חיוב כתובה המשך תשלומים לרכב שקנה הבעל לאישה

הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך כ"ח בחשוון תשע"ו (10.11.15). מנישואין אלה נולד הבן [ר'] (בן כשנה ומחצה). הצדדים התגרשו זמ"ז כדמו"י בתאריך ב' בסיון תש"פ (26.5.20), כאשר לפתחנו נותר להכריע בשאלת הכתובה (בסך 180,000 ש"ח), וענייני רכוש.

בכתב התביעה שהגיש התובע לבי"ד דנן בתאריך א' באדר תש"פ (26.2.20), העלה כנגד האישה טענות בדבר אופייה, על כי נקטה נגדו באלימות מילולית, לא הסתירה את חוסר אהדתה למשפחתו בכלל ולאימו בפרט, מניפולטיבית המנסה להשליט טרור בבית, על פיה יישק כל דבר. ילדם של הצדדים נולד מטיפולי הזרעה. הנתבעת הפכה לאובססיבית לבן וביטלה את מקומו של התובע בחייה. הצדדים מתנהלים כזרים, ללא חיי אישות, כאשר לטענת התובע, הנתבעת מסרבת לקיים עמו יחסי אישות. משך כל שנות הנישואין התגוררו הצדדים בדירה ברחוב ל' ת"א. התובע מאמן במקצועו, ולדבריו משתכר 9,000 ש"ח. האישה עו"ד במקצועה, שאינה עובדת מאז לידת הקטין.

בכתב ההגנה השיבה הנתבעת כי התובע עזב את דירת הצדדים בתאריך ב' באלול תש"פ (2.9.19). האישה צירפה לתיק מסרוני אהבה ששלח לה הבעל במהלך חיי הנישואין (וציטוטים מהם מצויים בכתב התשובה של הנתבעת), וטענה שקנה לה מתנות (כגון טבעת יהלום בשווי 20,000 ש"ח) ורכב מאזדה. ההודעות שנשלחו לנתבעת על ידי התובע, מלמדות על יחסו האוהב של התובע לנתבעת. בין השאר כותב לה התובע: "מושלמת שלי", ועוד ביטויי אהבה המלמדים את יחסו של האיש לאישה ואת הערכתו כלפיה. כמו כן בפברואר 19 קנה התובע לנתבעת ג'יפ מזדה, שכולו נלקח במימון בנקאי, כאשר לדברי הנתבעת, סכום של 64,000 ש"ח שהתקבל ממכירת הרכב הישן, הועבר לאם התובע, במקום לממן את הרכב.

האישה טוענת שהאיש הבריח כספים, ראה סעיף 93 לכתב התשובה.

עוד טוענת האישה לחזקת שיתוף בדירה ברחוב ל' ת"א. משך כל שנות הנישואין התגוררו הצדדים בדירה ברחוב ל' ת"א, כאשר הדירה רשומה 80% על שם אם התובע, ו-20% על שם התובע, כאשר לדבריה האיש אמר לה שהדירה הינה שלהם, והרישום אינו מעלה או מוריד.

בדיון שהתקיים בתאריך כ"ד באלול תש"פ (13.9.20), נחקרו הצדדים בחקירה נגדית, ומחקירת הצדדים יכל בית הדין להתרשם בסיבת הגירושין ובזכותה של האישה לקבל את כתובתה.

באת כוח האישה שאלה את האיש על קשריו עם [ש. ג.]. בתחילה התובע עשה עצמו כמי שאינו יודע, ואף שהוגש לפניו דו"ח שבו נראים התובע וגברת [ש. ג.] מחובקים, הכחיש תחילה התובע, אולם כשבית הדין העיר לו שרואים בברור את תמונתו, אישר את הקשר שיש לו עם [ש.], וכך נאמר בדיון (שורה 55 לפרוטוקול ולהלן):

באת כוח האישה: מי זאת [ש. ג.]?

הבעל: אדם בישראל.

באת כוח האישה: אני מציגה דו"ח פרטי של חוקר פרטי מה- 17.12.19.

בית הדין: זה שלך הרכב [ר']? זה אתה מחובק פה עם הגברת?

הבעל: זה לא הרכב שלי. זה לא אני.

בית הדין: זה אתה! אני רואה שזה אתה. רואים אותך מחובק עם מישהי. עם מי אתה מחובק? תענה לי [ר'].

הבעל: מכרה שלי.

באת כוח האישה: מה שמה?

הבעל: [ש.].

באת כוח האישה: תאשר לי שקוראים לה [ש. ג.].

הבעל: מאשר.