העובדת הסכימה בהתנהגות להפסקת ההפרשה לקופה"ג, הפוליסה בטלה מיום ההודעה לעובדת.

1.         זוהי תובענה לתשלום הפרשות שתשלומן הופסק לקופת גמל, בגין פוליסות לביטוח חיים על שם העובדת.

            רקע

2.         הנתבעת הינה מעסיקתה של העובדת (להלן: " העובדת"). בין הנתבעת לעובדת מתקיימים יחסי עובד- מעביד. מכוחם של יחסים אלו בוטחה העובדת בביטוח מנהלים אצל התובעת 1 (להלן: " קופת הגמל"). החל מחודש אוגוסט 2005 חדלה הנתבעת להפריש עבור העובדת הפרשות בגין ביטוחי המנהלים.

3.         ביום 18.4.07 הגישה קופת הגמל תביעתה כנגד הנתבעת בטענה כי האחרונה חדלה להעביר את תשלומי ההפרשות בגין פוליסות ביטוח החיים על שם העובדת, ובהתאם לחוזה הביטוח שנקשר בין הצדדים.

4.         במהלך הדיונים המקדמיים התעוררה מחלוקת בין הנתבעת לעובדת באשר לנסיבות ביטוחה של העובדת בביטוח המנהלים והפסקת הביטוח כאמור.

            במהלך הדיון שהתקיים ביום 1.12.08 הופיע  ב"כ העובדת וביקש לצרפה כצד להליך. בית הדין החליט לקבל את הבקשה בהחלטתו מיום 3.2.09  בקובעו:

" המבקשת היא המבוטחת בפוליסות נשוא התובענה. קיימת מחלוקת בין הצדדים, לרבות בין הנתבעת לבין המבקשת, באשר לנסיבות אשר הביאו את הנתבעת להפסיק את ההפרשות בגין המבקשת.. כאשר הנסיבות הללו מהוות את התשתית לבסיס טענת ההגנה של הנתבעת..."

טיעוני הצדדים

 5.        קופת הגמל טוענת כי הנתבעת התקשרה עמה בחוזה ביטוח שמהותו ביטוח העובדת בביטוח חיים- מנהלים אצלה. לפיכך ובהתאם לכל דין חייבת הנתבעת , כבעלת חוזה ביטוח להעביר לקופת הגמל מדי חודש בחודשו את ההפרשות עליהן הוסכם. הנתבעת חדלה להעביר את תשלומי ההפרשות כאמור בגין העובדת. על כן יש לחייבה לשלם לה את ההפרשות המצויות בפיגור ובצירוף פיצויי הלנה . כמו כן מתבקש ביה"ד לקבוע כי קופת הגמל משוחררת מכל חבות בגין החוב האמור והכל בהתאם להוראות חוק הגנת השכר.

6.         הנתבעת  טוענת כי בהעדר מקור חיוב משפטי, ולאחר שהתברר לבעלי הנתבעת כי למעשה  הוא משלם בטעות את כלל רכיבי הפוליסה , לרבות חלקה של העובדת בהפרשות, פנה לעובדת והציע לה כי ימשיך להפריש את חלקו בתנאי שהיא תשלם את חלקה שלה. משסירבה העובדת הופסקו ההפרשות, בהסכמתה, זאת כאשר העובדת המשיכה לעבוד בנתבעת משך חודשים ארוכים לאחר מכן.

            עוד טוענת הנתבעת כי הודיעה בכתב הן לעובדת והן לקופת הגמל על הפסקת ההפרשות בגין העובדת ולפיכך בוטל חוזה הביטוח כדין.

            במסגרת סיכומיה טענה הנתבעת לראשונה כי המדובר בתביעה תיאורטית וזאת משקופת הגמל הכריזה כי אינה יכולה לחדש את הפוליסה הישנה בעבור העובדת לאור שינוי במצבה הרפואי. משכך, התשלומים לא יכולים להשתלם לא לקופת הגמל (בהעדר פוליסה) ולא לעובדת (אשר עודנה עובדת בנתבעת) ולפיכך מדובר בהחלטה תיאורטית ובסעד שאינו ישים.

7.         העובדת טוענת, כי הפרשות הנתבעת - המעביד בגינה, לרבות חלק העובד, בוצעו מכוח סיכום בינה לבין הנתבעת וכחלופה להעלאת שכר ולא בשל טעות. העובדת אף הוסיפה כי עד לקבלת מכתב מאת קופת הגמל בשנת 2006 לא ידעה על הפסקת ההפרשות בגינה. כמו כן ציינה העובדת כי בתגובה להודעת הנתבעת על הפסקת ההפרשות בגינה, הודיעה לנתבעת כי היא מתנגדת לכך לאור העובדה כי התשלום מהווה חלק בלתי נפרד מתנאי העסקתה.

            משכך, לשיטת העובדת, המדובר בביטול חוזה ביטוח באופן חד צדדי ובניגוד להוראות הדין.

דיון והכרעה

            האם נוצרה הסכמה מחייבת בין הצדדים?

8.         העובדת החלה עבודתה בנתבעת ביום 23.1.00. הנתבעת ביטחה את העובדת אצל קופת הגמל במסגרת שלוש פוליסות ביטוח חיים, כאשר הצעת הביטוח בגין הפוליסה הראשונה נחתמה ביום 7.7.00 והשתיים האחרות בשנת 2003. (העתק מהצעות הביטוח והפוליסות צורפו כנספח א' לתצהיר קופת הגמל) .

9.         החל מיום כניסת הפוליסות לתוקף ומשך כ- 5 שנים שילמה הנתבעת הן את הפרשות המעביד והן את הפרשות העובדת בגין פוליסות הביטוח הנ"ל, עד שבחודש 8/05 הפסיקה תשלומים אלו.

10.        לטענת מר אלי ברזילי מנכ"ל הנתבעת, לא קיים כל מקור חיוב משפטי אשר מחייב את ביטוחה של העובדת בפוליסה כלשהי. ההחלטה לבטחה באה בעקבות לחץ שהפעיל עליו סוכן הביטוח לבטח את עובדיו הוותיקים. עוד מוסיף העד, כי הנתבעת שילמה את החלק של הפרשות העובדת משך השנים מתוך טעות. בתצהירו מציין מר ברזילי כי מעולם לא נתן הסכמתו לתשלום כל רכיבי הפוליסה, וככל שהייתה טעות בעניין זה- הרי הדבר נעשה בתום לב בשל טעותה של מנהלת החשבונות הגב' הולי חג'ג'.