חיוב גט מספק לטוען לקידושין כדמו'י עם גרושתו והיא מכחישה את הטענה

בפנינו תביעת האשה וב"כ למתן גט לחומרא מיום 15.07.09, התקיימו מספר דיונים בהן נשמעו טענות הצדדים וב"כ הוזמנו עדים לבקשת המשיב, אחד הופיע, שניים לא הופיעו.

מן המקובץ עולה כדלהלן:

א.                   הצדדים היו נשואים בעבר והתגרשו בשנת 2001 לאחר שהגיעו להסכם גירושין.

ב.                   לצדדים נולד בן משותף בשנת 2004 (לאחר סידור הגט).

ג.                    הצדדים פרודים זה מזה למעלה משנה .

ד.                   בין הצדדים מתנהלים מאבקים משפטיים בבית המשפט בנושא הרכוש והסכם הגירושין שנחתם על ידם.

ה.                   האשה וב"כ טוענים שהבן המשותף שנולד לאחר סידור הגט נולד לאחר שהאשה חסה על בעלה שבקש לנסות שלום בית והיא הסכימה להכניסו לביתה לנסיון, אולם לא היו נשואין כדמו"י. מכאן בקשתה להסדיר גט לחומרא בהתאם להלכה. המשיב וב"כ טוענים שהיו נישואין כדמו"י ואף ציינו לשמו של הרב שערך את החופה ובקשו לזמנו עם עוד אנשים שנוכחו בחופה.

ו.                    בית הדין שמע עדותו של העד ט. ד. מטעם המשיב אולם אין בעדותו כדי לבסס את גרסת המשיב וכל אשר יכול היה לומר שהאשה והמשיב סיפרו לו שהם נשואים וכי התארח בביתם מספר פעמים. האשה הכחישה את גירסתו וטענה שיש לו נגיעה בהיותו מסוכסך עם המשיב.

ז.                    העדים הנוספים שהוזמנו לבקשת המשיב וב"כ לא הופיעו, אולם אחד מהם שלח מכתב ובו טען שלא היה בחופה ולא ראה רק שמע שהיתה חופה.

ח.                   המשיב מבקש להזמין את העד הנוסף בפקודת מעצר.

ט.                   האשה וב"כ טוענים שהבעל חי עם אשה אחרת ויש להם עד שהוזמן אך לא הגיע.

י.                    הבעל וב"כ טוענים שהאשה הולכת לפאבים ולחוף ים מעורב ואף הציגו תמונה שלה  נשאת על ידי קרובה.

יא.                  בית הדין נוכח לראות במו עיניו את העוינות והאיבה שיש בין הצדדים. הדבר בא לידי ביטוי, בהטחת האשמות קשות ביניהם במהלך הדיונים עד כדי שבית הדין נאלץ להוציא את הבעל בגין התפרצויותיו, לאחר מספר התראות שהתרה בו. כמו כן עולה מתסקיר שירותי הרווחה נשר שבין הצדדים מתנהלים מאבקים קשים ומרים הפוגעים בילדים.

יב.                 בית הדין מתרשם שאבן הנגף לביצוע הגט מספק, הוא רצונו של המשיב  להשיג יתרונות טקטיים בנושא הרכוש.

יג.                  לבית הדין נותר עד אחד בלבד שלא הופיע לדיון היום מרשימת העדים שהמציא הבעל וב"כ.

יד.                 לא הומצאה כתובה כהוכחה לקידושין.

לדעת בית הדין בנסיבות מקרה זה יש בסיס בהלכה לחיוב הבעל בגט מן הנימוקים הבאים:

א.                   הבעל וב"כ לא הוכיחו כי אכן נערכו קידושין פרטיים. האשה מכחישה בכל תוקף. במקרה זה בו הבעל אומר קידשתיך והאשה אומרת לא קידשתני מחייבים אותו בגט מספק כמבואר בשו"ע אבן העזר סימן מ"ח סעיף ו' וראה עוד ברמב"ם אישות (פ"ט הט"ז) שגם במקרה הפוך שהאשה אומרת קידשתני והאיש אומר לא קידשתיך מבקשים ממנו שיכתוב לה גט להתירה לשאר העם שאין לו בזה הפסד, ק"ו בנדוננו, בו לבעל אין הפסד לא כספי, שכן האשה לא דורשת כתובה או כל פיצוי אחר תמורת הגט ובלאו הכי הוא נאסר בקרובותיה מאחר והיו נשואים בעבר, אם כן ודאי שיש לחייבו בגט. וראה  בחידושי הר"ן בסוגייא קידושין ס"ה ע"א וז"ל: