מדינת ישראל נ' ק'

1.לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחיפה( כבוד השופטת מיכל דוידי) מיום 23.6.2020 (להלן: "ההחלטה"), בגדרה נתקבלה בקשת המשיב להאריך את המועד להישפט בגין 4 הודעות קנס, שעניינן עבירות מהירות שבוצעו במועדים שונים.

רקע והליכים;

2.המשיב הגיש את הבקשה להארכת מועד להישפט (להלן: "הבקשה"), לבית משפט קמא, במסגרתה טען כי לא קיבל הודעות אודות הדו"חות וכי אין אישורי מסירה .

3.הבקשה להארכת מועד, כאמור לעיל, מתייחסת לארבעת דו"חות תנועה, על מנת להקל את הדיון אסקור את העובדות הרלוונטיות לכל דו"ח ודו"ח בנפרד. אציין, שהמשיב עצמו, לא פירט במסגרת הבקשה להארכת מועד להישפט את מלוא העובדות הדרושות, המדינה במסגרת הערעור פרסה בפני את מלוא העובדות הדרושות לענייננו ( על הנוהג להגיש בקשות ללא תצהיר-אתייחס בסוף הכרעתי):

א.הודעת תשלום קנס מס' 90507605617: כעולה מדו"ח זה, רכב נושא לוחות זיהויxxx, שבבעלות ה. ק., זוהה על-ידי אמצעי אכיפה א/3 נוסע במהירות שהינה מעל המהירות המותרת, וזאת ביום 14.2.17.

הדו"ח שולם בתאריך 4.6.17, וביום 13.6.17 חתם המבקש (אביו של בעל הרכב), לאחר ביצוע התשלום, על תצהיר בו הוא מודה שהנהג בזמן ביצוע העבירה מושא הדו"ח הוא המבקש ולא הבעלים של הרכב.

במסגרת הבקשה להסבת הדו"ח לדיווח על נהג אחר ברכב, צוין כי: "כאמור בתצהיר הנהג בעבירת התנועה המתוארת בדו"ח הינו יואב ק. ולא בעל הרכב ה. ק.. נא לרשום את הדו"ח והמשתמע ממנו ולזקוף התשלום ליואב ק., לרבות התשלום שבוצע".

המדינה מסכימה בסעיף 17 להודעת הערעור שהדו"ח הוסב על שמו של המבקש מבלי לציין מועד ההסבה, אך ברור כי מועד זה לא יהיה מוקדם ממועד החתימה על התצהיר התומך בבקשת ההסבה.

אין בידי המדינה להציג אישור מסירה הן לדו"ח המקורי לבעלים של הרכב או לדו"ח המוסב עבור המבקש (הצהרת ב"כ המערערת בדיון ביום מיום 23/6/20 עמוד 1 שורה 11-12).