"ד מייצג למר ה' מטעם הלשכה לסיוע משפטי אשר התבקש למסור את עמדתו לבקשה תוך 10 ימים.
- ביום 25.05.21 הגישה עורכת הדין דביר, אשר מונתה מטעם הסיוע המשפטי לייצג את מר ה', את עמדתה.
לטענת עורכת הדין דביר היא חשה כי מר ה' במצוקה, מבוהל ומפוחד וליבה נכמר. לשיטתה עולה חשש כבד מאוד כי מר ה' נתון לתלות גדולה מאוד ואולי אף מעבר לזה, לשליטה, לעושק ולניצול.
עורכת הדין דביר פירטה באריכות בעמדתה את חוסר שיתוף הפעולה לו זכתה מצד המטפלים של מר ה' כאשר ביקשה להיפגש עמו ולשוחח איתו.
עוד הוסיפה עורכת הדין דביר כי בשיחה עם מר ה' הוא השיב שדירותיו ריקות, אינו יודע לומר מה גובה הכנסתו החודשית ממשרד הביטחון, אינו יודע לומר מה מצב החשבון בבנק,
והוסיף כי מר ו' מנהל את ענייניו אלו. מר ה'השיב בשלילה לשאלתה האם יש לו שותפים/מיופיי כוח בחשבון הבנק שלו, ולא זכר מתי ראה בפעם האחרונה רופא.
עורכת הדין דביר ציינה כי מר ה' מתגורר בחדר קטן מאוד, המשמש כממ"ד של הבית בו מתגוררת משפחתו של מר ו'.
יוער כי לבקשת עורכת הדין דביר, הוריתי בהמשך על מינויה כאפוט' לדין למר ה' חלף מינויה כעורכת דין מייצגת.
- נוכח המפורט בבקשה ובהמשך לעמדתה של עורכת הדין דביר, עוד באותו יום הוריתי על קיום דיון למחרת (ביום 26.05.21) ובהשתתפות: ב"כ היועמ"ש, המשיבים 1-4, מר ה' ובא כוחו, המלווים מטעם משרד הביטחון – מר ו' ומר ג', נציג ממשרד הביטחון – אגף השיקום ונציג מחברת "נתיב" (המעסיקה הישירה של המטפלים).
- ביום 25.05.21 ובשעות הערב הגיש עו"ד יעבץ הודעה כי הוא מייצג את מר ה' ועתר לדחיית מועד הדיון וזאת כדי שיוכל ללמוד את הבקשה. בקשתו של עו"ד יעבץ נדחתה תוך שהבהרתי כי עולה מהבקשה ומתגובתה של עורכת הדין דביר דחיפות בקיום הדיון במועד שנקבע.
- ביום 26.05.21 התקיים דיון בנוכחות: מר ה', בא כוחו עו"ד יעבץ, עו"ד יאיר-דוד ב"כ היועמ"ש, המשיבים: 1, 2 ו- 4, עו"ד דביר – אפוט' לדין למר ה' מטעם הלשכה לסיוע משפטי, המטפלים - מר ו' ומר ג', גב' אווה מלכה נציג חברת "נתיב", גב' רות בן אהרון נציגת אגף השיקום- משרד הביטחון, גב' ה' שנטל מנהלת מחוז שיקום נכים של משרד הביטחון ועו"ס הממונה לחוק הכשרות המשפטית והאפוט' גב' גלי סבן.
דיון והכרעה:
- לאחר שעיינתי באשר הוגש בתיק ושמעתי את אשר הופיעו בפני בדיון שהתקיים ביום 26.05.21 מצאתי שיש להיעתר לבקשה ולהורות על מינוי אפוט' חיצוני לענייניו הרכושיים של מר ה' ואף ליתן סעדים נוספים בהתאם לסעיף 68 (א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוט', והכל בהתאם לכפי שיובהר להלן.
- סבורני כי מר ה' אינו מסוגל לדאוג לענייניו, תלותו הרפואית המוחלטת במטפליו והתנהלותם מעלים חשש ממשי לניצולו, ויש לפעול בדחיפות להגנה על שלומו ועל רכושו.
- בתסקירה מיום 11.03.21 מציינת העו"ס הממונה על חוקי הכשרות המשפטית גב' גלי סבן כי:
"לאור האמור לעיל מדובר בנכה צה"ל 100% פלוס, מרותק למיטה וכיסא גלגלים עם פגיעה קוגניטיבית קשה, זקוק לטיפול, השגחה וליווי צמודים, תלוי לחלוטין במטפלים שלו... בביקור הבית והדוחות של משרד הביטחון עולה כי ההתנהלות הכספית לא ברורה ומעלה תהיות ויש צורך לבחון אותה ולבדוק שכל ההחלטות אכן מתקבלות לטובתו ושכל זכויותיו נשמרות וממוצות עד תום.
התרשמתי כי XXX (מר ה') אינו מסוגל לנהל את ענייניו הרכושיים...".
- בדו"ח עובדת השיקום מיום 29.12.20 מציינת הגב' ה' כרמית כי:
"מדובר בנכה קשה מאוד בשיעור של 100% פלוס נכות, מוגבל פיסית, ריתוק לכיסא גלגלים, סיעודי אשר אינו יכול לנהל ולדאוג לענייניו וצרכיו, מקבל ליווי של 24 שעות ביממה בשל העדר תפקוד ADL, חסר מערכת תמיכה משפחתית אחרת אשר כבול במערכת יחסים תלותית ללא יכולת להפסיקה או לשנותה. ענייניו הכספיים אינם ברשותו ונכסיו מופקעים וניתנים לשימוש של אחרים ממשפחת המלווה, מצב היוצר תלות וניצול מתמשך של הנכה אשר מפאת נכותו הקשה היותו סיעודי פיסי ופגיעה קוגניטיבית חמורה אינו מסוגל לדאוג לצרכיו".
- בהערכה הפסיכיאטרית מיום 09.12.20 מציין הפסיכיאטר ד"ר שטרן כי:
"במצב העכשווי של XXX (מר ה') הוא אינו מסוגל לנהל את עצמו לבד ולדאוג למכלול צרכיו".
- עמדתם של הגורמים המקצועיים כמפורט לעיל אוששה במהלך הדיון, עת עלו תהיות רבות באשר להתנהלותו הכלכלית של מר ה' ויכולתו להגן על עצמו מפני ניצול, וזאת כפי שיובהר להלן.
- לשאלות בית המשפט השיב המטפל מר ו' כי אכן מר ה' מתגורר בביתו משנת 2007 וכי חתנו מר ג' ומשפחתו מתגוררים בביתו של מר ה'.
כן השיב מר ו' כי אין לו ייפוי כוח בחשבון הבנק של מר ה'. אך לשאלת בית המשפט האם הוא ניגש לסניף הבנק של מר ה' ומשך כספים מחשבון הבנק של מר ה' השיב שהוא עושה כן כאשר מר ה' איתו, וכי יש לו ייפוי כוח חתום על ידי מר ה' המאפשר לו ללכת יחדיו עם מר ה' למוסדות ולדבר בשמו.
לבקשת בית המשפט הציג מר ו' ייפוי כוח לטובתו מיום 20.01.20 החתום לכאורה על ידי מר ה' ואשר מאומת על ידי עורכת הדין ש'. מר ו' הבהיר כי ייפוי הכוח נערך באמצעות עו"ד יעבץ וזאת כדי להגיש ערעור בשמו של מר ה' בסוגיית זכאותו לרכב.
בניגוד לדבריו של מר ו', טען בא כוחו של מר ה'-עו"ד יעבץ כי ייפוי הכוח הרחב אשר הציג מר ו' אינו ייפוי הכוח שנערך על ידו ולדבריו "מב/1 שמר ו' הציג לא אני ערכתי אותו ואכן הוא מאוד רחב והוא כולל בנקים ומשרדי ממשלה וזה לא משהו שאני ערכתי".
עו"ד יעבץ הציג בפני בית המשפט ייפוי כוח אחר מיום 20.01.20 חתום לטובתו של מר ו' החתום לכאורה על ידי מר ה' והמאומת על ידי עורכת הדין ש' המוגבל ל"טיפול בתיק נכים / משרד הביטחון: טיפול בקבלת זכויות בגין נכות".
- המטפל הנוסף מר ג' אישר לשאלת בית המשפט כי הוא אכן מתגורר בביתו של מר ה' יחדיו עם בני משפחתו מזה 5-6 שנים, אינו יודע מי משלם את תשלומי אחזקת הבית והדגיש כי "... הוא אחיו לכל דבר ועניין..." וכי: "רק אני ו - XXX (מר ו') יודעים איך לתקשר עם (מר ה')".
- עוד התברר במהלך הדיון לדבריו של מר ה' עצמו כי הוא אינו פוגש אנשים נוספים מלבד מלוויו מר ו' ומר ג', ואף אינו זוכר מתי ראה בפעם האחרונה רופא.
לשאלת בית המשפט השיב מר ה' כי היוזמה להחתימו על ייפוי כוח היתה של מר ו' וזאת למרות שאין צורך בייפוי כוח כזה.
מר ה' לא הצליח להסביר לבית המשפט מה עשה ב- 5,000 ש"ח אשר משך במזומן מחשבון הבנק שלו לאחרונה בנוכחות מר ו'.
- במהלך הדיון חזרו ב"כ היועמ"ש והאפוט' לדין עורכת הדין דביר על עמדתן והצורך במינוי אפוט' לשמירה על רכושו של מר ה' ומניעת ניצולו.
למען שלמות התמונה יוער כי במהלך הדיון נתן בא כוחו של מר ה'-עו"ד יעבץ את הסכמתו למינוי אפוט' חיצוני זמני לרכושו של מר ה' למשך שישה חודשים.
עו"ד יעבץ הבהיר כי: "לשאלת בית המשפט כאשר אני רואה את מב/1 ואני רואה כי המטפל מר XXX (מר ו') אוחז בו, משיב, שזה מטריד מאוד".
- אשר על כן, וכאמור לעיל הנני מורה על מינוי אפוט' זמני לרכושו של מר ה', וכן הנני מורה על נקיטת אמצעים לשמירת ענייניו של מר ה'בהתאם לסעיף 68 (א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוט'.
משרד הביטחון – אגף השיקום:
- בהחלטתי מיום 07.12.14 בתיק א"פ 13458-07-12 התייחסתי לתפקידו של משרד הביטחון – השיקום בשמירה על נכי צה"ל עת כתבתי כדלקמן:
"...יחד עם זאת, סבורני כי מלאכתי לא תהיה שלמה באם לא אתייחס, ולו באופן עקרוני, להבנתי את תפקידו של משרד הביטחון- אגף השיקום בשמירה על נכי צה"ל וזאת בשים לב למערכת היחסים המיוחדת הקיימת בין מטפל לבין מטופל באותם מקרים של נכויות גבוהות.
בין מטפל לבין מטופל, מתפתחת במרוצת השנים, ומטבע הדברים, מערכת יחסים מיוחדת, אשר במקרים מסוימים יכול ותהפוך למערכת יחסים של תלות מוחלטת של הנכה במטפל.
ככל שנכותו של הנכה גבוהה יותר, כך הוא תלוי יותר במטפלו, ומכאן אף גובר הפוטנציאל כי חלילה ינוצל לרעה על ידי המטפל.
אציין כי לא כל מקרה של ניצול לרעה על ידי המטפל מאפשר מתן מענה משפטי בדרך של מינוי אפוטרופוס לנכה, ולא כל ניצול לרעה של המטופל הנו בבחינת מעשה פלילי המאפשר מתן מענה מתחום דיני העונשין. עסקינן לעיתים בתחום אפור, שבו קשה לדעת האם החלטתו של הנכה ביחס למטפלו הנה החלטה חופשית או שמה החלטה זו נבעה מתלותו הפיזית והנפשית במטפל.
אני סבור כי קיימת חובה מוסרית, ויתכן אף משפטית, של המדינה להגן על נכי צה"ל, וזאת בשים לב למערכת היחסים המיוחדת כמפורט לעיל.
הגנה זו ניתן להשיג לא רק בהתקשרות של אגף השיקום עם חברות כ"א מתאימות, אלא גם בהתנהלות אקטיבית וישירה של המדינה, אשר תפקח על המטפלים עצמם (גם אם הם מועסקים על ידי חברות כ"א ולא על ידי המדינה) ואף תיקח חלק בניסוח הסכמי העבודה שבין חברות כ"א לבין המטפלים.
יתכן וטוב תעשה המדינה אם תדאג כי כל הסכם העסקה עליו חותמת חברת כ"א עם מטפל, יטיל על המטפל שורה של חיובים ואיסורים, ובאופן אשר ימנע מראש את האפשרות של ניצול הנכה, ואף יבהיר למטפל מה מותר ומה אסור לו.
כך לדוגמה, יתכן ועל המדינה לשקול החלת סעיף בחוזה העסקה שבין חברת כ"א לבין המטפל האוסר על המטפל לעבוד אצל הנכה 24 שעות ביממה (גם אם הנכה מסכים לכך ומבקש להעסיק באופן ישיר את המטפל במקביל להעסקתו באמצעות חברת כ"א).
כך לדוגמה, יתכן ועל המדינה לכלול סעיף בחוזה העסקה שבין חברת כ"א לבין המטפל האוסר על המטפל לקבל מתנה מהנכה מעל שווי כספי מסוים.
כך לדוגמה, יתכן ועל המדינה לכלול סעיף בחוזה העסקה שבין חברת כ"א לבין המטפל, האוסר על המטפל לעבור ולהתגורר עם בני משפחתו בבית הנכה, ואף האוסר על המטפל לאפשר לנכה להתגורר בבית המטפל.
אינני מקבל את עמדת משרד הביטחון- משרד השיקום כי כל עוד נכה לא הוכרז כחסוי וכל עוד לא מונה לא אפוטרופוס, אין משרד הביטחון יכול לעשות דבר.
אכן צודק ב"כ משרד הביטחון כי כל עוד לא הוכרז הנכה כפסול דין או כל עוד לא הוכרז כחסוי וטרם מונה לו אפוטרופוס, הרי שהנכה עצמאי וחופשי להחליט את החלטותיו. אולם לא רק במישור היחסים שבין משרד הביטחון לבין הנכה נמצא הפתרון להגנה על הנכה, אלא גם במישור היחסים שבין משרד הביטחון לבין המטפל.
להבנתי ומאשר בא בפני בתיק זה, ובמישור היחסים שבין משרד הביטחון לבין המטפל קיימים חוסרים אשר יש להשלימם. מהמקרה שבא בפני, הופתעתי לגלות כי למדינה אין חלק בניסוח חוזה העסקה שבין חברת כ"א לבין המטפל.
אדגיש כי אין באמור לעיל כדי להטיל דופי במטפלים בנכי צה"ל אשר עושים מלאכתם נאמנה, אולם סבורני כי יש להסדיר את המערכת היחסים המיוחדת שבין המטפל לבין נכה צה"ל בהתערבות אקטיבית יותר של המדינה – משרד הביטחון כמפורט לעיל.
בשל חשיבות הנושא, ותקווה כי החלטתי זו תביא להקמת צוות חשיבה במשרד הביטחון, מצאתי לנכון כי המזכירות תמציא החלטתי זו, ללא שמות הצדדים ופרטים מזהים, גם לשר הביטחון, למנכ"ל משרד הביטחון ולראש אגף השיקום שבמשרד הביטחון".
- יש להצר כי דבריי אלו נפלו ככל הנראה על אוזניים ערלות, תוך שמשרד הביטחון – אגף השיקום בחר שלא לקיים חובתו המוסרית ואף חובתו המשפטית כלפי מר ה'.
עיון בהסכמי העבודה של המטפלים מר ו' ומר ג' ואשר הוגשו לבקשתי במהלך הדיון מלמדים כי אין בהסכמים אלו ולו סעיף אחד המתייחס ליחסים שבין המטפל לבין המטופל (נכה צה"ל). מדינת ישראל בחרה שלא להטיל על המטפל כל כללי התנהגות כדי למנוע את ניצולו של הנכה, ובבחינת "איש הישר בעיניו יעשה".
העובדה שמשרד הביטחון אינו מתקשר באופן ישיר עם המטפלים בהסכמי עבודה ועושה כן באמצעות חברת כוח אדם, אינה פוטרת לטעמי את משרד הביטחון- אגף השיקום מאחריותו כדי למנוע את ניצולו של נכה צה"ל על ידי מטפלו.
במקרה שבפניי ניכר כי עובדי משרד הביטחון-אגף השיקום ועובדי הרווחה פעלו במרוצת השנים האחרונות כדי להגן על מר ה', ערכו ביקורי פתע בביתו וניסו לשכנעו לעזור לו. ברי כי מלאכתם של עובדים אלו היתה קלה יותר ואף נושאת פרי ככל שמשרד הביטחון היה דואג לקבוע נוסח אחיד של חוזה העסקה המחייב את המטפל בכללי התנהגות ובכלל זה איסור השתלטות על רכושו של הנכה.
קביעת כללי התנהגות בהסכם העסקה יכול מחד להרתיע מטפל שלא לנצל כלכלית את התלות של הנכה בו ומאידך יאפשר לחברת כוח האדם ועובדי אגף השיקום לסיים העסקה של מטפל שאינו מקיים את חובתו על פי הסכם ההעסקה.
סיכום:
- אשר על כן, הנני מורה כדלקמן:
א. הנני ממנה את המרכז הישראלי לאפוטרופסות כאפוט' על רכושו של מר ה', בשלב
זה, למשך שישה חודשים מהיום.
צו מינוי ייחתם בנפרד.
בשים לב לאמור לעיל מתבקשת מנהלת מחוז באר שבע והדרום של מרכז הישראלי לאפוט' גב' תמר פורת ללוות באופן אישי את מר ה'.
ב. במסגרת המינוי לעיל מתבקש האפוט' – המרכז הישראלי לאפוט', לבחון גם את ההתנהלות ברכושו של מר ה' במשך שלושת השנים האחרונות עובר למינוי, ובכלל זה קבלת תדפיסים מחשבון הבנק של מר ה' והעברתם לבדיקה אצל רואה חשבון (ככל שיהא בכך צורך).
לא יאוחר מיום 15.07.21 יודיע האפוט' ממצאי בדיקתו.
ג. במסגרת המינוי לעיל הנני מסמיך את האפוט' לפעול על פי שיקול דעתו, להגשת תובענות אזרחיות כנגד המטפלים לצורך פינויים מדירותיו של מר ה'.
ד. כמו כן האפוט' יפעל בדחיפות להחזרת מר ה' לביתו.
ה. האפוט' ומשרד הביטחון – אגף השיקום יבחנו החלופות הקיימות להחלפת מטפליו של מר ה', תוך בחינת טובתו ורצונו, ויעדכנו את בית המשפט תוך 7 ימים בדבר החלופות הקיימות.
ו. למען הסר ספק, ייפוי הכוח שנחתם על ידי מר ה' לטובת מר ו' מיום 20.01.20 וכל ייפוי כוח אחר בטל ומבוטל.
האפוט' לדין עורכת הדין דביר תגיש פסיקתא מתאימה לחתימת בית המשפט ולאחר חתימתה תמציאה במסירה אישית למנהל סניף הבנק בו מנהל מר ה' את חשבונותיו וכן תמציאה במסירה אישית לשני המטפלים של מר ה' (מר ו' ומר ג').
ז. כמו כן האפוט' יפעל לחידוש הקשר שבין מר ה' ובין אחיו - המשיבים 1-4.
למען הסר ספק המפגשים שבין מר ה' ובין אחיו ייעשו שלא בנוכחות המטפלים, מר ו' ומר ג'.
ח. גורמי הרווחה והגורמים המטפלים מטעם משרד הביטחון – אגף השיקום, ימשיכו לבקר את מר ה' ובכלל זה יערכו ביקורי פתע. למען הסר ספק מפגשים אלו ייעשו שלא בנוכחות המטפלים.
ט. משרד הביטחון- אגף השיקום ימנה למר ה' "קייס מנג'ר" לצורך מעקב ותכלול הטיפולים הרפואיים והשיקומיים להם הוא נדרש.
תוך 7 ימים יודיע משרד הביטחון - אגף השיקום את זהותו של בעל התפקיד שמונה מטעמם.
י. תוך 14 ימים יודיעו היועצים המשפטיים של משרד הביטחון-אגף השיקום ושל חברת "נתיב" האם יש בכוונתם לכלול בהסכמי העבודה עם המטפלים, כללי התנהגות וסעיפים חוזיים שיהא בהם כדי להגן על נכי צה"ל מפני ניצול והשתלטות על רכושם.
המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים וכן לעורכת הדין דביר.
עורכת הדין דביר תמציא החלטתי זו במסירה אישית לגב' תמר פורת מהמרכז הישראלי לאפוט',
לחברת "נתיב" , למנהלת אגף השיקום - משרד הביטחון וליועץ המשפטי של משרד הביטחון-
אגף משרד השיקום.
הנני מתיר פרסום החלטתי זו ללא פרטים מזהים וללא שמות הצדדים.
ניתנה היום, י"ט סיוון תשפ"א, 30 מאי 2021, בהעדר הצדדים.