חלוקת רכוש; כתובה ופיצויי גירושין

אקדמות מילין

היושב בדין מחויב לעשות משפט וצדק. מלאכת המשפט מציבה אתגרים שונים ומגוונים בפני היושבים על מדין העוסקים בה. בעניינם של הצדדים נאלצתי להתמודד עם אחד מהקשים שבאתגרים: הכרעה בנראטיבים מנוגדים בתכלית בעניין נסיבות גירושיהם כאשר המציאות העובדתית אפופה בערפל סמיך כמו גם  הכרעה  בטענות עובדתיות סותרות בעניין התנהלות כלכלית שרובה ככולה  התקיימה בתחום 'האפור' ו'השחור'.

לא חסכתי זמן שיפוטי ומאמץ ושבעה(!) דיונים קיימתי בעניינם של הצדדים, ארבעה לפני גירושיהם ושלושה לאחריהם. דא עקא, הצדדים וב"כ לא סייעו בידי לפזר את הערפל סביב נסיבות גירושיהם והתנהלותם הכלכלית העמומה. הצדדים לא בקשו להעיד עדים מטעמם ואף לא הציגו כל ראיה משמעותית, והם וב"כ הסתפקו בהפרחת טענות וטיעונים. נציין, כי רק בעלי הדין עצמם נחקרו בבית הדין ואף הם הציגו גרסאות סותרות ומבולבלות אף בעניין תאריכים של אירועים משמעותיים. ביטוי לדברים ניתן למצוא בדברי האב"ד, הח"מ, בסיומו של אחד הדיונים : "הדיון להיום הסתיים. לפנינו  משימה קשה. חשבתי שהתמונה תתבהר. גם נסיבות הקרע לא ברורות... נישא תפילה שלא ניכשל בדבר הלכה" (שורות 292-293 לפרוטוקול הדיון מיום 30.3.16).

זאת ועוד. התנהלות האיש כמו גם ב"כ האשה הייתה בעיתית. האווירה באולם בית הדין התאפיינה במתח רב והטונים לעיתים קרובות היו גבוהים וצורמים. האיש היה נסער מאוד והתנהל לעיתים בפרעות עד שגם בא כוחו נראה היה לעיתים מיואש מהתנהלותו. גם ב"כ האשה התנהל לעיתים בצורה פרובוקטיבית  שגרמה לעימותים ולהתנגחויות  עם האיש הנסער. (ראו: שורות  81 – 91 לפרוטוקול הדיון מיום 22.10.13; שורה 34 לפרוטוקול הדיון מיום 13.1.14; שורות 237-238 ושורות 265 – 266 לפרוטוקול הדיון מיום 3.2.16; שורה 74 ושורה 105 לפרוטוקול הדיון מיום 13.2.16; שורות 30-31 ושורות 135 – 138 ושורות 189 – 190 לפרוטוקול הדיון מיום 30.3.16).

על פי דין תורה, במקרים כעין אלו יש לפעול על פי דברי הרא"ש (בתשובותיו כלל קז סימן ו) שנפסקו להלכה בשו"ע חושן משפט (סימן יב סעיף ה ובסמ"ע שם ס"ק יב), ולפיהן, במקום שאין הדבר יכול להתברר עד תומו יש כח לדיין לעשות דין כעין פשרה ולפסוק על פי ראות עיניו  באומד הדעת. בנדון דידן, הצדדים אף העניקו לי שיקול דעת רחב , שכן בפסק הדין מיום 27.5.16 ניתן תוקף של פסק דין בקשת הצדדים ולפיה, האב"ד, הח"מ, יכריע בתביעות כדיין יחיד כאשר ניתן לו שיקול דעת רחב.

אבהיר כי עשיתי ככל יכולתי להגיע להכרעה עובדתית בנראטיבים ובטענות על מנת לעשות משפט וצדק ולהימנע מהכרעה על פי אומדן דעת. זאת הסיבה שבאופן חריג קיימתי דיון נוסף לאחר הגשת הסיכומים על מנת לקבל הבהרות נוספות. עמדנו על כך בהחלטות  מיום 31.12.17 ומיום 23.2.18. דא עקא, הצדדים וב"כ שוב לא ממש סייעו להפיג את העמימות.

הגיעה עת הכרעה.

רקע והליכים

הצדדים נשאו זל"ז כדמו"י ביום 17.3.2009. מנישואין אלו נולדו לצדדים שני בנים. האיש הינו ספר מקצועי והפעיל במהלך הנישואין מספרה בסמוך למלון ידוע. האשה עבדה כפקידה בחברת ביטוח בתחילת הנישואין אך חדלה לעבוד לאחר לידת בנם הבכור של הצדדים. עם נישואיהם התגוררו הצדדים בדירה שכורה בגבעתיים. כשנתיים לאחר הנישואין רכשו הצדדים קרקע במועצה האזורית במרכז הארץ ובנו עליה בית עצום ממדדים ומפואר בשטח בנוי העולה על 300 מ"ר. לצדדים לא היה הון עצמי משמעותי ובנית הבית המפואר ורכישת תכולה נאותה מומנה מהלוואת משכנתא עצומה כמו גם מהלואות מקרובי משפחה שהיקפם לא ברור. לטענת האשה, בבניית הבית אף הוטמעו והולבנו כספים 'שחורים' בסכומים גדולים אותם מיחס האיש להלוואות משפחתיות נוספות.

אין ספק כי ההתחייבויות הכספיות הגדולות אותם נטלו הצדדים יצרו לחץ ומצוקה על הצדדים ובעיקר על האיש אשר נשא לבדו בעול פרנסת המשפחה, העיבו על מערכת הנישואין, והביאו בסופו של יום לפירוק המשפחה וגם לפירוק השיתוף בבית המשותף ולמכירתו.

ושוב חוזים אנו באמיתתם של דברי החכם מכל אדם על 'עושר השמור לבעליו לרעתו ועל 'טובה פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב'.

ביום 15.8.2013, ששה חודשים בלבד לאחר שעברו הצדדים להתגורר בביתם החדש הגדול והמפואר, הגיש הבעל תביעת גירושין כנגד אשתו אליה כרך גם את ענין משמורת הילדים; חלוקת רכוש ומזונות. ימים ספורים לאחר מכן הגישה האשה תביעה למזונותיה ומזונות הילדים לבית במשפט לענייני משפחה.

נוכח העובדה כי הצדדים הינם זוג צעיר החובקים שני תינוקות רכים, בחן בית הדין שוב ושוב את אפשרות שיקום את חיי נישואין. בדיונים אשר קיים בית הדין נוכחנו במציאות מוזרה. מחד, תבע הבעל גירושין אך ניכר היה שהוא נכון לשקם את חיי הנישואין לו רק תחפוץ בכך האשה בכנות. מנגד, התנגדה האשה לגירושין אך דחתה בשתי ידיים כל ניסיון מעשי של בית הדין לכונן הסדר שעשוי לשקם את חיי הנישואין. התרשמותו של בית הדין הייתה כי האשה מובלת ומודרכת על ידי בא כוחה, כאשר היעד הינו פסיקת מזונות אשה משמעותיים שיהוו קלף מיקוח בהסדר גירושין עתידי. בנסיבות אלו,  נמנע בית הדין מפסיקת מזונות אשה. נוכח הימנעותו  של בית הדין לפסוק לאשה מזונות, סירבה האשה במשך קרוב לשנתיים להתגרש כאשר ב"כ מנהל מאבק להעברת הסמכות לבית המשפט לענייני משפחה.

ביטוי להתנהלות זאת יש בהחלטת בית הדין מיום 22.1.15 במסגרתה נקבע:

"לפנינו תביעת מזונות אישה.

הצדדים נישאו כדמו"י בשנת 2009 ולהם שני בנים כבני שנתיים וארבע.

בית הדין קיים שני דיונים בעניינם של הצדדים. במהלך הדיונים התברר שגבה טורא בין הצדדים ושלשני הצדדים אין נכונות להפוך את העקוב למישור.

בנסיבות אלו, כבר בסיומו של הדיון הראשון שהתקיים ביום י"ח חשוון תשע"ד 22.10.2013) הגיעו הצדדים למסקנה (שלה ביטוי בפרוטוקול) כי נוכח העובדה שפניהם לגירושין שיש לגבש הסכם גירושין.