השכרת נכס משותף לצד ג' עד השלמתה רכישתו בידי אחד הצדדים למרות התנגדות משנהו להשכרה

מכירת דירת הצדדים והשכרתה עד אז

הצדדים הופיעו לפנינו ביום ח' בשבט תשפ"א (21.1.21) וחתמו על הסכם מכר שלפיו האישה תקנה את חלקו של האיש בדירת הצדדים.

בהתאם להסכם שוויו של חלק האישה 870,000 ש"ח חלקו של האיש שווה 500,000 ש"ח. על פי ההסכם על האישה לשלם לאיש תמורת חלקו תוך תשעים יום. עוד נקבע בהסכם שאם אחד מהצדדים יפר את ההסכם הוא ישלם פיצויים לצד השני סך 50,000 ש"ח.

האישה משתמשת ביחידה נפרדת לצורך עבודתה והיא קיבלה מפתח לצורך השימוש ביחידה. לשני הצדדים מפתח לדירת המגורים.

האישה רוצה להשכיר דירה זו בעתיד ומעוניינת להשכירה כבר עתה מפני שיש לה שוכרים ואין סיבה להשאירה ריקה, ובפרט ששני הצדדים יכולים לקבל דמי שכירות בגין השימוש בה. האיש מתנגד וחושש שאם הדירה תושכר והאישה לא תקנה את חלקו בדירה בסופו של דבר, הדבר יביא להארכת ההליכים למכירתה מכיוון שלא יתאפשר לפנות את השוכרים.

האיש מבקש להשאיר את הדירה ריקה כדי שיוכל לקיים בה הסדרי השהות עם הילדים בתקופה זו, האישה מתנגדת משתי סיבות: מפני שאין סיבה שלא להשכיר עתה ולקבל תמורה, ומלבד זאת מפני שהשהות בדירה עם הילדים כשהם משחקים בכדור תצריך אותה להכנה מחדש כדי להשכירה.

והנה בשותפים אמרינן בעלמא 'גוד או איגוד'. אומנם במקרה שאין אפשרות ל'גוד או איגוד' אמרינן בשולחן ערוך (חושן משפט סימן קעא סעיף ח):

אמר כל אחד מהם "איני מוכר", אלא כל אחד מהם רוצה שיקנה חלק חבירו, או שאין אחד מהם רוצה לא לקנות חלק חבירו ולא למכור חלקו אלא ישארו שותפין – אם היה המקום עשוי לשכור שוכרין אותו וחולקים שכרו.

ולפי זה בנידון דידן שהדירה עשויה להשכיר כל עוד אחד מהם לא קנה, וכגון בנידון דידן שהאישה צריכה תשעים יום כדי להשיג את המימון, דינא הוא שישכירו את הדירה, ואין לקבל את טענת האיש שהדירה תעמוד ריקה בין שהוא רוצה להשתמש בה שלא.

דא עקא: השכרת דירה לזמן קצר היא מילתא דלא שכיחא ולכן לא משכירים בדרך כלל לזמן שכזה, וייתכן ששכירות לזמן זה הוויא בכלל 'לא קיימא לאגרא'. אומנם בנידון דידן שהאישה מעוניינת להשכיר את הדירה לזמן ארוך כאשר הדירה תהיה ברשותה אחרי קנייתה הקרובה, ולדבריה יש שוכרים שרוצים להיכנס מייד, אין למנוע ממנה להשכיר.

ואומנם האיש אכן צודק בחששו, שמא לא תשיג האישה מימון, השוכרים יישארו בדירה, ומכירתה תידחה. אכן זהו חשש הגיוני, אומנם ניתן לרפאו בהוספת סעיף מפורש בחוזה השכירות, שאם האישה לא תקנה את חלקו של האיש בדירה בתוך שלושה חודשים מהסכם השכירות – זכות המשכירים לבטלו מיידית.

לאור האמור יש לקבל את תביעת האישה ובית הדין יאפשר לה להשכיר את הדירה מיידית, בתנאי הנזכר לעיל. דמי השכירות יתחלקו בין הצדדים בהתאם לחלקם בדירה. עד שהאישה תעביר את מלוא הסכום שהתחייבה לאיש.

מכיוון שבהסכם המכר נקבע פיצוי לאחד הצדדים אם לא יעמוד בהסכם, והפיצוי ניתן להיגבות מחלקו בדירה, אין לעכב את השכרת הדירה. התנאי בהסכם השכירות והפיצויים בהסכם המכר ימנעו הפסד מהאיש.

לאור האמור על האישה להציג לבית הדין הסכם שכירות כאמור לעיל, שיכלול אפשרות לביטולו. במקרה זה יורה בית הדין להעביר מפתחות הדירה מיידית לאישה או לשוכרים.

הסדרי השהות

באשר לטענות האישה – האם על הפרת הסדרי השהות: בית הדין מורה לאב לעמוד בהסדרי השהות ככתבם כלשונם וכרוחם.

אם האב לא יכול לקיים את הסדרי השהות – עליו להודיע לאם במסרון זמן סביר קודם כדי שתוכל להתארגן. האב אינו יכול לקיים הסדרי שהות בזמנים שלא נקבעו ללא קבלת רשות מפורשת מהאם. אם לא יעמוד האב בהסדרי השהות ודבר זה יגרום נזקים לאם, בית הדין יקבע פיצוי על נזקים אלו.

בשלב זה בית הדין מורה לצדדים לתאם קיום הסדרי שהות וביטולם ע"י מסרונים ביניהם. אם הפרות הסדרי השהות ימשיכו ימנה בית הדין מתאם הורי, והצד המפר ישלם את שכרו.