חיוב כתובה באישה שתבעה שלום בית ולחילופין גירושין

הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך ב' באדר תשס"ז (20.2.07), ומנישואין אלה נולדו ארבעת הילדים: ([א'] (בן כ-11.5), [ו'] (בת 9.5), [ד'] (בת 6) ו[ר'] (בן כ-3)). הצדדים התגרשו כדמו"י בתאריך י"ב באדר תש"פ (8.3.20), ונותרו להכרעה עניין הכתובה, מזונות, משמורת וזמני שהות, כאשר עניין הרכוש בא על מקומו עם רכישת חלק הבעל בדירה ע"י האישה.

תיק זה החל בבית הדין הרחובות, המשיך בפני הרכב קמא (בראשות הרה"ג אבירן יצחק הלוי שליט"א), והועבר אלינו. בתאריך ל' בתשרי תש"פ (18.10.20) התקיים דיון הוכחות שבו נחקרו הצדדים בחקירה נגדית. כמו כן הוגשו כתבי טענות וסיכומים.

בית הדין יציין כי בחודש יוני 20 התקיים בפנינו דיון, וניתנה החלטה בעניין תקפות  הסכם הגירושין מיום י"ד באייר תשע"ט (19.5.19), וכן ניתנה החלטה בעניין מזונות זמניים, כך שהאב ישלם לאם 4,000 ש"ח מזונות כולל מדור ואחזקת מדור, ובנוסף מחצית מהוצאות חינוך ובריאות חריגות. בתאריך כ"ד באלול תש"פ (13.9.20) הוגש לבית הדין תסקיר בעניין משמורת וזמני שהות, מפקידת סעד לסדרי דין של המועצה האזורית ג'.

כתובה

הנתבע טוען שהתובעת אינה זכאית לתשלום כתובתה. טענתו המרכזית – האישה היא זו שתבעה גירושין, ומי שתובעת גירושין אינה זכאית לכתובה. לטענתו - האישה לא רצתה בשלום בית. כמו כן, האישה נהגה בו בכוחניות, ואין הוא אשם בגירושין.

יובהר שהאישה תבעה בבית הדין מלכתחילה שלום בית ולחלופין גירושין. האישה טענה בכתב התביעה כי מזה כשנה (לפני מועד התביעה) הבעל הפסיק ללמוד, שינה את לבושו, ירד רוחנית, ומבקר במקומות שאינם תואמים למגזר החרדי. עוד מציינת התובעת על קשר שיש לבעל עם אישה נשואה (סעיף 12 לכתב התביעה). האישה תבעה מבית הדין לנסות ולהשיב את השלום לבית הצדדים, ואם יסרב, לחייבו במתן גט.

עניין האישה הזרה, עלה גם בטענות התובעת, הן בכתבי הטענות שהוגשו לבית הדין, וכן בדיון. מדובר בשכנה של בני הזוג, שיש לנתבע קשר עמה. אמנם לא הוכח שהיה לנתבע קשר אינטימי במהלך חיי הנישואין עם אותה שכנה, אך הקשר ההדוק בין הנתבע לאותה שכנה (מ. ב.), הוא זה שלדברי התובעת, בין השאר, הביא לפרוק חיי הנישואין.

עובדה נוספת שהתבררה בדיון – הנתבע הוא זה שעזב את חדר השינה. מפנים לפרוטוקול הדיון (מיום ל' בתשרי תש"פ (18.10.20), שורה 77 ולהלן):

"בא כוח האישה: מי עזב את החדר שינה?

הבעל: אני עזבתי בגלל שהייתי תחת לחץ ולא היה לי נעים להיות בסיטואציות כאלה ואחרות. יותר חשוב הדרך לשם.

בא כוח האישה: במרץ 2018 עזבת את החדר שינה?

הבעל: לא זוכר.

בא כוח האישה: ביולי 2018 עזבת את החדר שינה?

הבעל: לא.

בא כוח האישה: אז אני מקריא לך את הפרוטוקול ועזבת בערך מאפריל".

הבעל נחקר על כך שבהיותו נשוי לקח את השכנה למושב א', והמתין לה שם עד שתצא מטיפול פסיכולוגי. בית הדין מציין כי ההסברים שנתן, לחלוטין לא מניחים את הדעת ומלמדים על קשר עמוק יותר שהיה לנתבע עם אותה שכנה, כאשר כיום למעשה הנתבע מודה, שלאחר הגירושין היא מבקרת בביתו וכו'. בעניין היותו עם [מ'] במושב א', בית הדין מפנה לפרוטוקול הדיון, שורה 107 ולהלן:

"בא כוח האישה: באפריל 2019 היית במושב א' בלילה. מה עשית שם?

הבעל: חיכיתי ל[מ'] שתצא מטיפול פסיכולוגי.