המרכז הרפורמי לדת ומדינה - התנועה ליהדות מתקדמת בישראל ואח' נ' ארז ליברמן

1. בתביעה זו עותרות התובעות לפיצוי כספי, מכוח חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000, בגין הפעלת אתר אינטרנט בשם "לוח עבודה עברית".

רקע עובדתי ודיוני

1. "לוח עבודה עברית" הוא אתר אינטרנט המציע שירותי פרסום של עסקים, משרות ועובדים "על טהרת עבודה עברית", כרשום בו. על פי המתואר בכתב ההגנה, האתר, הפועל ללא כוונת רווח, פונה לציבור היהודי ומפרסם רשימה של בעלי מקצועות יהודיים ובעלי עסק המעסיקים יהודים בלבד, מתוך מטרה לסייע ליהודים בפרנסה (סעיף 1.6 לכתב ההגנה). אין חולק כי בעלי מקצועות או בעלי עסקים לא יהודים מנועים מלפרסם באתר, ובאתר אף מצויין כי נערכות בדיקות על מנת לוודא שהמפרסם (בעל המקצוע או בעל העסק) הוא אכן עובד "עבודה עברית", קרי יהודי (חקירת הנתבע בעמ' 17, שו' 23-21).

1. התובעות הן עמותות הפועלות, על פי תיאורן, להגנה על זכויותיהם של מי שאסור להפלותו לפי החוק לאיסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000 (להלן: "חוק איסור הפליה").

הנתבע הוא מפתח האתר ובעל הדומיין בו מופעל האתר (סעיפים 5, 13 לכתב ההגנה). אף שבחקירתו השיב הנתבע תשובות מתחמקות בכל הנוגע לבעלות הנוכחית על הדומיין ולניהול האתר כיום, אישר הנתבע כי נטל חלק בהקמת האתר ויש לו חלק במיזם והבהיר כי אינו מתחמק מאחריות. ואומנם, בסיכומיו של הנתבע לא עלתה כל טענה שיש בה משום הסרת האחריות ממנו.

1. כפי שפורט בכתב התביעה, בעת שהוגשה התביעה נכללו בדף הבית של האתר תכנים המפרטים את החשיבות שיש ב'עבודה עברית' ובסכנה שיש בהעסקת "כאלו שאינם בני ברית", הן סכנה ביטחונית והן סכנה לקיומו של העם היהודי בשל "בעיית ההתבוללות הנוצרת במגע היום-יומי עם כאלו שאינם בני ברית" (סעיף 8 לכתב התביעה). בכתב ההגנה ציין הנתבע כי תכנים אלו הועלו ללא ידיעתו זמן מה לאחר שהוקם האתר, ועם קבלת כתב התביעה פנה מיוזמתו אל מנהלי האתר בבקשה כי יסירו את התכנים הללו. תכנים אלה אמנם הוסרו. מלבד זאת, נותר האתר באותה מתכונת שפורטה לעיל. האתר מפרסם רשימות עסקים, מקומות עבודה ודורשי עבודה, וחלק ממנו מוקדש ל"סיפורי עבודה עברית", שם מופיעות תגובות של משתמשי האתר ובהם מסופר, בין היתר, "על התחושה הטובה שבהעסקת עובדים יהודים" ועל "סיפוק גדול לפרנס ולהעסיק את האחים שלי, ולא לתת כסף למי שמוגדר כאויב שלי", וכיו"ב תכנים המיועדים לעודד העסקת יהודים והעדפתם על פני אחרים, בעיקר ערבים.

1. לאחר שהוגש כתב ההגנה בתיק, הגישה נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה (להלן גם "הנציבות") בקשה לצרפה להליך כ"ידיד בית המשפט". הנציבות היא גוף שהוקם כרשות עצמאית, מכוח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: "חוק השוויון"), במטרה לקדם את ההכרה בזכויות לפי חקיקת השוויון בעבודה ולהגביר את אכיפתן של הוראות חקיקה זו (תיקון מס' 10 לחוק השוויון – סעיפים 18א-18טו; ה"ח הכנסת, תשס"ו, מס' 107, עמ' 88). הבקשה הוגשה מכוח סעיף 18ח(5) לחוק השוויון, המאפשר לנציגות "התערבות, ברשות בית המשפט, בהליכים משפטיים", במטרה "לקדם את ההכרה בזכויות לפי חקיקת השוויון בעבודה ואת מימושן". הנציבות סברה כי הליך זה מעלה סוגיות מהותיות לשאלת השוויון של בני האוכלוסיה הערבית בתעסוקה, וביקשה לאפשר לה להביא עמדתה המלאה במסגרת ההליך.

בהחלטה שניתנה ביום 6.1.16 התרתי צירופה של הנציבות להליך זה כ"ידיד בית המשפט". על החלטה זו הגיש הנתבע בקשת רשות ערעור, אשר נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופט ד' טפרברג) מיום 9.2.16.

1. כאן גם המקום לציין, כי בכתב התביעה עתרו התובעות מלכתחילה הן לסעד כספי והן לצו עשה המחייב את הנתבע להסיר את האתר מרשת האינטרנט. לאחר שהוסבה תשומת לבם של הצדדים לשאלת סמכותו העניינית של בית משפט השלום לדון בסעד שעניינו צו העשה האמור, וניתנה להם האפשרות לטעון בעניין זה, תוקן כתב התביעה בהתאם לבקשת התובעות באופן שנמחק ממנו הסעד של צו העשה ונותר רק הסעד הכספי.

1. שלוש הן השאלות שהוגדרו על ידי הצדדים כשאלות שבמחלוקת (ר' דיון מיום 19.7.16). האחת, מעמדה של התובעת 1 להגיש את התביעה שבנדון; השניה, האם מדובר בהפליה בניגוד לחוק איסור הפליה; והשלישית, תחולת החריגים הקבועים בחוק. בשאלות אלה נדון להלן.