טאה ואח' נ' מדינת ישראל

1. בפני בקשת רשות לערור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 9.10.2018 (עמ"ת 15328-10-18, השופט צ' קפאח) בעניין מעצרם של המבקשים עד תום ההליכים נגדם. בית המשפט המחוזי קיבל ערר שהוגש מטעם המדינה על החלטת בית משפט השלום בתל אביב בעניין מיום 7.10.2018 (מ"ת 58584-08-18, השופט ר' פרי).

כתב האישום וההליכים עד כה

2. ביום 29.8.2018 הוגש כתב האישום נגד שלושת המבקשים, שהם תושבי הרשות הפלסטינית (להלן: הרשות) ושני נאשמים נוספים (להלן: הנאשמים הנוספים, וכולם ביחד: הנאשמים), תושבי ישראל. למחרת היום הוגש נגדם כתב אישום מתוקן, והוא זה שיידון בהמשך הדברים. על-פי המתואר בכתב האישום, ביום 17.8.2018 בשעות הערב נכנסו הנאשמים אל תחומי ישראל דרך מעבר בית"ר בשני כלי רכב שבבעלות הנאשמים הנוספים (להלן: כלי הרכב), מבלי שהיה בידי המבקשים היתר כניסה לישראל. בהמשך אותו ערב נסעו המבקשים ואחד מהנאשמים הנוספים לקריית אונו באחד מכלי הרכב, כשבמושביו האחוריים ועל רצפתו של כלי הרכב הוסתרו אמצעים שונים לצורך פריצה. בהגיעם לקריית אונו התפרצו הנאשמים לבית מגורים שהיה שומם באותה עת, דרך אחד מחלונותיו (להלן: בית המגורים). בעת שעשו זאת, ריססו הנאשמים בגז פלפל את שתי הכלבות שהיו מצויות במקום.

3. לפי המתואר בכתב האישום, הנאשמים זרעו אי-סדר והרס בבית המגורים, וגנבו מתוכו רכוש בשווי אלפי שקלים. בשלב מסוים נמלטו הנאשמים מבית המגורים אל שני כלי הרכב שעמם הגיעו והחלו לנסוע לכיוון מעבר מכבים, כאשר נעצרו בדרך על-ידי כוחות משטרה. במהלך ביצוע המעצר, זינק המבקש 2 מכלי הרכב כשבידיו חפצים שונים שנגנבו מבית המגורים. כאשר נתפס לבסוף על-ידי השוטרים שדלקו אחריו, התנגד המבקש 2 לאיזוקו בכוח.

4. בגין המעשים המתוארים לעיל, יוחסו למבקשים העבירות הבאות: כניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל), גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) בצירוף סעיף 29(א) לחוק, החזקת כלי פריצה לרכב לפי סעיף 413ז לחוק בצירוף סעיף 29(א) לחוק, התפרצות למגורים בכוונה לבצע עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק בצירוף 29(א) לחוק, וכן קשירת קשר לעשות פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק. בנוסף לכך, למבקש 2 יוחסה גם עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק. להשלמת התמונה יצוין כי לנאשמים הנוספים יוחסו העבירות שיוחסו למבקשים 1 ו-3, למעט עבירת כניסה לישראל שלא כחוק, וכי לאחד מהם יוחסה גם עבירה של הסעת תושב זר השוהה שלא כדין לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל.

5. לצורך הדיון שבפני אציג את עיקרי הדברים הנוגעים להחלטות המעצרים בעניינם של הנאשמים, מבלי להידרש לכלל פרטיהן. הנאשמים נעצרו לראשונה ביום 17.8.2018. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בבקשה זו נטען כי נשקפת מהנאשמים מסוכנות, וכי בשל שימושם בגז פלפל כנגד בעלי חיים וכניסתם לבית המגורים בשעה בה נוהגים אנשים לשהות בביתם, זו אינה מוגבלת לעבירות רכוש בלבד.

6. ביום 5.9.2018 קבע בית משפט השלום כי קיימות ראיות לכאורה בעניינם של המבקשים, וכן כי קיימת בעניינם עילת מעצר מסוג מסוכנות "ברף הגבוה". בהמשך לכך, הורה בית משפט השלום על קבלת תסקירי מבחן בעניינם של המבקשים.

7. ביום 4.10.2018 וביום 7.10.2018 הוגשו תסקירי שירות המבחן בעניינם של המבקשים 1 ו-3. ביחס למבקש 1 קבעו גורמי שירות המבחן כי הוא נעדר דפוסים עברייניים וכי ביצע את העבירות על רקע תקופה משברית בחייו. ביחס למבקש 3 נקבע כי ההליך הפלילי מהווה גורם מרתיע. יחד עם זאת, הודגש כי בהיעדר יכולת לבחון חלופת מעצר בעניינם של מבקשים אלה בישראל אין ביכולתם של גורמי שירות המבחן להמליץ על שחרורם ממעצר. יצוין כי בעניינו של המבקש 2 לא הוגש תסקיר עד למועד שנקבע לכך על-ידי בית משפט השלום, ושירות המבחן ביקש ארכה לצורך הגשתו.

8. ביום 7.10.2018, הורה בית משפט השלום על שחרורם של המבקשים ממעצר. זאת, בתנאי שייחתמו ביחס לכל אחד מהמבקשים שתי ערבויות צד ג' בסך 50,000 שקלים, וכן שיופקדו על-ידי כל אחד מהם 30,000 שקלים בקופת בית המשפט בצירוף חתימה על ערבות עצמית בסך 50,000 שקלים.