תיק הוצל"פ
לשכת ההוצאה לפועל ירושלים
|
3279****
15/05/2011
|
בפני השופט:
רשם ההוצאה-לפועל אסף אבני
|
| - נגד - |
התובע:
ח.ע.א.
|
הנתבע:
ע. ירושלים
|
| החלטה |
1. מונחת לפניי בקשת החייב להפחתת שכר הטרחה שנפסק לזכות ב"כ הזוכה בתיק, בסך של כ 4,300 ש"ח. לטענתו, מסירת האזהרה שנעשתה ביום 20.7.10, לבתו, הדרה עמו ועם אשתו - החייבת 2, נעשתה שלא כדין, נוכח היות בתו ילידת 23.12.93, ועקב היותה מתחת לגיל 18 שנים. לדידו של החייב, על הזוכה היה לברר גילה של הבת, מקבלת כתב האזהרה, עובר לביצוע ההמצאה. על כן, כך על פי הטענה, אין כל תוקף להליכים שננקטו בתיק ולחיובים שנוצרו במסגרתו, לרבות חיוב שכר הטרחה, ודינם להתבטל.
2. דין הבקשה להידחות. הכלל הוא שהמצאה תהה ככל האפשר לנמען עצמו. ברם, כאשר אין אפשרות למצוא הנמען, ניתן להמציא את האזהרה לאחד מבני משפחתו הגרים עמו, ושלפי "מראית עין" מלאו לו 18 שנים (ראה: סעיף 7(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967, בצירוף עם תקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "החוק" ו - "התקנות")).
3. במקרה דנן, המצאה לבת החייבים בביתם, כתובתם הרשומה, כאשר הבת הנה בת 16 שנתיים מבגירותה, עונה, לדעתי, על תנאי "מראית העין" הקבוע בתקנות, ומכל מקום, החזקה הראייתית הסטטוטורית הנ"ל לא נסתרה ע"י החייב בראיות כלשהן. ויודגש: החייב נמנע מלצרף כל ראיה בעניין זה. זאת ועוד אחרת: טענת החייב לוקה בשיהוי ניכר אשר מעיב על כנותה, שכן ההמצאה המלאה בתיק הוקלדה כבר ביום 20.7.10 ל - 2 החייבים, ואילו הטענה בדבר היעדר תוקף להמצאה, נכבשה עד להיום, משך למעלה מ - 10 חודשים, בהם ננקטים כנגדו הליכים מבצעיים בתיק. אף העובדה שהחייב הסדיר את מרבית חובו (למעט שכר הטרחה) ישירות לידי הזוכה, אל מחוץ לתיק, לאחר פתיחתו, מחזקת את המסקנה כי השלים עם המסירה שבוצעה לבתו וידע על כל ההליכים הננקטים בעניינו, על כן מושתק החייב היום מלטעון כנגד תוקפה של ההמצאה, רק לעניין שכר הטרחה שנגבה כדין בתיק, ועצם העלאת הטענה על ידו מהווה, לכאורה, חוסר תום לב מצדו, ולמצער, היתממות לשמה (ראה והשווה: רע"א 1415/04 סרביאן נ' סרביאן, פ"ד נט(2)440, רע"א 11286/05 זמיר נ' בנק לאומי (נבו)).
4. לעניין העתירה להפחתת שכר הטרחה גופה - סבורני, כי אין הצדקה בנסיבות העניין, לסטייה מן הכללים לקביעת שכר טרחה הקבועים בחוק (ראה: סעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז -
1967). ראשית, החייב לא הוכיח דלותו הכלכלית הנטענת כלל. טענה לקושי כלכלי בעלמא, אשר נטענת בתצהיר אישי במשפט אחד, איננה מספקת להוכחת יכולת כלכלית או היעדרה, לבטח, שלא בשים לב לשיעור גובה החוב הנ"ל (כ -4,300 ש"ח) והשיעורים ששולמו ע"י החייבים ישירות לזוכה כדי פרעון מלוא החוב. שנית, העובדה שהחוב, בגין אי תשלום ארנונה, הוסדר לידי הזוכה
אך ורק לאחר פתיחת התיק ונקיטת הליכי הגבייה במסגרתו, מחייבת השבת הוצאות גבייה אלו לידי הזוכה; ולבסוף, החיובים, בגין שכר הטרחה (אגרה, שכ"ט א' ו -ב'), נעשו ועודכנו בתיק כדין, כפי שנעשה באופן שווה בכלל תיקי ההוצאה לפועל, ואין סיבה מיוחדת, וממילא, שהבקשה אינה מגלה עילה תקפה, לסטות מהם.
הבקשה, אפוא, נדחית.
על ב"כ הזוכה לעדכן תוך 7 ימים מהיום את גובה החוב העדכני בתיק, ולבצע הקטנות חוב, בהתאם לתקבולים שקיבל לידיו בהמחאות, ישירות מאת החייב. עד לביצוע הקטנות החוב בתיק בפועל, יעוכבו הליכי מאסר והוצאת מיטלטלין מדירת החייבים.
בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.
נתנה היום: 15.5.11 בהיעדר הצדדים.
אסף אבני, רשם
רשם ההוצאה לפועל