גזר דין
עובדות:
- הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות הבאות:
2 עבירות של מסירה בדו"ח על פי הפקודה תרשומת כוזבת – לפי סעיף 220(2) לפקודת מס הכנסה.
6 עבירות של השמטת הכנסה שיש לכללה בדו"ח – עבירה לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה.
עבירה של מרמה וערמה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.
- על פי עובדות כתב האישום הנאשם פתח על שמו חשבון בבנק השוויצרי UBS ובין השנים 2004 עד 2012 החזיק ביתרות בסכום המפורט בטבלה נשוא סעיף 4 לכתב האישום.
בין השנים 2007 עד 2012 הפיק הנאשם מנכסיו בחשבון הנ"ל בבנק UBS הכנסות פיננסיות בסך 566,481 ₪ על פי החלוקה המפורטת בטבלה נשוא סעיף 5 לכתב האישום.
- החל משנת 2010 רכש הנאשם 5 דירות בברלין באמצעות כספיו שנוהלו בחשבונות UBS על פי הפירוט המופיע בסעיף 6 לכתב האישום, נהג להשכיר דירות אלה ולהפקיד את התקבולים מהשכרתן בחשבון בנק בבעלותו בבנק הגרמני BERLINER VOLKSBANK. לאורך השנים הפיק הנאשם הכנסה מהשכרת אותן דירות בסכום שאינו ידוע למאשימה.
- בשנת 2004 הגיש הנאשם דו"ח שנתי לשכירים.
בכל אחת משנות המס 2005 עד 2012 הגיש הנאשם דו"ח שנתי על הכנסותיו לפקיד השומה, כשהיה עליו לדווח בדוחות אלה על הכנסותיו ועל קיומיו של נכסים בחו"ל בסך העולה על הרף שנקבע בתקנות.
בשנים 2009 עד 2010 עלה שווי נכסי הנאשם בחו"ל על הרף הקבוע בתקנות, כך שהנאשם היה חייב לציין כי קיומם של נכסים בחו"ל בדוחות שהגיש בשנים אלה, אך הנאשם לא ציין קיומם של נכסים בחו"ל בדו"חות שהגיש לפקיד השומה בשנים 2009 עד 2010 ובכך מסר בדוחותיו האישיים תרשומת כוזבת.
- הנאשם גם לא דיווח בדוחותיו האישיים בשנים 2005 עד 2012 על הכנסותיו הפיננסיות מחשבונו ב-UBS ולא דיווח בדוחותיו האישיים לשנים 2010 עד 2012 על הכנסות שהופקו מהשכרת הדירות בברלין.
בעשותו כן השמיט הנאשם מתוך דוחותיו האישיים הכנסה שהיה עליו לכללה בדו"ח.
בשנת 2004 נמנע הנאשם במרמה ובעורמה מליידע את הרשויות בדבר הכנסותיו הפיננסיות בחשבונו מ-UBS.
במעשים הנ"ל פעל הנאשם בזדון ומתוך כוונה להתחמק ממס.
- הסניגור ביקש להפנות הנאשם לשירות המבחן לקבלת תסקיר נוכח השיהוי הרב בהגשת כתב האישום – העבירות בוצעו בשנת 2014, החקירה הסתיימה בשנת 2015, המחדלים הוסרו והוגשה בקשה לכופר בשנת 2015 שתשובה עליה התקבלה בשנת 2017 ובשנת 2018 הוגש כתב האישום ובטרם בית המשפט יתן גזר דין יהיה בפניו תסקיר שיבחן את הרקע לביצוע העבירות ואת נסיבות חייו של הנאשם מאז ביצוע העבירות ועד היום.
ב"כ המאשימה התנגדה להפנותו לתסקיר נוכח סוג העבירות – כלכליות וציינה כי ב"כ הנאשם יוכל להעלות כל טענה בטיעונים לעונש.
למרות ההתנגדות בית המשפט הורה על הפניית הנאשם לשירות המבחן.
תסקיר שירות המבחן:
- התסקיר סקר את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. הנאשם בן 69, נשוי בשנית, אב לשלושה ילדים בגירים. נולד וגדל ברומניה ובשנת 1966 עלה לארץ. סיים לימודיו, והתגייס לצבא.
לאחר שחרורו עד במפעל הנדסי ולאחר מכן החל לעבוד במפעל המלט ליצור שבבי וניהל צוות הנדסי וטכני במשך 25 שנה, עוד ציין הנאשם כי היה בעל תפקיד משמעותי ומוערך מאוד. בהמשך רצה לצאת לדרך עצמאית והפך להיות יועץ עצמאי לחברות ומפעלים. בשנת 2004 החל לעבוד בחברת "ישקר" כמנהל מבדקה עד שנת 2011. בהמשך התקדם ועבר לנהל מפעל יצרני ב"ישקר" עד שנת 2015. בעקבות קשיים עם בנו יצא לפנסיה מוקדמת.
על אף יציאתו לפנסיה המשיך לעבוד כיועץ לחברות בשל צורך כלכלי וסיוע מתמשך בכלכלת בנו והן בשל עניין ותחושה כי מעריכים אותו.
הוריו של הנאשם נפטרו, אביו היה נשוי בעבר לאישה אחרת וכל משפחתו נספתה בשואה. אחיו התאום נפטר בגיל 18 במהלך שירותו הצבאי. לנאשם אחות נוספת עימה הוא נמצא בקשר טוב.
הנאשם התחתן לראשונה בגיל 21 ולאחר 17 שנים התגרש בשל משבר אמון שהתגלה ביניהם. לנאשם 3 ילדים, בנו הבכור סובל מבעיות בתחום בריאות הנפש והסמים. מצבו הדרדר אחרי שנת 2000 לאחר שעד אז ניהל אורח חיים תקין, וזאת בעקבות שימוש בחומרים פסיכואקטיבים. הוא אובחן כסובל מסכיזופרניה ומניה דפרסיה ומסרב לקחת טיפול. הוא הואשם באלימות כלפי אשתו אך נמצא כי אינו כשיר לעמוד לדין והוצא לו צו אישפוז. בנו צובר חובות אותם הנאשם נאלץ לשלם. בנוסף הנאשם תומך בגידולו של נכדו שגם אובחן שהינו על הספקטרום האוטיסטי.
- לנאשם אין הרשעות קודמות. הנאשם לקח אחריות מלאה על ביצוע העבירה נשוא תיק זה, ציין כי רכש את הדירות בברלין באמצעות חברת נדל"ן, שהכיר את בעליה והבין ממנו כי יוכל באמצעות השכרתן לעשות רווח כלכלי.
עוד ציין הנאשם בפני שירות המבחן כי נהג לדווח בצורה מסודרת על כל הכנסותיו באמצעות רו"ח, אך בשנים בהן מיוחסות לו העבירות לאחר שהתחתן עם בת זוגו ואוחדו החשבונות שלהם הדיווח אודות הכנסותיו מהדירות נשמט מזכרונו. עוד ציין כי לא עשה זאת מתוך רצון לרווחים, הוא שילם את כל הנדרש ממנו וכי הוא אדם ישר אשר לא מרמה ולא גונב והתנהלותו היתה שגויה שנבעה מחוסר שימת לב ופיזור דעת.
- שירות המבחן מתרשם כי מדובר באדם בעל יכולת מילולית וקוגנטיבית גבוהה הממלא לאורך השנים תפקידים משמעותיים הדורשים אחריות רבה. הנאשם מסור למשפחתו ומשקיע מאמצים ברווחתם ופרנסתם ובפרט בטיפול בבנו. לא מדובר באדם בעל קווים אנטי סוציאליים באישיותו וללא רקע פלילי קודם, והתנהלותו סביב ביצוע העבירה לא נבעה מתוך מחשבה ותכנון מוקדם, אלא בשל מתח, לחצים ומעמסות אשר חווה וכן מתוך חוסר שיקול דעת ולקיחת סיכונים.
הנאשם לקח אחריות מלאה והביע חרטה על מעורבותו שבאה לידי ביטוי בהשבת הכסף, ושירות המבחן התרשם ממוטיבציה לערוך שינוי בהתנהלותו וכי הוא מכיר בגבולות החוק. שירות המבחן מעריך כי ההליך הפלילי מהווה עבור הנאשם גורם מרתיע ומציב גבול.
- להערכת שירות המבחן ענישה גמולית כפיצוי על הנזק שהסב תחדד עבורו את גבולות החוק וזאת תוך התחשבות ביכולתו לפרנס ולתמוך כלכלית ורגשית בבני משפחתו ובבנו בפרט.
- לפיכך המליץ שירות המבחן על הטלת צו של"צ בהיקף של 200 שעות למשך שנה.
טיעוני המאשימה לעונש:
- ב"כ המאשימה ציינה כי מדובר בעבירות מס חמורות ואין צורך להכביר מילים על הפגיעה בקופה הציבורית, הפגיעה בערך השוויון בנטל המס והחשש מסדיקת ופירור האמנה החברתית והערבות ההדדית שעליהן מושתתת המדינה כמו גם פגיעתן הקשה בכלכלה ובמשק.
ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה שהתייחסה לפגיעה החמורה הטמונה בעבירות מס והדגישה את החומרה שיש לייחס לעבירות כלכליות בכלל ולעבירות מס בפרט. כאשר מדובר בעבירות מס הכוללות יסוד של מרמה כמו במקרה כאן, מידת הפגיעה בערכים החברתיים היא חמורה ביותר ועל כן הכלל הוא שהענישה במקרים כגון אלה צריכה לכלול רכיב של מאסר בפועל ממשי מאחורי סורג ובריח וכן קנס כספי משמעותי.
בנוסף ציינה כי הפסיקה התייחסה להיותן של עבירות המס קלות לביצוע אך קשות לגילוי ולחשיפה, ולנוכח פגיעתן הרבה בערכים החברתיים יש לנקוט ביד קשה בטיפול בעבירות אלה ולהעניק משקל מיוחד להיבט ההרתעתי של העבריינים במסגרת שיקולי הענישה.
- ב"כ המאשימה הפנתה לנסיבות שפורטו בכתב האישום וציינה כי הנאשם למעשה השמיט הכנסות משני חשבונות בנק בחו"ל שמן הסתם קשה להתחקות אחר העבירות ולגלותן. לא מדובר במעידה חד פעמית או מקרית, אלא פעולות שנעשו באופן שיטתי וברצף במשך מספר שנים לגבי מקורות הכנסה שונים.
מדובר בסכומים שהדעת אינה נותנת שנשכחו או פרחו מזכרונו של הנאשם.
- מידת הפגיעה בערכים החברתיים מתחדד אף יותר במקרים כגון אלה של חשבונות בחו"ל כשיכולת הרשויות לקבל עליהן מידע, מוגבלת מאוד. הנאשם יכול היה להפסיק את ביצוע העבירות בכל עת במשך שנים ארוכות, אך לא עשה כן אלא כשנתפס ע"י הרשויות במסגרת החקירה נשוא תיק זה.
- לעמדת המאשימה מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-12 חודשי מאסר וקנס שבין 30,000 ל-150,000 ₪ וכן מאסר על תנאי. המאשימה במקרה זה טוענת לעונש של 10 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 120,000 ₪.
- ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה במקרים דומים בהם הוסרו המחדלים וגם במקרים קלים יותר מעניינו של הנאשם, שם נגזרו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.
- לעניין הטענה בדבר חלוף הזמן, טענה ב"כ המאשימה כי מדובר בעבירות שיש בהן קושי אינהרנטי בגילויין אך מדובר בפרשה ובעבירות שהתגלו בשנים 2014 עד 2015 כשהתיק הועבר לפרקליטות במרץ 2016.
ב"כ המאשימה ביקשה שלא להתייחס לתסקיר שירות המבחן המתעלם לטעמה מהאינטרס הציבורי ואינו עוסק בשיקולי גמול והרתעה וציינה כי צו של"צ הוא אמצעי עונשי שנמצא מחוץ למתחם מבלי שהתסקיר כולל התייחסות לשיקולי שיקום וצדק המצדיקים סטיה מהמתחם לקולא.
טיעוני ההגנה לעונש:
- הסניגור הגיש טיעונים בכתב אליהם צירף נספחים.
בטיעוניו שבעל פה ציין כי סך כל ההשמטות בתיק עומד על סך של 650,000 ₪. הנאשם נעדר הרשעות קודמות, הודה בהזדמנות הראשונה מיד בפתיחת החקירה, ב-2/7/14.
הנאשם שילם את המס שעלה מהעבירות, הגיש בקשה לכופר אך בקשתו נדחתה ללא טעם מוצדק. היה מקום להעלות טענה של אכיפה בררנית ולו בשל העובדה שאשת שופט שהיתה מעורבת בפרשת UBS ההליכים נגדה הומרו בכופר כסף אך הוא ויתר על הטענה ומעלה אותה במסגרת הטיעונים לעונש.
- הנאשם תומך בבנו ובנכדו, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה משפטית.
ב"כ המאשימה לא הסבירה מדוע חלף זמן מאז הועבר התיק לפרקליטות ועד הגשת כתב האישום בחודש מרץ 2018. הנאשם אינו חלק מפרשת UBS, לא התנגד לפרסום שמו, לקח אחריות ומביע חרטה.
הסניגור ביקש לאמץ את המלצות שירות המבחן ולחילופין לגזור מאסר בעבודות שירות לתקופה הקצרה האפשרית.
הסניגור חזר על כך שהמחדל הוסר עוד הרבה לפני שהוגש כתב האישום ובאשר לקנס טען כי מדובר בסכומי קנס גבוהים שאינם עולים בקנה אחד עם הפסיקה.
- בטיעוניו שבכתב שירטט הסניגור ציר זמן מאז פתיחת החקירה הגלויה עד הודה הנאשם, שיתף פעולה ונטל אחריות ועד הגשת כתב האישום ונתינת הדין על המעשים.
הסניגור פירט את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, כפי שעולה גם מתסקיר שירות המבחן.
לעמדת הסניגור מעורבותו של הנאשם נולדה באופן מקרי כתוצאה מחקירתו של רוני אליאס, עד התביעה בפרשת UBS כשממצאי החקירה בעניינו של הנאשם והראיות העיקריות הושגו במסגרת שיתוף הפעולה מצידו עם רשויות החקירה.
- הסניגור הפנה במיוחד לנסיבותיהם של בנו של הנאשם ונכדו וצירף מסמכים לעניין זה אשר מטעמי צנעת הפרט לא אחזור על האמור בהם. הנאשם מטפל באופן אישי וצמוד בבנו ובנכדו.
הנאשם נושא בעול כספי רב כשההוצאות הכספיות נאמדות בעשרות אלפי שקלים כפי שעולה מהמסמכים שצורפו.
- הנאשם הביע חרטה כנה ומוכחת, הוא חש כי הוא מופלה ביחס לאחרים שהיו מעורבים בעבירות דומות ואשר לגביהם הוחלט על המרת ההליכים בכופר כסף וביקש לשקלל פרט זה בעת השיקולים. לפיכך ביקש הסניגור לאמץ את המלצות שירות המבחן.
- הנאשם נמצא מתאים לרצות עבודות שירות במקום מאסר לאחר שנשלח לממונה על עבודות שירות.
דיון והכרעה:
- תיקון 113 לחוק העונשין קובע כי העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה – קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו (סעיף 40ב לחוק העונשין, תשל"ז – 1977), על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כשבתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם (סעיף 40ג לחוק הנ"ל).
- הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם הם כפי שציינה בצדק ב"כ המאשימה – הפגיעה בקופה הציבורית, הפגיעה בערך השוויון בנטל המס, הפגיעה הקשה בכלכלה ובמשק והחשש מסדיקת האמנה החברתית והערבות ההדדית עליהן מושתתת המדינה.
- אשר למידת הפגיעה – היא ניתנת למדידה בגובה המס שנגרע מקופת המדינה – סכום המחדל כמפורט בכתב האישום.
- אשר לנסיבות הקשורות בעבירה –
הנאשם היה המבצע היחיד של העבירות. מדובר בעבירות שנעברו לאורך תקופת זמן לא קצרה: בשנת 2004 פתח הנאשם על שמו חשבון בנק בבנק השוויצרי UBS התעדכן בנעשה בחשבון וניהל אותו באמצעות פגישות בעל פה, פלאפון ודוא"ל.
בין השנים 2004 עד 2012 החזיק הנאשם בחשבון הנ"ל ביתרות בסכומים ניכרים ובין השנים 2007 עד 2012 הפיק מנכסיו בחשבון הכנסות פיננסיות בסך 566,481 ₪.
החל משנת 2010 רכש הנאשם דירות בברלין – ספטמבר 2010, יולי 2011, פברואר 2011, דצמבר 2012 וינואר 2013 – 5 דירות אשר נהג להשכירן ולהפקיד את התקבולים מהשכרתן בחשבון בנק נוסף בבעלותו בבנק גרמני.
הנאשם לא ציין קיומם של נכסים בחו"ל בדוחות שהגיש לפקיד השומה בשנים 2009 עד 2010, לא דיווח בדוחותיו האישיים בשנים 2005 עד 2012 על הכנסותיו הפיננסיות מהחשבון ב-UBS ולא דיווח בדוחותיו האישיים לשנים 2010 עד 2012 על הכנסותיו שהופקו מהשכרת הדירות בברלין.
מדובר בעבירות שנעברו לאורך מספר ניכר של שנים באופן המצביע על שיטתיות ורציפות.
- אשר למדיניות הענישה
בתי המשפט בפסיקתם הדגישו את החומרה היתרה שיש לייחס לעבירות בניגוד לדיני המיסים וציינו כי אין להקל בעונשם של עברייני מס הגוזלים את כספי הציבור, יוצרים דמורליזציה בקרב ציבור משלמי המיסים וגורמים במעשיהם נזק רב למדינה.
בע"פ 519/89 אשר נ' מדינת ישראל נאמר על ידי כב' השופט המשנה לנשיא אור "שבמס ערך מוסף עסקינן המדובר הוא בכספים שלמעשה קיבל הנישום והוא מחזיקם בידו על מנת להעבירם לשלטונות המס. מי אשר נוטל למעשה מכספים אלה, המגיעים לאוצר המדינה, ובעזרת דיווחים שאינם אמת מחזיקם בידו ומשתמש בהם לתועלתו- מן הראוי שהעונש לגביו יביע את הפסול שבמעשהו ויהיה בו כדי להרתיע אחרים בפני מעשים דומים".
בפסיקה נקבע כי אין להבדיל בין מי שגוזל את כספי הפרט למי שגוזל כספי ציבור ועל כן יש להחמיר בעונשם של מורשעים בעבירות מס אשר לא הסירו את כל המחדלים שכן בהסרת כל המחדלים יש משום ביטוי לחרטה כנה ואמיתית של הנאשם.
נקבע עוד כי אין במצוקה כלכלית של נאשמים ובנסיבות אישיות כדי להצדיק את ביצוע העבירות והאינטרס הציבורי להחמיר בענישה גובר על האינטרס האישי גם כאשר מדובר בהרשעה ראשונה, שכן כפי שקבע בית המשפט העליון כי: "עבירות המס הכלכליות הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה , ומכאן שיש מקום ליתן לכך משקל בענישה מן הפן ההרתעתי. כך שבבוא בית המשפט לגזור את דינו של אדם אשר הורשע בעבירות מסוג זה, לא יתן משקל לנסיבות אישיות ולמצוקה כלכלית". (ע"פ 6474/03 יוסף מלכה נ' מדינת ישראל).
הפסיקה קבעה כי יש לגזור על עבירות כגון אלה מאסר לריצוי בפועל, שכן "בהטלת עונשי מאסר אלה מביעה החברה המאורגנת את סלידתה מהתנהגותם העבריינית של מעלימי המס ומטביעה עליהם אות של קלון. ידעו נא עברייני הצווארון הלבן כי צווארונו של עושה העבירה הזו אינו "לבן" והרי הוא כצווארנו של כל פורץ ושודד, שהאחד שודד את קופתה של המדינה והאחד שודד את קופתו של הפרט", (ע"פ 344/80 לא פורסם- כפי שמאוזכר בע"פ 624/80 חברת וייס ארנסט בע"מ נ' מדינת ישראל).
וכן נקבע כי "כאשר עסקינן בעברייני מס, אשר תקוותם להפיק רווח כספי חשוב להטיל לצד הקנס גם עונש של מאסר בפועל למען ידע העבריין שאין החוטא יוצא נשכר" (רע"פ 3137/04 חג'אג' נ' מדינת ישראל).
לסוגיית הסרת המחדל חשיבות רבה בעת גזירת הדין באשר יש בה להשיב את כספי הגזילה לקופת אוצר המדינה. בעפ"ג 47301-01-14 רשות המיסים היחידה המרכזית איזור מרכז ותיקים מיוחדים נ' פ.מ.מ בע"מ נאמר כי:
"... הסרת המחדל הינה הביטוי האולטימטיבי ללקיחת אחריות ולהכרה בחטא, לצד הפן האופרטיבי והמעשי שיש בה, דהיינו השבת הנזק באופן שהקופה הציבורית קיבלה בחזרה מה שנגרע ממנה. בתי המשפט מאז ומעולם התחשבו בנימוק זה לעניין ההקלה בעונש. אין בכך כמובן כדי למעט מחומרתה של העבירה, אולם יש בכך כדי להשליך על הענישה. תיקון 113 העומד במוקד הדיון הכיר גם הוא בחשיבות הסרת המחדל. אנו מפנים לסעיף 40י"א(5) המונה בין הנסיבות שבהם רשאי בית המשפט להתחשב בעניין העונש ואשר אינם קשורות לביצוע העבירות, גם את "מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה".".
- המתחם שהוצע ע"י ב"כ המאשימה עולה בקנה אחד עם מתחם העונש ההולם ובכוונתי לאמצו.
בהתחשב איפוא בעיקרון ההלימה, בערכים החברתיים שנפגעו, במידת הפגיעה באותם ערכים, בנסיבות הקשורות בעבירה ובמדיניות הענישה, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-12 חודשי מאסר.
- אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה –
הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, נטל אחריות מיידית על מעשיו, הביע צער וחרטה וחסך מזמנם של הצדדים, העדים ובית המשפט.
אין לחובת הנאשם הרשעות קודמות מכל סוג שהוא.
המחדל נשוא האישום הוסר במלואו עוד בטרם הוגש כתב האישום ולאחר שהנאשם נחקר בשנת 2014.
העבירות התגלו בשנת 2014, התיק הועבר לפרקליטות בשנת 2016 וכתב האישום הוגש בשנת 2018. נוכח מורכבות התיק, העובדה כי מדובר בפרשיה כוללת ריבוי חשודים/נאשמים, אינני סבורה כי מדובר בשיהוי בלתי סביר גם אם אכן מדובר בשיהוי מסויים.
הוצגו נסיבות אישיות המצדיקות התחשבות לרבות העובדה כי הנאשם מטפל בבנו ובנכדו הסמוכים אל שולחנו ונגרמות לו הוצאות רבות בשל כך.
בצדק ציין הסניגור כי בפרשיה זו הומר כתב האישום בכופר ביחס לאחת המעורבות, כאשר ביחס לנאשם נדחתה בקשתה להמיר האישום בכופר – גם עובדה זו יש לקחת בחשבון כנסיבה לקולא.
- בהתאם להוראת סעיף 40ד' לחוק העונשין רשאי בית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם אם מצא בית המשפט כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש כי ישתקם.
מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם לקח אחריות מלאה, הביע חרטה, השיב את סכום הכסף ושירות המבחן מתרשם ממוטיבציה לערוך שינוי כשהנאשם מכיר בגבולות החוק. ההליך הפלילי מהווה עבור הנאשם גורם מרתיע ומציב גבול. מדובר באדם נורמטיבי המטפל בבנו ובנכדו ואשר ביצע את העבירות מתוך מתח, לחצים ומעמסות שחווה ומתוך חוסר שיקול דעת ונטילת סיכונים שלא היה ער להם מספיק.
- אין בכוונתי לאמץ את המלצות שירות המבחן ולהטיל צו של"צ, אך לאור העובדה כי מהתסקיר עולה שיש סיכוי לשיקומו של הנאשם, אשר הפנים כאמור את חומרת מעשיו והסיר את מלוא סכום המחדל, מצאתי לנכון לחרוג במקצת ממתחם העונש ההולם שקבעתי.
- בהתחשב בכל הנ"ל אני גוזרת על הנאשם את העונשים דלקמן:
אני דנה את הנאשם למאסר בן 4 חודשים אותם ירצה בעבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה בבי"ח רמב"ם בחיפה.
אני דנה את הנאשם למאסר על תנאי לתקופה של 9 חודשים למשך שלוש שנים והתנאי הוא כי לא יעבור עבירה מסוג פשע בניגוד לפקודת מס הכנסה.
אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך של 30,000 ₪ או 3 חודשי מאסר.
הקנס ישולם ב-30 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 6/2/19.
הנאשם יתייצב לריצוי עבודות השירות בתאריך 24/3/19 בשעה 08.00, במפקדת מחוז צפון, יחידת עבודות השירות, רח' הציונות 14 טבריה.
הנאשם מוזהר כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים וכל חריגה מכללים אלה יש בה כדי להפסיק את עבודות השירות וריצוי יתרת העונש במאסר בפועל.
יש להעביר העתק הפרוטוקול לממונה גם בשים לב לדחיה שניתנה הן לצורך התארגנות של הנאשם והן לצורך שקילת הגשת ערעור מטעם המאשימה.
הודע על זכות ערעור תוך 45 יום
ניתנה והודעה היום כ"ט טבת תשע"ט, 06/01/2019 במעמד הנוכחים.
הוקלד על ידי מילי כהן