שאנטי נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים ואח'

ביום 15.2.21 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד והוטל עליו תשלום חודשי מדורג, תחילה בסך 400 ₪ ולאחר חודשיים הועלה התשלום החודשי לסך 900 ₪. היחיד עומד בתשלומים החודשיים.

מדובר בהליך שני של היחיד, והליך קודם בוטל בחודש פברואר 2020 בשל ניצולו לרעה.

היחיד יליד שנת 1989, התחתן לאחר הפתיחה בהליכים והוא אב לתינוקת כבת שבעה חודשים. לאורך מרבית תקופת הביניים היחיד לא עבד והוא החל לעבוד בחודשים האחרונים ומשתכר סך של כ – 7,900 ₪ לחודש. אשת היחיד אינה עובדת ואינה ממצה את כושר השתכרותה.

בעניינו של היחיד הוגשו תשע תביעות חוב בסך של כ – 196,000 ₪, אשר טרם הוכרעו במלואן ואולם ב"כ הנאמן הודיע במהלך הדיון כי סך החובות המאושרים עד כה הוא כ– 180,000 ₪. מדובר בחובות שנוצרו בשל כך שבשנת 2014 נטל היחיד הלוואה עבור אחיו, אשר התחייב להחזירה אך נגזר עליו מאסר והוא לא שילם אותה. היחיד נאלץ לפרוע את ההלוואה ולא הצליח להחזירה. חלק אחר של החובות נוצר בגין צריכה שוטפת.

על פי ממצאי הנאמן, היחיד ידע בעת נטילת ההלוואה כי אם אחיו לא ישלם אותה, לא יהיה בידו לפרוע את החוב והתנהלות זו מהווה חוסר תום לב מסוים ביצירת החוב.

הנאמן המליץ על תכנית לשיקום כלכלי הכוללת 50 תשלומים חודשיים בסך 3,400 ₪ לצד הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה. נימוקי הנאמן להארכת תקופת התשלומים התייחסו בעיקר לעובדה כי מדובר בהליך שני של היחיד, ולהתנהלותו של היחיד לאורך ההליך הנוכחי, ובפרט לעובדה כי לאורך מרבית תקופת הביניים לא עבד וכי בחודש אוגוסט 2021 היחיד ורעייתו רכשו ג'יפ חדש תוצרת "מזדה" שנת ייצור 2021 תמורת כ- 180,000 ₪, התנהלות שאינה הולמת יחיד המצוי בהליכי חדלות פירעון.

הממונה המליץ במסגרת הדו"ח שהגיש על תכנית הכוללת תשלום חודשי בסכום של 3,400 ₪ למשך 48 חודשים, לצד הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה. ואולם, בתום הדיון שהתקיים לפניי ביום 2.3.22, הודיעה ב"כ הממונה כי עמדת הממונה היא שיש להורות על ביטול ההליך לנוכח התנהלות היחיד בעת יצירת החובות ולאורך ההליך, ובכלל זה הימנעות מלמצות את כושר השתכרותו ורכישת הרכב החדיש בחודש אוגוסט 2021 תמורת סכום המתקרב לסך חובותיו של היחיד.

היחיד הגיש תגובה בכתב לדו"ח ממצאי הבדיקה וכן הוסיף וטען בעל פה כי היה מובטל במשך תקופה ארוכה לאחר שפוטר בשל משבר הקורונה, כי בת זוגו אינה עובדת משום שהיתה בהיריון שני, טיפלה בבתם התינוקת של בני הזוג וכן עסוקה בניהול משק הבית. היחיד הביע טרוניה על כך כי התוכנית המוצעת עולה כמעט כדי סך חובותיו של היחיד, טען כי התנהלותו של היחיד בעת יצירת החובות היתה תמת לב, כי הרכב שייך לאשת היחיד בלבד, אשר קנתה אותו באמצעות הלוואת מימון והיחיד לא יכול היה למנוע זאת ממנה, אך לו עצמו אין רישיון נהיגה והוא מתנייד לעבודתו בתחבורה ציבורית.

היחיד הציע תכנית פירעון הכולל תשלום חודשי בסך 500 ₪ לתקופה בת 36 חודשים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי יש להורות על ביטול הצו לפתיחת הליכים. להלן יפורטו טעמיי;

קשה לומר כי חובותיו של היחיד נוצרו בתום לב, שכן הוא נטל הלוואה עבור אחר, בשעה שידע כי אם האחר לא יפרע את ההלוואה, הוא עצמו לא יוכל לעמוד בתשלומים. בכך יש משום חוסר תום לב ביצירת החוב. ואולם, אין זה הטעם העיקרי המצדיק את ביטול ההליך.

קשה לשוח במונחים של שיקום כלכלי ביחס למי שלאורך מרבית תקופת הביניים, תקופה בת למעלה משנה, בחר שלא לעבוד. אכן, היחיד עבד קודם למשבר הקורונה בתחום המלונאות, אשר נפגע קשות כתוצאה מהמשבר. ואולם, הציפייה מאדם המצוי בחדלות פירעון היא כי יעבוד בכל עבודה, גם אם היא נופלת מכישוריו, כדי לקיים את עצמו ומשפחתו וכדי לפרוע את חובותיו לנושים. בחירתו של אדם החייב סכומי כסף גדולים לנושיו להימנע מלעבוד ולהסתמך על דמי אבטלה בלבד אינה עולה בשום אופן בקנה אחד עם התנהלות כלכלית נכונה ועם הטענות בדבר שאיפה לשיקום כלכלי.

אם בכך לא די, בחודש אוגוסט 2021, כחצי שנה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, רכשו היחיד ובת זוגו רכב יוקרה חדש בשווי של 180,000 ₪- סכום המגיע כמעט לסך חובותיו של היחיד. אמת, הרכב נרשם על שמה של אשת היחיד ולא על שם היחיד עצמו, ואולם יש להתייחס אליו כאל רכוש משותף של התא המשפחתי. הרכב נרכש בתוך תקופת הנישואין, אשת היחיד אינה עובדת ולא עבדה מזה תקופה ארוכה, וכאשר עבדה בעבר, היה זה בשכר הנמוך משכר מינימום, ועל כן מובן כי היא לא יכולה לממן את רכישת הרכב בעצמה. טענות היחיד באשר למקורות המימון של הרכב, סותרות זו את זו כאשר בסעיף 12 לתגובה הכתובה טען כי הרכב מומן באמצעות אשראי. בדיון שהתקיים ביום 2.3.22, נטען כי הרכב נרכש בסיוע בני משפחתה, ואולם לא הוגשה כל ראייה שיש בה כדי לתמוך בטענה זו. לתגובת היחיד צורף לוח הסילוקין של הלוואת המימון שניטלה לצורך רכישת הרכב, ולא ניתן לקבל את טענות ב"כ היחיד כי האישה בלבד נושאת בתשלום ההלוואה, הן בשל כך שאין לה כל הכנסה, הן לנוכח העובדה שבדו"חות שהגיש היחיד בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2021, מיד לאחר רכישת הרכב, הוא ציין את תשלומי ההלוואה כהוצאות התא המשפחתי להחזקת רכב. אכן, בחודשים שלאחריהם לא צוינה ההלוואה כהוצאה בדו"חות, ואולם לא אוכל לקבל את טענת היחיד בעניין זה כי הרישום המקורי נעשה בטעות, שכן התרשמתי שהשמטת התשלום מהדו"חות שהוגשו מחודש נובמבר 2021 ואילך נעשתה במכוון, לאחר שהיחיד הבין כי רכישת הרכב מציגה אותו באור בעייתי.

לא אוכל לקבל גם את טענות היחיד שלפיהן הרכב הוא "רק של אשתו" שכן מתוך הדו"חות שהוגשו עולה בברור כי אין משטר של הפרדה רכושית בין בני הזוג. כך למשל, היחיד צירף לדוחותיו אסמכתאות על תשלומים של רכישות שביצעה אשתו של שלושה מכשירי טלפון סלולארי (אשר כל אחד מהם נקנה במועד אחר, סמוך למועד יציאתו לשוק של כל דגם מהמכשירים שנקנו) וכן קבלות על רכישות ותשלומים נוספים שביצעה אשתו. לפיכך לא ניתן לקבל את הטענה כי דווקא ביחס לרכב הונהג משטר של הפרדה רכושית בין היחיד, שהוא המפרנס היחיד בבית ויש לו חובות רבים, לבין אשתו, שאינה עובדת מזה תקופה ארוכה ומובן כי אינה יכולה לממן בעצמה את רכישת הרכב.

אוסיף כי היחיד טוען שחלק לא מבוטל מחובותיו, נוצרו בשל צריכה שוטפת. נראה כי הגם שזהו ההליך השני של היחיד, הוא לא הצליח להפנים את חובותיו להתנהל בזהירות כלכלית. מתוך ממצאי הנאמן ומתוך יתר הנתונים עולה כי היחיד מוסיף להתנהל בהפקרות כלכלית, ועל כן אינו ראוי להגנה מפני נושיו.

כאן המקום לציין כי בהליך חדלות הפירעון יש גם היבט של נראות. לא ניתן לקבל מצב שבו אדם צובר חובות רבים, אינו מצליח לכסות את הוצאות הכלכלה השוטפת אך כאשר נושיו שמנועים לפעול נגדו, מכח הצו לפתיחה בהליכים, חולפים ליד ביתו, הם יכולים להבחין כי ליד הבית חונה רכב יוקרה שזה עתה נקנה.

צורמת לעין גם העובדה כי הציבור נאלץ לממן את ייצוגו של אדם זה במסגרת הליך שבו הוא מבקש הפטר מחובותיו.

לבסוף לא ניתן שלא להתייחס לדו"חות החודשיים שהגיש היחיד לאורך ההליך, אשר נראים מעושים ומלאכותיים (דוגמה בולטת לכך היא העלייה הפתאומית בשכר הדירה שמשלם היחיד ב- 25 אחוזים בחודש ספטמבר 2021 ללא שצורפה כל אסמכתא לכך). הסכומים המופיעים בדוחות חוזרים על עצמם וניכר מאמץ של היחיד להתאים את הוצאותיו להכנסותיו, ומתוך האסמכתאות שהוגשו עולה כי היחיד נוטל הלוואות ומפרעות ממעסיקו ואינו מתנהל בצורה מאוזנת מבחינה כלכלית.

לנוכח האמור לעיל אני מורה על ביטול הצו לפתיחת הליכים עקב ניצולו לרעה.

צו עיכוב יציאה מהארץ יבוטל בעוד 30 יום מהיום.

כספים המצויים בקופת הנשייה ישמשו לכיסוי הוצאות ההליך. ככל שתיוותר יתרה היא תועבר לקופת הוצאה לפועל.

זכות ערעור לבית משפט המחוזי בירושלים על פי הדין.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ל' אדר א' תשפ"ב, 03 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.