פתח דבר
1.א. זאת תביעתם של אחמד אלעסם (להלן: "התובע
", "היילוד
" או "התינוק
") ושל הוריו, גדוע אל עאסם ופאיזה אלעאסם (להלן: "האם
", "היולדת
" או "פאיזה
") בגין הנזקים, שנגרמו, כאשר, לטענתם, במהלך לידתו של התינוק בלידה לידנית נכלאו כתפיו מאחורי עצמות האגן של האם ולאחר חילוץ כתפיו נולד התינוק עם שיתוק ע"ש "ארב" (
Erb
) ביד ימין (להלן: "הלידה
"). זאת, לפי הטענה, עקב רשלנות הצוות הרפואי של הנתבעת, שהינה קופת חולים והבעלים של המרכז הרפואי סורוקה, בו נולד התינוק, וגם מעסיקתם של הרופאים והמיילדות, שטיפלו בלידתו.
1.ב. בסופו של יום, בסיכומיהם לא תבעו הורי הילד פיצוי בגין נזקיהם העצמאיים. הרי בסיכומים אלו, הפציוי בגין עזרת הזולת והוצאות ההורים נכלל בתביעתו של היילוד בעקבות הוצאות המיטיבים. על כן, בהעדר תביעה לסעד עצמאי יימחקו התובעים 2 ו-3 בחתימת פסק דין זה. בדרך זו, יהיה הפיצוי על פי פסק דין זה לטובת הקטין עם כל המשמעות הכרוכה בזאת.
1.ג. בתביעה זו ננתח את שאלת רשלנות הנתבעת תוך המיקוד בתהליך הלידה וניהולו משעת קבלת פאיזה לחדר הלידה, או, ליתר דיוק, לחדר הקבלה של חדר הלידה עד לרגע הלידה. זאת, כי בסיכומיהם זנחו התובעים את טענתם, שבמהלך הלידה עצמה נעשו טעויות בלתי סבירות, אשר גרמו לשיתוק ע"ש "ארב". כאן המקום לציין, שבמסגרת פסק הדין נשתמש במילים נרדפות לתופעה הידועה כשיתוק על שם "ארב" כגון, "פרע כתפיים
", "כליאת כתפיים
" ו"דיסטוציה של הכתפיים
". עוד מונח רפואי, שתופס מקום מרכזי בפסק הדין זה, הוא תינוק "מקרוזומי
", אשר הוגדר בנייר העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה כתינוק, שמשקלו עולה על 4,000 גרם (יצוין, שפרופ' חגי, המומחה מטעם הנתבעת, היה שותף לנייר העמדה הנ"ל. ראה: עמ' 52 שורות 8-6 לפרטיכל). אמנם, האיגוד האמריקאי למיילדות שינה את הגדרת העובר המקרוזומי בשלהי שנת 1993 לעובר (או תינוק), השוקל מעל 4,500 גרם. ואולם, בסבירות מעשיו ומחדליו של רופא ישראלי בבית חולים ישראלי קא עסקינן. משום כך, אין מקום להזדקק בתביעה זו להגדרת המקרוזומיה, כפי ששונתה על ידי האיגוד האמריקאי הנ"ל בשלהי שנת 1993. לפיכך, יוגדר עובר מקרוזומי בפסק דין זה כעובר, שמשקלו עולה על 4,000 גרם.
העובדות הצריכות לעניין
2. מרבית העובדות הצריכות לעניין נלדמות מתוך המיסמוך הרפואי ת/1, שהוא מסמך המוכתר במילים "מהלך לידה
", ו-ת/2, שהוא מסמך המוכתר במילים "הבדיקות שבוצעו במהלך ההריון
". כמו כן, מתוך מוצגי התובעים נעיין בעוד מסמכים, שנערכו בליל הלידה, כגון, הטופס הנושא את הכותרת "בדיקות U/Sבמהלך ההריון
" ("US
", משמעו אולטרסאונד
, דהיינו בדיקת על קול
- ג'ט"ל) וגם נעיין בסיכום אשפוז האם מיום 26/09/94. להלן העובדות הצריכות לעניין (תוך ציון מקור המידע במיסמוך הרפואי
).
א.
א.
ביום 15/09/94 (ערב יום הכיפורים - ראה: סעיף 3 לתצהירו של ד"ר אילן שוורץ בעדות ראשית) בשעה 20:00 נתקבלה פאיזה לחדר הקבלה של חדר הלידה במרכז הרפואי סורוקה על ידי המיילדת ג'ודי גולד ז"ל. פאיזה הגיעה ללידתה השמינית בשבוע ה-38.4 להריונה (כלומר, לאחר 38 שבועות ו-4 ימי הריון) ללא מעקב טרום לידתי (ראה: טופס "בדיקות
U/S
" מיום 15/09/94 ועמ' 2 לחוות דעתו של פרופ' ציון חגי). באותו הזמן בבדיקה וגינאלית איבחנה הגב' גולד ז"ל, שצוואר הרחם של פאיזה מחוק ב-100% ושפתיחת צוואר הרחם היא 9 ס"מ (מתוך 10 ס"מ, המהווים פתיחה גמורה, שמאפשרים את השלב השני של הלידה (ראה: סעיף 6 לתצהירו של ד"ר יוסף גוהר, תורן-העל בליל ה-15/09/94, והשווה: סעיף 22 לתצהירו הנ"ל). פאיזה טרם חוברה למוניטור (היא חוברה למוניטור בשעה 22:00. ראה: סעיף 21 לצהירו של ד"ר גוהר), ולכן, בעת קבלתה לחדר הקבלה בשעה 20:00 העריכה המיילדת, ג'ודי גולד ז"ל, את ציריה ברישום פלוס אחד. פלוס אחד מציין, צירים לא משמעותיים, ולא מספיקים, כדי לקיים לידה, ואילו ציון שלושה פלוסים בגליון מראה צירים משמעותיים, לפי הערכת המיילדת (עמ' 46 שורות 20-22 לפרטיכל). [הנתונים לקוחים מ-ת/1 מטופס "בדיקות
U/S
" מיום 15/09/94]
ב.
ב.
בשעה 20:07 נבדקה פאיזה על ידי אחות, אשר בדקה סוכר בשתן וקיבלה ממצא שלילי. האחות לא בדקה אצטון בשתן. [הנתונים לקוחים מ-ת/1].
ג.
ג.
בשעה 20:30 נבדקה פאיזה שוב על ידי מיילדת (ראה: סעיף 7 לתצהירו של ד"ר שוורץ) [הנתון לקוח מ-ת/1]
ד.
ד.
בשעה 20:58 ביצע ד"ר שוורץ את בדיקתו היחידה של פאיזה לפני הלידה עצמה (עמ' 29 שורות 23-24 לפרטיכל). בבדיקתו זו הוא מצא את צוואר הרחם מחוק ב-90% ופתיחה של 8 ס"מ [אין הבדל משמעותי בין ממצאיו אלו לבין אלו, שנרשמו על ידי הגב' גולד ז"ל בשעה 20:00, שהרי בדיקת צוואר הרחם מתבצעת ידנית וחסר בה דיוק מכשירני (ראה: סעיף 9 לתצהירו של ד"ר שוורץ). עוד מצא ד"ר שוורץ את העובר במנח אורכי במצג ראש, כשהראש בספינה 3- . מבחינת המדידה הספינה (שהיא אזור בליטה בעצם האגן) חוצה את האגן לשניים וספינה 3- , משמעה, שראש העובר היה בגובה 3 ס"מ מעל הספינה. זהו ראש גבוה (עמ' 52 שורות 15-19 לפרטיכל). ד"ר שוורץ ביצע בדיקה באמצעות האולטרסאונד, מהלך שאינו חלק מן הרוטינה בחדר הלידה. זאת בעקבות העובדה, שפאיזה הגיעה לבית החולים ללא כל מעקב הריוני מקדים, דבר, אשר לכשעצמו מגדיר את היולדת כבעלת סיכון גבוה (סעיף 13 לתצהירו של ד"ר גוהר ועמ' 55 שורות 20-23 לפרטיכל). בסיום בדיקתו רשם ד"ר שוורץ, "U/Sבקבלתה - עובר I. מצג (כאן הופיע חץ כלפי מטה - ג'ט"ל).
לא נראים מומים גסים סונוגרמית. לא בוצעה הערכת משקל. ריבוי מי שפיר ניכר
". לאמור, תוך השימוש באולטרסאונד שלל ד"ר שוורץ את קיומם של מומים גסים, כגון העדר התפחות המוח או הידרוצפילוס, שמגדיל את הראש (עמ' 59 שורות 22-24 לפרטיכל), ובירר, שאין ריבוי עוברים. לפי ד"ר שוורץ, הוא העריך את משקל העובר קלינית [מדד בסרט מדידה מעצם הבושת עד הפונדוס (קרקעית הרחם)], שגובה הרחם הוא 42 ס"מ (סעיף 10 לתצהירו של ד"ר שוורץ ועמ' 34 שורות 18-20 לפרטיכל). לאחר הדפסת טופס "הבדיקות שבוצעו במהלך ההריון
" (ת/2) על ידי המחשב, ובו נתוני הבדיקות למיניהן, כגון, אחוז מחיקת צוואר הרחם, מילא ד"ר שוורץ בכתב ידו את המשבצת ליד התיבה "גובה הרחם
" במספר "42
" בעט. זהו הנתון היחיד על גבי הטופס הנ"ל, שממולא בכתב יד.
[הנתונים לקוחים מת/2]
ה.
ה.
בשעה 22:00 חוברה פאיזה למוניטור.
[הנתון לקוח מ-ת/1]
ו.
ו.
בשעה 22:08 נפקעו קרומי מי השפיר. נמצאה כמות גדולה של מים (סעיף 21 לתצהירו של ד"ר שוורץ).
[הנתון לקוח מ-ת/1]
ז.
ז.
בשעה 22:10 צוואר הרחם נמחק לחלוטין. הפתיחה היתה גמורה (10 ס"מ) (ראה: סעיף 21 לתצהירו של ד"ר שוורץ). הצירים הגיעו לרמה של שלושה פלוסים (עמ' 47 שורה 27 לפרטיכל). יצוין, כי כדי ללדת צריכים להתקיים צירים 3 עד 4 פעמים כל 10 דקות (עמ' 35 שורות 2-3 לפרטיכל). החל השלב השני של הלידה.
ח.
ח.
הלידה עצמה ארכה 5 דקות. התינוק נולד בשעה 22:15. לאחר לידת הראש נכלאו הכתפיים. נקטו הרופאים, ד"ר שוורץ וד"ר גוהר, בתימרונים, כדי לשחררן, קודם בשיטת מק רוברטס (הרמת רגלי האם בכיפוף תוך הפעלת לחץ סופראפובי (סעיף 23 לתצהירו של ד"ר גוהר בעדות ראשית), דבר שלא צלח. בוצעה אפיזיטומיה (חתך הרקמות הרכות) וניסה ד"ר שוורץ לסובב את הכתף הקדמית לאחור. גם ניסיון זה נכשל. לבסוף, החדיר ד"ר שוורץ את כף ידו לנרתיק מאחור, החזיק בזרוע האחורית של העובר, חילץ את האחורית ולאחריה את הכתף הקדמית.
[הנתונים הקודמים לקוחים מ-ת/1 ומגליון הלידה].