א.
פתח דבר:
הגב' שירן אוזן (להלן: "
הנאשמת") ומר אלפרד כהן (להלן: "
הנאשם"), הואשמו בעבירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "
החוק") ובעבירה לפי סעיף 335(א)(2) לחוק. נאשמת 1 הואשמה בנוסף, בעבירות לפי סעיפים 274(1) ו-192 לחוק.
ב.
תשתית עובדתית:
פרט האישום הראשון נסוב בעיקרו סביב ציר עדותו של מר שמואל סעדון (להלן: "
המתלונן"). זה סיפר כי בבוקר האירוע (יום 10.03.2012), בסביבות השעה 05:00 לפנות בוקר יצא ממועדון לילה ברח' יהודה הלוי, פינת רח' נחלת בנימין, בדרכו לתחנת מוניות שירות לירושלים באזור התחנה המרכזית שם פגש בנאשמת, שפנתה אליו בנוסח: "
היי גבר רוצה פינוק? בא לך להתפנק?" (עמ' 6, ש' 22). לדברי המתלונן סירב להצעה, ומיד הרגיש את ידה של הנאשמת על ארנקו, ששכן בכיס האחורי של מכנסיו. בשלב זה הצטרף הנאשם והשניים החלו חובטים בגופו ובראשו תוך שהמתלונן צועק: "
תעזוב את הארנק יא מניאק" (עמ' 7, ש' 3). לדבריו, שני הנאשמים חבטו בו בכוח רב, הפילו אותו לרצפה וניסו לגרור אותו לתוך סמטה (עמ' 7 למעלה). המתלונן החל צועק "
הצילו שודדים משטרה" ואז בעט בו הנאשם בעיטה עזה באשכיו. כתוצאה מכך התמוטט והרפה מארנקו. הנאשמים הפשילו את מכנסיו ומיד אחר-כך הגיעה למקום ניידת משטרה.
המתלונן נחבל באירוע, כמצוין במוצגים שהוגשו בהסכמה,
ת/1 ו-
ת/2.
המתלונן ציין בעדותו בבית-המשפט, כי הנאשמים גנבו ממנו סכום כסף בין 400 ל-500 ש"ח.
מן העבר השני, תיארו הנאשמים את האירוע בצורה שונה.
הנאשמת סיפרה בבית המשפט כי הינה מתפרנסת מעיסוק בזנות באזור התחנה המרכזית מזה כ-5 שנים. לדבריה, הבחינה לראשונה במתלונן, משזה ביקש מחברה העוסקת, גם כן, בזנות במקום, "
להיכנס איתו ב-70 שקל" (עמ' 37, ש' 11). חברתה סירבה והיא הייתה מוכנה לעשות לו "
מציצה" תמורת הסכום הנקוב. המתלונן הסכים להצעתה והוציא מכיס חולצתו סך 70 שקלים אותם שילם לנאשמת. השניים ניגשו למגרש חניה סמוך והנאשמת החלה ב"פעולה" עליה סיכמו. לאחר כ-15 דקות, משסיימה את "פעולתה", פנה המתלונן וביקש את ארנקו. הנאשמת השיבה: "
אמרתי לו 'בוא תבדוק עלי איפה שאתה רוצה אין לי מה לקחת לך'" (עמ' 37, ש' 22), בתגובה, חטף המתלונן את תיקה והתחיל לרוץ. הנאשמת רצה אחריו כשהוא בורח ומכנסיו מופשלים (ניסיונו להרים את המכנסיים תוך כדי הימלטותו לא צלח). הנאשמת הצליחה לתפוס את המתלונן והחלה להכות אותו בפניו באמצעות החגורה שנפלה ממכנסיו. הנאשם, שנזדמן למקום, ניסה להפריד.
על-פי עדותה, היא לא הכתה את המתלונן באשכיו.
כאמור, הנאשמת הואשמה בנוסף גם בתקיפת שוטר, אירוע שהתרחש בתחנת המשטרה, אליה הובלה בגין המתואר לעיל.
הנאשמת סיפרה כי בעת הזו הייתה במצב של דאון לאחר לקיחת קוקאין קודם לאירוע המתואר לעיל. ובלשונה: "
אתה צולל, אתה לא ער ולא ישן, וגם לא ישנתי, כשאתה בסטלה, ואז הגעתי לחקירה במצב של סטלה. אמרתי לחוקר אני מבקשת לא לחקור אותי, הוא אמר לי אין לי מה לעשות, הוא התחיל לצעוק עלי ולהשפיל אותי, הרגשתי לא נעים, אז קרה מה שקרה אני לא מכחישה את זה... אני לא זוכרת בדיוק, אני זוכרת שנתתי לו מכה, לא יודעת איך" (עמ' 38, ש' 9-4).
הנאשם סיפר בעדותו בבית-משפט כי הינו מתגורר ברח' ארלוזרוב בתל-אביב. בחייו הינו בעל עסק להובלות, אב לבן בן 21, שהינו מפקד ביחידה מובחרת. הנאשם סיפר כי מעולם לא תקף בן-אדם, וגם באותו בוקר לא תקף איש. על-פי עדותו בבית-משפט, יצא באותו בוקר ממועדון ברח' בני-ברק באזור התחנה המרכזית, והתקדם במטרה לחפש מונית. בשלב מסוים שמע צעקות של מריבה, ועל-כן סטה מדרכו ופנה לכיוון ממנו נשמעו הצעקות במגמה: "
אמרתי אולי מישהו צריך עזרה, אולי קרה משהו" (עמ' 47, ש' 18). משהתקרב, הבחין בשני אנשים הרבים על תיק, אותו מושכים כל אחד לכיוונו. הנאשם זיהה את הנאשמת, שציינה בפניו כי המתלונן מנסה לחטוף לה את התיק. המתלונן מצידו, לא הצליח לענות לשאלות הנאשם ורק הגיב במעין מלמול. במצב דברים זה, החליט הנאשם ליטול את התיק על-מנת להפריד בין הניצים. משתפס את התיק בכתפייה, נקרעה זו מהמשיכה ואז נפל על הכביש, שהוא סופג מכה בכתפו ובידו, שהשתפשפה בכביש. לאחר מספר שניות, התאושש ומשקם, הבחין בנאשמת האוחזת בתיק. המתלונן צעד מספר צעדים לכיוון השני. דקות אחר כך הגיעו למקום שוטרי משמר הגבול וביקשו את פרטיו. ברגעים אלה, הבחין בנאשם, שהינו שוכב ומכנסיו מופשלים.
ג.
דיון:
1. עדות המתלונן
כאמור, כתב האישום, רובו ככולו, מבוסס על עדות המתלונן.
המתלונן העיד בבית-המשפט, וחשוב לומר כבר בראשית הדברים, כי לא מדובר בעדות שהינה כולה מתום. אדרבא, מדובר בעדות המחייבת זהירות רבה.
אין מחלוקת כי המתלונן הגיע לבית-החולים כשהוא רווי אלכוהול. בבדיקתו בבית-חולים נמצא שהינו בגילופין וכמות האלכוהול שנמצאה בגופו הינה פי 7 מטווח הנורמה הנורמאלי (ראה
ת/2).
לאמור, מדובר בעד שבעת האירוע לא היה במיטבו, בלשון המעטה, ובשעת בוקר זו, לאחר שסיים בילוי במועדון לילה, ראוי לבדוק עדותו בקפדנות מיוחדת.
המתלונן העיד בבית-המשפט, כי הנאשמת גנבה את ארנקו, בו החזיק כ-500-400 ש"ח.