עב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל-אביב
|
36800-12-18
09/07/2020
|
בפני השופט:
תומר סילורה
|
- נגד - |
תובע:
לירן וג'ים עו"ד אסף דרכלר
|
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד עדי וידנה
|
פסק דין |
1.לפנינו תביעת התובע, להכיר בפגיעה מסוג טנטון באוזנו השמאלית כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן-"החוק").
2.בתאריך 18.1.2018 נשלחה לתובע הודעה מטעם הנתבע, בזו הלשון:
"אנו מצטערים להודיעך, כי עלינו לדחות את תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה מתאריך 3.2.2017 על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי והנימוקים הבאים:
על פי האמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, "תאונת עבודה" היא תאונה שאירעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו.
מעיון בפרטי תביעתך ובמסמכים שבידינו, לא נמצא כי האירוע הנטען על ידך בתאריך 3.2.2017, גרם לך לטנטון.
על כן לא אירעה לך תאונת עבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי."
3.לאור דחיית תביעתו, הגיש התובע לבית הדין ביום 17.12.2018 תביעה על החלטת הנתבע כאמור.
4.ביום 28.2.2019 הודיע הנתבע על הסכמתו למינוי מומחה רפואי בתיק. התובע הודיע ביום 4.3.19 על הסכמתו לעובדות המוסכמות.
5.ביום 24.5.2019 הורה בית הדין על מינויו של ד"ר מיכאל ביזר כמומחה – יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן- "המומחה"), בתחום א.א.ג.
6.העובדות הרלוונטיות שהועברו למומחה הינן:
6.1התובע יליד 1988, עובד ככבאי מבצעי בתחנת כיבוי אש.
6.2ביום 3.2.2017 הוזעק התובע לשריפה במקלט. בעת היות התובע במקלט נשמע קול פיצוץ שנגרם ככל הנראה מהתפוצצות של מיכל אירוסול.
6.3התובע פנה למוסד לביטוח לאומי שהכיר בתאונה כתאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי הכיר בחבלה באפרכסת אוזן שמאל אך דחה את ליקוי השמיעה והטנטון ממנו סובל התובע.
6.4האירוע מיום 3.2.2017 הוכר על ידי הנתבע כתאונת עבודה.
7.בהתאם לאמור, התבקש המומחה להשיב על השאלה הבאה:
האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין האירוע מיום 3.2.2017 לבין טענות התובע אודות טנטון באוזן שמאל?