מדינת ישראל נ' יעקבי(עציר) ואח'

החלטה

בפניי בקשה להארכת מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם.

כתב האישום:

המשיב 1 עומד לדין בגין עבירה של זיוף מטבע פשוט - עבירה לפי סעיף 477 (1) ו-(2) + סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

המשיב 2 עומד לדין בגין עבירה של זיוף מטבע פשוט – עבירה לפי סעיף 477 (1) ו-(2) + סעיף 29 לחוק העונשין.

המשיב 3 עומד לדין בגין עבירות של זיוף מטבע פשוט – עבירה לפי סעיף 477 (1) ו-(2) + סעיף 29 לחוק העונשין, זיוף שטר כסף – עבירה לפי סעיף 462 (1) ו-(2) + סעיף 29 לחוק העונשין, וכן קשר לפשע – עבירה לפי סעיף 499 (א)(1) + סעיף 477 (2) לחוק העונשין.

המשיב 4 עומד לדין בגין עבירה של זיוף מטבע פשוט – עבירה לפי סעיף 477 (1) ו-(2) + סעיף 29 לחוק העונשין.

המשיב 5 עומד לדין בגין עבירות של זיוף שטר כסף – עבירה לפי סעיף 462 (1) ו-(2) + סעיף 29 לחוק העונשין, זיוף מטבע פשוט – עבירה לפי סעיף 477 (1) ו-(2) + סעיף 29 לחוק העונשין, קשר לפשע – 499 (א)(1) + סעיף 477 (2) לחוק העונשין, ניפוק מטבע מזויף - עבירה לפי סעיף 479 (2) לחוק העונשין, עבירות בנשק - עבירה לפי סעיף 144 (א) סיפא לחוק העונשין, החזקת מכשיר פריצה - עבירה לפי סעיף 409 לחוק העונשין, וכן החזקת נכס חשוד- עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין.

על פי כתב האישום:

אישום ראשון (בעניינם של המשיבים 1-4): במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, המשיבים 1-4, החזיקו במחסן ברח' ברודצקי 7 ברמת גן (להלן: "המחסן") מכונה המותאמת לעשות בה מטבעות מזויפים של 10 ₪ (להלן: "המכונה"), וכן חומרי גלם המשמשים לזיוף מטבעות של 10 ₪.

במועדים הרלוונטיים לכתב האישום השוטרים ש.א. 8021, ש.א. 9017, ש.א. 8013, ש.א. 8005 ו-ש.א. 8037 פעלו כסוכנים סמויים בשליחות משטרת ישראל (להלן: "הסוכנים" ו/או "השוטרים הסמויים"), ופעלו לרכוש בהוראתה, באישורה ובכספה שטרות מזויפים ומכונה לסיוף מטבעות.

במסגרת פעילותם הנ"ל של הסוכנים, ביום 14.4.10 המשיבים סיכומו בצוותא, באמצעות המשיב 3, עם הסוכנים, כי המשיבים 1-4 ימכרו לסוכנים את המכונה ויעבירו אותה לידיהם. באותו יום, 14.4.10, בשעות אחה"צ, נפגשו המשיבים 2,3,4 עם ש.א. 9017, ש.א. 8013, ש.א. 8005 ו-ש.א. 8037 ברח' משה דיין בגבעתיים על מנת שהמשיבים 1-4 ימכרו לסוכנים את המכונה. המשיבים 3 ו-4 נותרו עם ש.א. 8013 ו-ש.א. 8005 במקום, על מנת לאבטח את הכסף שהביאו הסוכנים לביצוע עסקת המכירה וההעברה של המכונה, ועל מנת להבטיח כי לאחר ביצוע העסקה, הכסף יועבר למשיבים 1-4. ש.א. 9017 ו-ש.א. 8013 הובלו ע"י המשיב 2 למפגש עם המשיב 1, וארבעתם נסעו בהנחיית המשיבים 1 ו-2 למחסן. בהמשך לכך, המשיבים 1 ו-2 הדריכו את ש.א. 9017 ו-ש.א. 8013 כיצד לזייף מטבעות של 10 ₪, תוך שהמשיבים 1 ו-2 עושים מטבעות מזוייפים של 10 ₪. בטרם השלמת העסקה למכירת המכונה, נעצרו המשיבים 1-4 בידי המשטרה. על פי כתב האישום, במעשיהם המתוארים לעיל, החזיקו המשיבים 1-4 בצוותא, וכן ניסו בצוותא להעביר מכשיר המותאם ומכוון לעשות בו מטבע פשוט מזויף, ללא סמכות או הצדק כדין. כמו כן, המשיבים 1-4 עשו מטבעות פשוטים מזויפים.

אישום שני (בעניינם של המשיבים 3 ו-5): על פי כתב האישום, במסגרת פעילותם של הסוכנים, בתאריך 24.1.10 או בסמוך לכך, סיכמו המשיבים 3 ו-5, באמצעות המשיב 3, עם הסוכנים, כי המשיבים 3 ו-5 ימכרו לסוכנים שטרות מזויפים של 100 דולר אמריקני ושל 200 ₪. ביום 24.1.10 במסוך לשעה אחת בצהריים, נפגש המשיב 3 עם ש.א. 9017 ו-ש.א. 8021 על מנת שהמשיב 3 ימכור לסוכנים שטרות מזויפים שקיבל מהמשיב 5. בהמשך לכך, המשיב 3 מכר לסוכנים שישה שטרות מזויפים של 100 דולר אמריקני ושטר אחד מזויף של 200 ₪, ביודעו כי מדובר בשטרות מזויפים. על פי כתב האישום, במעשים המתוארים, החזיקו המשיבים 3 ו-5 בצוותא, שטרות הנחזים כשטרות כסף ביודעם שהשטרות זוייפו, ללא הרשאה או הצדק כדין וכן, ניפקו המשיבים 3 ו-5, בכוונה להונות, שטרות הנחזים כשטרות כסף ביודעם שהם זוייפו.

אישום שלישי (בעניינם של המשיבים 3 ו-5): במועדים הרלוונטים לכתב האישום, המשיבים 3 ו-5 החזיקו מכונה המותאמת ומכוונת לעשות בה מטבעות מזויפים של 10 ₪, במקום שאינו ידוע למאשימה. בתאריך 26.1.10 או במועד הסמוך לכך, המשיבים 3 ו-5 קשרו קשר למכור את המכונה ולהעבירה. במסגרת פעילותם של הסוכנים, בתאריך 26.1.10 נפגשו המשיבים 3 ו-5 עם ש.א. 9017 ו-ש.א. 8021 בצומת צבר בקרית ביאליק. במפגש, המשיבים 3 ו-5 הציעו בצוותא, לסוכנים, כי המשיבים 3 ו-5 ימכרו לסוכנים את המכונה, ויעיבור אותה לידיהם. העסקה לא יצאה לפועל, בשל מחלוקת בין המשיבים 3 ו-5 לסוכנים בדבר אופן התשלום עבור המכונה. על פי כתב האישום, במעשיהם הנ"ל, החזיקו המשיבים 3 ו-5 בצוותא, מכשיר המותאם ומכוון לעשות בו מטבע פשוט מזויף ללא סמכות או הצדק כדין, וכן קשר קשר להעביר מכשיר המותאם ומכוון לעשות בו מטבע פשוט מזויף, ללא סמכות או הצדק כדין.

אישום רביעי (בעניינו של המשיב 5): במועד הרלוונטי לכתב האישום, המשיב 5 התגורר ברח' החשמונאים 38 בקרית מוצקין והחזיק במחסן בכתובת האמורה. ביום 18.4.10, המשיב 5 החזיק במחסן דירתו ובדירתו, שטרות מזויפים (311 שטרות מזויפים של 100 ₪, 365 שטרות מזויפים של 200 ₪, 74 שטרות מזויפים של 100 דולר אמריקני, 208 שטרות מזויפים של 50 אירו ושטר מזויף של 100 אירו) ביודעו שהשטרות מזויפים, ללא הרשאה או הצדק כדין. ביום 18.4.10 החזיק המשיב 5 במחסן דירתו ובדירתו, 508 מטבעות מזויפים של 10 ₪ ביודעו שהמטבעות מזויפים, כדי לנפק מהן. ביום 18.4.10 החזיק המשיב 5 במחסן דירותו, במחסנית של אקדח 25 כדורי אקדח בקוטר של 0.22. המחסנית והכדורים הינם חלק, אביזר ותחמושת של כלי שסוגל לירות כדור או קלע שבכוחם להמית אדם. ביום 18.4.10 החזיק המשיב 5 במחסן דירותו, בשש קופסאות גפרורים ובהן חומר איטום לבניין והמשמשות להטבעת מפתחות והעתקתם. כמו כן, החזיק בחומר איטום לבניין ועליו, הטבעה של מפתח. ביום 18.4.10 החזיק המשיב 5, במחסן דירותו ובדירתו, בשלושה שעונים, שלוש מצלמות ועשרה מכשירי טלפון נייד, שיש עליהם חשד סביר שהם גנובים. על פי כתב האישום במעשיו המתוארים לעיל, המשיב 5 החזיק שטר הנחזה כשטר כסף ביודעו שהשטר מזויף ללא הרשאה או הצדק כדין, החזיק ביודעין למעלה משלוש מטבעות מזויפים כדי לנפק מהן, החזיק נשק בלא רשות על פי דין להחזקתו, החזיק ברשותו מכשיר המשמש לשם פריצה לבניין, ללא הסבר סביר לכך, והחזיק נכסים שיש עליהם חשד סביר שהם גנובים.

הבקשה למעצר עד תום ההליכים

בבקשה למעצר עד תום ההליכים, וכן בטיעוני המבקשת אשר הוגשו בכתב ביום הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, טענה המבקשת, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמות המיוחסות למשיבים, כי העבירות המיוחסות למשיבים, מלמדות כי נשקפת מהם מסוכנות רבה לציבור, במובן הכלכלי. העבירות בוצעו בשיטתיות בהיקף ניכר ותוך התארגנות של מספר רב של עבריינים לביצוען. המבקשת טענה עוד, כי קיים יסוד סביר לחשש, ששחרור המשיבים ממעצר, יביא לשיבוש הליכי משפט, באופן שהמשיבים ישפיעו על העדים שלא להעיד בבית המשפט. קיים גם חשש כי המשיבים יתחמקו מהליכי שפיטה ולא יתייצבו לדיונים. המבקשת טענה, כי נוכח חומרת העבירות ונוכח עילות המעצר המפורטות לעיל, לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירות המשיבים פחותה. המבקשת הפנתה לעברם הפלילי של המשיבים.

מנגד, המשיבים טענו כדלקמן:

המשיב 1 הסכים כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה המיוחסת לו, אך חלק על קיומה של עילת מעצר. לטענתו מדובר בעבירת רכוש גרידא שאינה מקימה כל עילת מעצר. לחילופין, טען כי יש לשחרורו לחלופת מעצר והציע כי ישהה במשמורת בנו ובתו שהם ללא כל עבר פלילי, או להפנותו לקבלת תסקיר מבחן לבדיקת מסוכנותו. המשיב בן 54 שנים ומעולם לא היה בבית סוהר.

המשיב 2 טען, כי אמנם ממצאי דו"חות השוטרים הסמויים הם בגדר ראיות לכאורה, אך חלקו של המשיב 2 הינו מצומצם יותר. הוא שימש אך ורק כמתווך. מה גם, שהמשיב 2 לא ידע למה מיועדת המכונה. כל מה שהיה ידוע לו, כי מדובר במכונה שמייצרת כפתורים לחברת דיזל ועבור תיווכו למכירת המכונה, היה אמור לקבל 5,000 ₪. גרסתו זו של המשיב מאומתת בעימותים. המשיב טען כי אינו חלק מההתארגנות המתוארת בכתב האישום, והמעשים המיוחסים לו אינם מקימים עילת מעצר. המשיב טען, כי לא בכדי בכתב האישום יוחסה לו בסופו של יום, עבירה אחת בלבד. לחילופין, המשיב ביקש, ונוכח מצבו הרפואי, להורות על שחרורו למעצר בית מלא תחת פיקוחה של אשתו, והביע הסכמתו לאיזוק אליקטרוני, ולחילופי חילופין, ביקש להפנותו לקבלת תסקיר מבחן לקבלת הנחיות לשחרורו למעצר בית.