מדינת ישראל נ' בן שמעון

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודייתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות שעניינן גידול סם מסוכן, לפי סעיף 6 רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973 (להלן: "פקודת הסמים" או "הפקודה"), החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו – (ג) לפקודת הסמים והחזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן, לפי סעיף 10 רישא לפקודה.

עפ"י עובדות כתב האישום המתוקן, החל מחודש נובמבר 2011 גידל הנאשם בדירה ששכר בפתח תקווה, סם מסוכן מסוג קנבוס. ביום 6.5.12 הוא החזיק בדירה קנבוס במשקל כולל של 33.5 ק"ג וכן החזיק כלים אסורים המשמשים להכנת הסם: משקל אלקטרוני לשקילת מנות סם, ונטילאטור, 9 מנורות חימום, תרמוסטט, מד חמצון ומד מליחות.

הסדר הטיעון לא כלל הסכמות לעונש.

על הנאשם

הנאשם כבן 33, חי עם בת זוג ולשניים ילד כבן שנתיים. עובר למעצרו ניהל הנאשם עסק עצמאי ומצליח בתחום השיפוצים, התגורר עם בת זוגו וילדו וניהל חיים נורמטיביים, כך למראית עין. הנאשם סיים 14 שנות לימוד, לרבות לימודי הנדסאות ומכונאות רכב. סמוך לגיוסו לצה"ל, עבר תאונת דרכים, בעקבותיה שוחרר מהצבא ובהמשך החל לעבוד כעצמאי בתחום השיפוצים.

בשנת 07' הורשע הנאשם בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית וגידול סם מסוכן והוטל עליו עונש של"צ, אשר הופקע משהתגלה כי המשיך להשתמש בסם, אז נגזר עליו עונש מאסר מותנה שהינו בר הפעלה. לדבריו, גידול הסמים נעשה על רקע התמכרותו לסם מסוג קנביס, אותו צרך מדי יום, מאז שנחשף אליו בטיול שערך לאחר הצבא. לגישתו, גידול הסם נועד למנוע רכישתו באמצעות סוחרי סמים.

עם שחרורו לחלופת מעצר החל הנאשם בטיפול גמילה. הוא שולב בשיחות פרטניות, אחת לשבוע ביחידת של"מ (שירות לטיפול במתמכרים ובאסירים משוחררים) וכן בטיפול יומי במסגרת המכון הירושלמי לטיפול בבעיות סמים ותחלואה כפולה. בהמלצת שרות המבחן, נדחה הדיון מעת לעת, כדי לאפשר לנאשם למצות את ההליך הטיפולי, אשר נמשך כשנה וחמישה חודשים.

שירות המבחן התרשם מאדם בעל יכולות וכישורים. עובר למעצרו, תפקד הנאשם באורח חיובי בכל מישורי החיים, ניהל עסק מצליח והשכיל להסתיר את השימוש בסמים מפני מקורביו. היות וצריכת הסם לא פגעה בתפקודו והואיל ומדובר בסם שאינו "קשה" לכאורה, התייחס הנאשם לשימוש בו בקלות ראש.

שירות המבחן ציין, כי אף אם המניע לשילוב הנאשם בטיפול היה רצונו להיטיב את מצבו המשפטי – הרי שבמהלך הזמן, החלה לחלחל בו התובנה כי הינו מכור לסמים והוא שיתף פעולה באופן כן, ככל הנראה, גם על רקע הזעזוע שחווה מעצם ניהול ההליך. הנאשם החל לבחון את מניעיו לצריכת הסמים; בכלל זה הכיר בעול הכבד בו נשא מגיל צעיר ובלחצים שהתלוו אליו, בהם התקשה לעמוד. הסמים היוו עבורו מפלט.

במהלך הטיפול פיתח הנאשם מודעות למגבלותיו ולקשייו האישיים, תוך התמודדות עמם. לצד זאת, ניכר קושי רגשי להיפתח לטיפול משמעותי ועמוק. בשלב האחרון של הטיפול, התאפשר לו לצאת לעבודה כדי לבחון את התנהלותו בסביבתו הטבעית. כמו כן, הוא שולב בסדנה לזוגיות, לצורך בחינת דפוסי התנהגותו ברובד הזוגי וההורי ונרשמה התקדמות אף בתחום זה. לאורך ההליך הטיפולי מסר הנאשם בדיקות שתן אשר נמצאו נקיות מסמים.

שירות המבחן העריך, כי בניגוד להרשעתו משנת 2007, ההליך המשפטי הנוכחי היווה עבור הנאשם גורם מרתיע והוא הפנים את חומרת מעשיו. לנוכח ההליך השיקומי הממושך ושיתוף הפעולה, חרף הקשיים שחווה, המליץ שרות המבחן להימנע מהטלת עונש מאסר לריצוי בפועל, אשר עלול להוביל לרגרסיה במצבו. בהעדר יכולת להשית עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, בשל המאסר המותנה התלוי ועומד נגד הנאשם, המליץ שרות המבחן על של"צ בהיקף נרחב של 350 שעות, לצד צו מבחן למשך שנה, אשר במהלכה ימשיך בהליך הטיפולי. כן הומלץ להשית עליו קנס.

מטעם הנאשם הוגשו מכתבי המלצה מלקוחות מרוצים עבורם הוא ביצע עבודות שיפוץ. כולם העידו על מקצועיותו ועל השירות הטוב שהעניק להם.

עדים לעונש מטעם ההגנה

מר אבנר בר, מטפל במרכז לטיפול יום בהתמכרויות, הטעים את התהליך שעבר הנאשם, בגדרו הוא נפתח במהלך הטיפול וכיום הינו בין המטופלים המובילים במרכז היום. הטיפול חשף אותו לחסכים, בעטים התדרדר לשימוש בסמים. להתרשמות מר בר, הנאשם נרתם לטיפול באופן מלא, הוא מגיע יום יום למפגש של מכורים אנונימיים, הגם שאין זו חובתו במסגרת הטיפול וכן הצטרף לסדנת "צעדים". הטיפול מיטיב עמו, הגם שהוא מצוי בראשיתו ויש לאפשר לו להמשיך בו, על מנת שניתן יהיה להחזירו לחברה כאדם משוקם.

אביו של הנאשם, מר יעקב בן שמעון, עובד מזה 37 שנים בפנימייה לילדי הורים שסובלים מהתמכרויות. האב העיד על התדהמה שאחזה בו ובמשפחתו עם גילוי העובדות. מאז, הוא והמשפחה מגויסים למען הנאשם, מפקחים עליו בדבקות ומסייעים לו. האב ציין כי מדי יום, הוא מלווה את בנו לטיפול ומחויבותו לטיפול ניכרת.

בת זוגו של הנאשם, הגב' אסתי לוי, העידה בדומה לאב, כי אף היא לא ידעה מאומה אודות התמכרות הנאשם, הגם שהתגוררה עמו באותה דירה. לדבריה, מאז הסתבך הנאשם בעבירות, חרב עליה עולמה, היא מתגוררת אצל אמה ומגדלת לבד את בנם העולל. היא ציינה כי הבן מתגעגע מאוד לאביו ומתקשה לחיות בלעדיו וביקשה לאפשר לנאשם לשקם את הקן המשפחתי ולשוב לביתו.

טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ המאשימה, עוה"ד אור ממון, הטעים את הנסיבות החמורות בהן בוצעו העבירות –לאורך 7.5 חודשים גידל הנאשם בדירה ששכר, סם מסוג קנבוס, בכמות עצומה של 33.5 ק"ג. בדירה נמצאו כלים המשמשים לגידול הסם ולהפקתו – פרוז'קטורים, מנורות חימום, מאווררים, מד חמצון ומד מליחות ומשקל אלקטרוני – כלים אשר בהצטרפם לכמות הנכבדה מעידים על התחכום ועל המטרה העיקרית לשמה גודל הסם, שלא לצריכה עצמית. התובע הוסיף, כי יצרני ומגדלי סמים משמשים נדבך מרכזי בהפצת נגע הסמים. כן ציין את הקושי שבגילוים ולכידתם של מגדלי הסמים, אשר מגביר את מסוכנותם והצורך בנקיטת ענישה מכבידה ומרתיעה.

התובע הטעים, כי בהליך בשנת 2007 ניתנו לנאשם מספר הזדמנויות – תחילה, הושת עליו צו של"צ, דא עקא, לאחריו הוא שב להשתמש בסמים, אז נעשה עמו חסד והצו הומר במאסר מותנה, אשר אף הוא לא הרתיעו מלבצע את העבירות דנן, ביתר שאת. משכך, בשלה העת למצות עמו את הדין ולהשית עליו עונש מאסר של ממש וכן להפעיל את המאסר המותנה במצטבר. התובע גרס, כי אין לייחס משקל משמעותי לקולא להליך השיקומי שעבר הנאשם מקום שהנסיבות מלמדות כי גידול הסם נעשה שלא לצורך שימוש עצמי, אלא לשם הפצתו. עוד ציין, למקרא התסקיר, כי אין מדובר בהליך שיקום משמעותי ועמוק שעבר הנאשם, נוכח קשייו להיפתח. בנסיבות אלו, טען כי המלצת שירות המבחן שגויה ויש לדחותה. התובע הוסיף כי שירות המבחן עצמו, היה ער לכך שהמלצתו לשל"צ אינה סבירה וחרף זאת, המליץ על העונש בהעדר אפשרות להשית עבודות שירות, בשל המאסר המותנה התלוי ועומד נגד הנאשם.