העברת משמורת לאב

בפנינו בקשת האב לקביעת משמורת.

תיאור העובדות:

הצדדים נישאו ביום י"ד בכסלו תש"ע (1.12.09) ומנישואין אלו נולדו שני ילדיהם המשותפים. הצדדים התגרשו ביום ו' באדר א' תשע"ו (15.2.16) בהתאם להסכם שנחתם בו ביום. הסדרי ראיה בין האב לילדיו נקבעו לימים שני ורביעי כאשר האב יאסוף את הילדים ממסגרת הלימודים וילינם בביתו עד למחרת בבוקר, עת ישיבם למוסד הלימודים. בנוסף, בכל סוף שבוע שני יתקיימו הסדרי ראיה החל מסיום הלימודים ביום שישי ועד יום ראשון בבוקר (סעיפים 4.1. 4.2 להסכם).

הצדדים הצהירו כי חתמו על ההסכם מרצונם החופשי ללא לחץ וכפיה ולאחר שהבינו את משמעות ההסכם ומהותו. (סעיף 12.1 להסכם).

והנה סמוך ונראה לחתימת ההסכם החלו לזרום לבית הדין הודעות ותלונות רבות משני הצדדים אודות קיום הסדרי הראיה. להלן פירוט חלקי של הודעות הצדדים וכפי שהובאו בהחלטת בית הדין מיום ב' באדר תשע"ז (28.2.17) החלטה המדברת בעד עצמה וכדלהלן:

א. כעשרה ימים אחר הגט, ביום ט"ו באדר א' (24.2.16) התקבלה תלונת האם כי האב מוציא את הבן מהמעון בשעה 12:00 'כאשר אני החלטתי שיהיה עד השעה 15:00 במעון'.

ב. במהלך החודשיים שלאחר מכן הסדרי הראיה התנהלו על מי מנוחות, ואף מעבר לימים שנקבעו בהסכם הגירושין כפי שעולה מהודעת שירותי הרווחה מיום כ"א בתמוז תשע"ו (27.7.16).

ג. ביום א' בסיון תשע"ו (7.6.16) התקבלה הודעת האב אודות שיבושים קשים בהסדרי הראיה. האב טען כי בנו מוסת ומטיח בפניו כינויי גנאי אותם הודה ששמע מהאם. עוד טען כי בנו צופה רבות בטלוויזיה וזאת בניגוד להסכם הגירושין. (סעיף 3.3. להסכם) ועוד טענות קשות המופיעות בהודעה.

ד. ביום י' בסיון תשע"ו (16.6.16) התקבלה הודעת האם כי האב נכה 100% והתנהגותו מאד בוטה. האם חזרה והלינה כי האב מוציא את בנו מהמעון בשעה 12:00 וכי בנה משתמש כלפיה בכינויי גנאי, ושאר טענות קשות המופיעות בהודעה.

ה. ביום י"ג בסיון תשע"ו (19.6.16) התקבלה הודעת שרותי הרווחה כי פקידת הסעד נמצאת בחופשת מחלה ולא ברור מתי תשוב לעבודתה.

ו. ביום כ"א בסיון תשע"ו (27.6.16) האב הלין כי האם אינה מאפשרת את שיחות הטלפון בינו לילדים.

ז. למחרת, ביום כ"ב בסיון תשע"ו (28.6.16) התקבלה הודעת בא כוח האם כי האב מוציא את בנו מהמעון לפני שנת הצהריים 'ומסב לקטין נזק'.

ח. ביום כ"ד בסיון תשע"ו (30.6.16) התקבלה הודעת בא כוח האם כי בעקבות התפרעות המשיב והטרדות חוזרות האם נמצאת במקלט לנשים מוכות ולפיכך יש לקבוע כי הסדרי הראיה יתקיימו רק במרכז קשר.

ט. תגובת האב התקבלה ביום כ"ט בסיון תשע"ו (5.7.16) בה טען כי האם סיכלה את הסדרי הראיה כבר מראשיתן כאשר מיד אחר הגט פנתה לבית הדין בטענות שוא כי האב מוציא את בנו מהמעון טרם זמנו.

לדבריו, מאחר והבנים לומדים במסגרות שונות, הבן הגדול מסיים בשעה 13:00 ולאחר שאסף אותו לביתו והאכילו היה הבן נרדם ולא היה באפשרותו לצאת למעון לאסוף את אחיו הקטן ולהותיר את הגדול רדום לבדו. משכך בתיאום עם הגננת הוציא את הבן הקטן מוקדם יותר על מנת ששניהם יאכלו וישנו יחד. (טענת האב מגובה באסמכתא כתובה מהגננת, וכך חזר וטען גם בדיון מיום 13.7.16 שורה 17 ואילך).

עוד טען האב כי האם סובלת מדיכאון ומטופלת בהתאם ולחינם פנתה לאותו מעון נשים מוכות. לדבריו, האם חדלה לקיים אורח חיים דתי וכל מטרתה לנתק אותו מהילדים.

י. בדיון מיום ז' בתמוז תשע"ו (13.7.16) האם בחרה שלא להופיע והאב חזר וטען כי האם מתלוננת נגדו תלונות שווא רבות ומזה למעלה משבועיים שלא ראה את ילדיו.

האב הדגיש כי בעבר האם הסכימה אף להרחיב את הסדרי הראיה כאשר הוא היה מוציא את הילדים כמעט מידי יום ממסגרת הלימודים והאם הייתה בעבודתה.