טבלאות ותיאורי תכניות של 'קשת' ו'רשת' במסגרת הליכי מכרז - סוד מסחרי

השופט י' דנציגר:

           לפנינו שני ערעורים - שהדיון בהם אוחד - אשר מופנים כנגד פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (כבוד הנשיאה מ' ארד) מיום 19.12.2006. עניינם של הערעורים הוא גילוי מידע המצוי בידי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (להלן: הרשות השנייה) אשר הגיע לידיה במסגרת הליכי מכרז למתן זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השני.

העובדות

1.        בחודש ספטמבר 2004 פרסמה הרשות השנייה מכרז למתן זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השני (להלן: המכרז). המציעים במכרז, אשר התמודדו על קבלת זיכיון לשדר בערוץ השני לתקופה של עשר שנים, נדרשו להגיש הצעות מפורטות למכרז, אשר כללו פרטים ונתונים רבים הנוגעים לשיקוליהם הכלכליים והמסחריים. בין היתר, נדרש כל מציע לצרף להצעתו לוחות משבצים ותיאורי תכניות ספציפיות שבכוונתו לשדר.

2.        על פי פסק דינו של בית המשפט קמא, לוחות המשבצים הנם טבלאות המורכבות ממשבצות שידור, המתפרשות על פני חלק משעות היממה לאורך שנת השידור, ואשר מפרטות את סוגת התכנית (דרמה, קומדיה וכו') ואת ההוצאה הישירה בגינה. יצוין כי לוחות המשבצים שצורפו להצעות שהוגשו במכרז מתייחסים לשנת השידור הראשונה בלבד (עד 31.12.2006), אך במסמכי המכרז נקבע כי הם ינחו את הזכיין גם בשנות השידור הבאות. לוחות המשבצים, על פי מה שמסרו לנו ב"כ הצדדים, מהווים בסיס ללוח השידורים של הזכיינית במשך תקופת המכרז, באופן שמדי שנה ומדי רבעון מגישה הזכיינית למועצת הרשות השנייה לוח משבצים עבור אותה שנה ואותו רבעון, והמועצה והרשות השנייה מפקחות על כך שלוח השידורים של אותה זכיינית נבנה בהתאם ללוח המשבצים. עתירה זו נוגעת אך ורק ללוחות המשבצים שהוגשו במסגרת המכרז, שהם שמונה לוחות המשבצים שהוגשו עבור השנתיים הראשונות של המכרז.

           תיאורי התכניות הספציפיות כוללים התייחסות לסוג התכנית, נושאה, הפורמט שלה, קהל היעד אליו היא מכוונת, שפתה, חדשנותה וההוצאה בגינה. מדובר בתכניות שכוונת הזכייניות הייתה לשדר בשנת השידורים הראשונה, אם כי ככל הנראה לא כל התכניות שודרו בפועל בשנת השידורים הראשונה ושידורן של חלק מהתכניות נדחה לשנים הבאות. לטענת המערערות, במסגרת תיאורי התכניות פורטו, בין היתר, עלילות, אמצעי הפקה, והשיקולים המקצועיים שהובילו את הזכיינית לפתח ולבחור דווקא בכל רעיון.

           נוסף ללוחות המשבצים ולתיאורי התכניות, עוסק עע"ם 10864/06 בסוג מסמכים נוסף: מדובר בטבלאות המפרטות את אחוז השקעתה של המערערת, מתוך סך הכנסותיה, בהפקה ורכישה של תכניות טלוויזיה; את שיעור הוצאותיה על רכישת תכניות עילית ואת שיעור האחוזים מתוך הכנסותיה אשר יוצאו על הפקות ישראליות במסגרת שיתופי פעולה (להלן: הטבלאות). מדובר בשלוש טבלאות אשר הן חלק מנספח א-1 לכתב הזיכיון של המערערת. המערערת הסכימה לחשיפת מרבית חלקיו של נספח זה, למעט הטבלאות האמורות. יוער כי המערערת בעע"ם 10845/06 לא התנגדה לגילוין של טבלאות אלה מתוך נספחי כתב הזיכיון שלה.

3.        מאחר שהרשות השנייה סברה כי החומר שהגישו המציעים במסגרת המכרז כולל מידע שהוא, מחד גיסא, בעל רגישות מסחרית, ומאידך גיסא, בעל עניין לציבור, נקבע במסמכי המכרז כי "הרשות רשאית לפרסם תקציר מעיקרי הצעותיהם של המציעים או מי מהם". כן נקבע, כי על המציעים לצרף להצעותיהם עותק שבו יושחרו הקטעים אשר הם מתנגדים לחשיפתם בפני צדדים שלישיים. המערערת בעע"ם 10845/06, שידורי קשת בע"מ (להלן: קשת), צירפה להצעתה עותק מושחר של תיאורי התכניות. המערערת בעע"ם 10864/06, רשת-נגה בע"מ (להלן: רשת), לא צירפה עותק מושחר של תיאורי התכניות, ובמענה לפנייה מאוחרת יותר של הרשות השנייה, ציינה כי היא מתנגדת לחשיפה כלשהי של תיאורי התכניות.

4.        ביום 19.4.2005 הודיעה הרשות השנייה כי רשת וקשת הן הזוכות במכרז. נציגי המפסידות במכרז עיינו, בכפוף להתחייבות לסודיות, בחלקים מהצעות רשת וקשת, לרבות בתיאורי התכניות. לצורך כך, הגישה קשת עותק מושחר נוסף, ואילו מאחר שרשת לא הגישה עותקים מושחרים כלל, ביצעה הרשות השנייה במסמכיה של רשת השחרה של המידע שסברה כי אין לגלות למפסידים.

5.        ביום 23.2.2006 קיבלה הרשות השנייה החלטה שבה נקבע כי הנספחים לכתבי הזיכיון של רשת וקשת, המרכזים את עיקרי התחייבויותיהן במכרז, יגולו לציבור, למעט נתונים שעניינם היקפי הכנסותיהן והוצאותיהן, אך לרבות נתונים שעניינם שיעורי ההוצאה הכוללת על תכנית כאחוז מתוך ההכנסות נטו של המערערות. כן הוחלט לגלות, לאחר תחילת תקופת השידורים הרלוונטית, את לוחות המשבצים של המערערות לאותה תקופה, למעט ההוצאה הישירה בגין כל תכנית, ואת תיאורי התכניות הספציפיות המערערות אשר המערערות התחייבו לשדר בשנת השידורים הראשונה, באותה מתכונת שבה הועברו למתמודדות שלא זכו במכרז. עוד צוין בהחלטה, כי הפרוטוקולים של ועדת המכרזים זמינים לעיון באתר האינטרנט של הרשות השנייה כבר מחודש יולי 2005.

6.        רשת וקשת עתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים בעניין החלטתה של הרשות השנייה לגלות את המידע הנוגע להתחייבויות שנטלו על עצמן במסגרת הצעותיהן למכרז. טענתן העיקרית היתה, כי לוחות המשבצים ותיאורי התכניות שהעבירו לרשות השנייה במסגרת הצעותיהן למכרז הם בגדר סודות מסחריים מובהקים, אשר ניתן לגלותם לציבור הרחב רק מקום בו האינטרס הציבורי התומך בגילוי הוא אינטרס ציבורי חיוני. לטענת רשת וקשת, לעומת הנזק הכבד שייגרם להן עקב גילוי המידע, הרשות השנייה לא הצביעה בהחלטתה על טעמים שחיוני בגינם לגלות את המידע לציבור.

פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים

7.        בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי החלטתה של הרשות השנייה היא החלטה סבירה, המאזנת כראוי בין השיקולים הרלוונטיים ואינה מקיימת עילה להתערבותו של בית המשפט.

8.        לדידה של הנשיאה ארד, המידע שגילויו עומד על הפרק במסגרת הליך זה, הוא מידע ציבורי אשר גלום בו עניין רב לציבור, ובגילויו לציבור קיימת חשיבות ניכרת. לדבריה, מדובר במידע הנוגע להתחייבויות של החברות שקיבלו את הזיכיון להפעלת הערוץ השני, שהוא אחד ממשאבי התוכן המרכזיים בחברה הישראלית. המדובר בזיכיון שצפוי להניב לזכייניות הכנסה משמעותית, וחשוב מכך, במשאב שהשליטה בהפעלתו היא בעלת השלכות חברתיות רחבות, בין השאר על יכולת הביטוי ועל האפשרות להישמע של גורמים שונים בחברה. הן הציבור הרחב והן קבוצות מסוימות בציבור, דוגמת בני מיעוטים, תושבי הפריפריה, אנשים העוסקים בתחומי האומנות והתקשורת ועוד, עשויים לבקש ללמוד מה היו התחייבויות הזכייניות בתמורה לזכות להפעיל את הערוץ השני, והאם הזכייניות עומדות בהתחייבויות אלה, כאשר נקודת המוצא של חוק חופש המידע, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק חופש המידע או החוק) היא כי מן הראוי לאפשר להם לעשות כן.

9.        בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את טענת המערערות לפיה הרשות השנייה מקיימת עליהן ממילא פיקוח ומפרסמת דו"חות בדבר עמידתן בהתחייבויותיהן, כך שלא נדרש פיקוח ציבורי מעבר לכך. לדברי הנשיאה ארד, גילוי המידע לציבור יאפשר לו להכיר את התחייבויותיהן של הזכייניות וכך לבחון אף הוא את עמידתן בהן. בכך יאפשר גילוי המידע לציבור לבחון, ובמידת הצורך גם לבקר, גם את התנהלותה של הרשות השנייה, הפועלת בשמו, במישור הפיקוח.

           כן נדחתה טענת המערערות לפיה גילוי של חלקים מהצעותיהן, הכוללים מידע מסחרי שלהן, ירתיע משתתפים פוטנציאליים במכרזים מלחשוף מידע מסחרי במסגרת הצעותיהם ובכך יכביד על הרשות.

10.      בית המשפט קמא קבע, כי לעומת העניין הציבורי הרב בגילוי המידע, המערערות לא הרימו את הנטל המוטל עליהן להראות כי גילוי המידע, בדרך שקבעה הרשות השנייה, יפגע בהן פגיעה של ממש, המצדיקה את אי גילוי המידע.

11.      אשר ללוחות המשבצים, בית המשפט קמא קיבל את ההנחה כי לוחות המשבצים הם בגדר סוד מסחרי של המערערות. עם זאת, קבע, כי מעבר לטענה הכללית כי המערערות לא היו רוצות שייפול בידי מתחריהן, לא בוססה טענתן בנוגע לפגיעה של ממש שתיגרם להן עקב גילוים של לוחות המשבצים; ולעומת זאת, לגילויו ישנה חשיבות ציבורית ברורה וניכרת. עוד צוין, כי בשלב זה, לוח השידורים כבר מפורסם בעיתונות וגורם המעוניין בכך יכול ממילא להסיק ממנו ומהתכניות ששודרו בפועל את עיקר תוכנם של לוחות המשבצים.

12.      אשר לתיאורי התכניות, בית המשפט קמא לא מצא ממש בחשש שהעלו המערערות לפיו גילוי תיאורי התכניות יאפשר למתחריהן להעתיקן. ראשית, משום שעל פי החלטתה של הרשות השנייה, גילוי תיאורי התכניות ייעשה תוך השחרת קטעים הנוגעים לעלילות ולפורמטים הספציפיים של התכנית; שנית, תיאורי התכניות מתייחסים לשנת השידורים הראשונה בלבד, כאשר בשלב זה, גם אם ישנן תכניות שהמערערות לא הספיקו לשדר, הרי שרוב התכניות כבר שודרו, והסיכוי שמתחרה כלשהו יספיק להעתיק תכנית שטרם שודרה לפני שתשודר בפועל, אינו גדול. בנוסף קבע בית המשפט קמא כי לציבור הרחב ולקבוצות שונות בציבור יש עניין רב בתיאורי התכניות, ודי בעניין ציבורי זה כדי להוביל למסקנה כי יש לגלות את התיאורים.