הכרעת דין בתיק פ 40034/07

כתב האישום מייחס לנאשמים שני אישומים שעניינם קשירת קשר לביצוע פשע, שוד ונסיון שוד ואישום שלישי שעניינו שהיה בלתי חוקית בישראל. הציר המרכזי של כתב האישום הוא שני מקרי שוד של נהגי מוניות שתאור התרחשותם הכללי דומה מאוד. בכל אחד משני המקרים השתמשו הנאשמים כמי שתכננו לשדוד נהג מונית ב"פתיון אנושי", היינו באשה (לפי הטענה אשתו של הנאשם הראשון) שעצרה מונית בטבורה של כפר סבא והזמינה נסיעה מיוחדת לכפר טירה. בכפר כיוונה הנוסעת את הנהג לאיזור מבודד שבו ניסו הנאשמים לשדוד את נהגי המוניות (היינו לשדוד את המוניות מהם). תכליתם של השודדים לא צלחה אולם הם הצליחו לשדוד מכשיר פלאפון וכסף מנהגי המוניות הללו.

הנאשמים כפרו באשמות. אחד מהם, הנאשם השני, הודה באשמת שהיה בלתי חוקית בישראל.

הנאשמים אינם חולקים על עצם ההתרחשות של מעשי השוד ונסיון השוד המתוארים בכתב האישום ומתמקדים בטענה שלהם עצמם אין יד ורגל בהתרחשויות אלה.

עיקרי ראיות התביעה

התביעה מבססת את ראיותיה על שני עדים עיקריים: עאדה אבו נעמה (להלן: " עאדה") שהיא אשתו של הנאשם חאמד סאמר ונאיל אבו מליטאט (להלן: " נאיל"). שני העדים הוכרזו במשפט כעדים עויינים, התביעה הגישה את הודעותיהם שנמסרו למשטרה ומבקשת לבסס על ההודעות את ממצאי בית המשפט. לצד העדים המרכזיים הללו מצויות מספר ראיות תומכות (עדות נהגי המוניות, ממצאים פיזיים שנתפסו בחיפוש במקום המגורים של הנאשם סאמר, התנהגות מפלילה ושקרי הנאשמים).

נהגי המוניות

יינון עוגן (להלן: " יינון"), נהג מונית, הפועל יותר מ-16 שנים בכפר סבא ובסביבתה. ביום 14.1.07 סמוך לשעה 14.00, בקשה נוסעת שעמדה ליד בית החולים "מאיר" בכפר סבא, מיינון שיסיע אותה לטירה על מנת לקחת מסמכים מבית ולחזור לבית החולים. היא ציינה שהיא הרה. בדיעבד מתברר, ואין על כך חולק, כי הנוסעת היא עאדה. יינון שבדרך כלל מתבונן בנוסעים מסוימים (תושבי השטחים) בחשש כלשהו לא ראה קושי לבצע את ההסעה עבור עאדה שכן היא היתה בגפה והוא גם התרשם מהריונה. על כן נדמתה הנסיעה בעיניו כנסיעה תמימה.

עאדה כיוונה את יינון מן הרחוב הראשי של טירה אל רחוב צדדי ובמקום מסוים ברחוב ביקשה ממנו לעצור. לפתע יצאו מפרדס סמוך שניים קרבו אל המונית אחד מהם, גבוה יותר חבש כובע גרב על ראשו, נכנס למונית ותבע באיומי אקדח שחור שכיוון לעברו של יינון שיינון ירד מן המונית וישב מאחור. יינון חשש מנסיון חטיפה ובלי להסס הרבה הגיב בכך שלחץ על ידו של האדם שביקש להיכנס לרכב העיף את הנשק מידיו הסיע את מוניתו בתנועה תזזיתית מתוך כוונה להימלט וגם לגרום להוצאת אותו תוקף מן המונית החוצה. התוקף קרא לאדם השני שיצא עמו מהפרדס וגם זה ניסה לפתוח את הדלת כדי להוציא את יינון מן המונית. יינון נאבק ומנע את פתיחת דלת המונית. הכל תוך כדי תנועה של המונית. אכן, בסופו של דבר הצליח יינון להסתלק מן המקום וגם צלח בידו לגרום להעפת התוקף מן המונית באמצעות האצת המונית תוך כדי תנועה סיבובית. לאחר שהסתלק מן המקום התברר ליינון שהתוקף הצליח לקחת את מכשיר הטלפון הסלולרי של המונית וכן התברר לו שכתפו יצאה ממקומה (נגרמו לו כאבים פיזיים גדולים).

יינון התלונן על השוד ונסיון השוד במשטרה מיד לאחר שנחלץ מכפר טירה. מאוחר יותר, כאשר נעצרו חשודים, הוזמן יינון למסדר זיהוי אך לא הצליח לזהות את מבצעי העבירה. הוא מסר תאור מילולי שמתייחס למבנה גוף וחזות של מבצעי העבירה. בהופיעו לעדות בבית המשפט זיהה באורח ספונטני את סאמר כתוקף הגבוה שנכנס למוניתו.

דורון גבריאל (להלן: " דורון") הוא נהג מונית שעיקר פעילותו היא בכפר סבא וסביבותיה. ביום 17.1.07 סמוך לשעה 18.30 ליד תחנת דלק ברחובה הראשי של כפר סבא עצר אדם את מוניתו של דורון וביקש להסיעו לטירה. עם אותו אדם היתה אשה (לפי הטענה עאדה). דורון, כמוהו כיינון, נוהג לברר לעצמו לפני שהוא נענה לבקשה להסעה אם אין בה סיכון. במקרה הזה העובדה שניצבו לפניו איש ואשה שנראו כבני זוג, הניחה את דעתו שאין כל חשש לבצע את ההסעה והוא נעתר לבקשה. בדרך סיפר מי מן הנוסעים שבכוונתם לקחת מסמכים מטירה ולחזור ולנסוע לכפר סבא. בטירה כיוון הנוסע את דורון לסימטה שממנה יצאה דרך כורכר שהוליכה לכיוון פרדס. הואיל והשטח המיושב הסתיים ולא היה כביש סלול התעורר אצל דורון חשש שנעשית עמו פעולת "עוקץ". הוא החליט לסוב על עקבותיו וכשעשה כן ראה שני אנשים שעטו מעילים עם כיסוי ראש (קפוצ'ון) ואלות בידיהם הקרבים מאוד אל המכונית. בשלב הזה הנוסע הורה לדורון בצעקה לרדת מן המונית. דורון סרב ונאבק בנוסע (שישב לידו). הנוסע נטל קופסה שהיתה במונית ובה היו       כ-600 ש"ח, פתח את הדלת וברח. שעה שדורון ביצע סיבוב לאחור פתחה גם הנוסעת (שישבה מאחור) את דלת המונית וברחה. כך הצליח דורון להימלט מן הזירה.

דורון נמנע מלהתלונן על השוד. הוא לא האמין בכוחה של המשטרה למצוא את השודדים. אלא שבחלוף 10 ימים קרא באחד המקומונים ידיעה שהמשטרה עצרה שודדי נהגי מוניות. עלה בדעתו שייתכן שהעצורים מעורבים בתקרית השוד של המונית בה נהג ולכן מיהר לתחנת המשטרה כדי להתלונן. הוא מסר הודעה, הוזמן למסדר זיהוי "חי" ובלי היסוס הצביע על סאמר כאותו נוסע שביצע את השוד במונית.

דורון העיד שלא היה לו מידע אודות פרטי שוד המונית של יינון זולת תאור מסוים שהופיע בידיעה במקומון. מכל מקום התאור לא כלל את שמות מבצעי השוד ולפי דברי דורון גם לא צורפה לו תמונה של מי מן החשודים.

עאדה אבו נעמה

עאדה היא אשתו של סאמר ואין חולק שיש לה הכרות גם עם הנאשם השני באסל שחאדה (להלן: " באסל"). היא עצמה עמדה לדין בהקשר למעשי השוד שבהם היתה מעורבת. הודתה באשמה, הורשעה ועונשה נגזר [ת/32]. במסגרת המשפט שלה הודתה עאדה במסכת עובדות שמבחינה מהותית זהה בתוכנה למסכת העובדתית שבכתב האישום דנן ושבה כלולה הפללה מלאה של בעלה, סאמר ושל באסל.

עיקר חקירתה של עאדה במשטרה נעשה בהקלטה וההקלטה תומללה והוגשה לבית המשפט. בחקירה המוקלטת הזו מסרה עאדה כי היא ובעלה מתגוררים במחסן סמוך לחממות של מלפפונים והם נעדרי מקור פרנסה. בקרבת אותו מחסן מתגורר באסל, כמוהו כמוהם תושב השטחים. בין באסל לסאמר נרקמה תכנית לשדוד מונית. מכח אותה תוכנית שהשניים זממו התבקשה עאדה להגיע לבית חולים מאיר בכפר סבא להזמין נהג מונית כלשהי שיסיע אותה לטירה לנקודה מסוימת שנקבעה. נאמר לה שכיוון שהיא אשה יסכים בוודאי נהג המונית להסיע אותה. התכנית של הקושרים היתה להסיע את המונית השדודה לשטחים כדי למכור אותה שם. היא פעלה כפי שציווה עליה בעלה לפעול והגיעה עם המונית מכפר סבא לכפר טירה. בכפר קידמו את פני המונית סאמר ובאסל. היא הלכה לביתה כיוון שתפקידה הסתיים. לכן לא הבחינה במעשה השוד עצמו. אולם הספיקה לראות את סאמר עולה למונית מצידה הקדמי מימין למושב הנהג, ואת באסל נגש למונית מעברו של מושב הנהג. היא גם שמעה את סאמר ובאסל צועקים לנהג: "רק את המונית" [ת/21]. עאדה ציינה שבבמבנה שבו התגוררו היה אקדח שחור שנאמר לה שהוא איננו אמיתי אלא אקדח של ילדים.

לעניין ההתרחשות השניה עם מונית תארה עאדה שהיא וסאמי (הוא סאמר בעלה) הביאו יחדיו מונית מכפר סבא כ-5 ימים לפני יום החקירה. היינו, בסביבות 18.1.07. היא ובעלה עלו על המונית בכפר סבא, נסעו עימה לטירה ובטירה, בנקודה שנמצאת בקצה הישוב מעבר לשטח הבנוי קידם את פניהם באסל. הנהג נבהל והסתובב כדי להסתלק מן המקום. בשלב הזה פתחה עאדה את הדלת, קפצה מן המונית תוך כדי נסיעה וספגה חבטה ברגלה [ת/21].

עאדה נחקרה מספר פעמים נוספות. בחקירות הנוספות שבה ואישרה את פרטי התאור הנזכרים והוסיפה פרטים שונים, רובם ככולם לא מהותיים אך עשויים לשמש לחיזוק האמון בהודעותיה.

בעדותה בבית המשפט בתיק דנן אישרה עאדה חלקים מסוימים מהודעותיה (כגון שביקשה ביום 14.1.07 מנהג מונית להסיע אותה מכפר סבא לטירה וכן שבמועד מאוחר יותר הגיעה פעם נוספת לכפר סבא ביחד עם בעלה כדי לחזור משם במונית). אלא שהיא הסתייגה מן החלקים המפלילים שבהודעותיה. כך למשל העידה שאחרי שהביאה את המונית מכפר סבא בפעם הראשונה אין היא יודעת מה קרה [פ/45]. וכן הכחישה ששני הנאשמים ביקשו ממנה להביא מונית מכפר סבא כדי לשדוד אותה ובכלל אמרה שלא היתה עדה לתכנון שוד [פ/46, 48].

נוכח הסתייגותה של עאדה מהודעותיה הוכרזה כעד עויינת וההודעות התקבלו כראיה מכח סעיף 10א לפקודת הראיות [ת/19 - ת/23].

נאיל מאליטאט

נאיל מאליטאט הוא תושב השטחים שמצא לו את שטחי החממות שבטירה כמקום משכן. הוא עוכב לחקירה ביום 24.1.07 משום שעלה חשד שהוא שותף למעשי שוד של מוניות. בחקירתו מסר מאליטאט שהוא מכיר את באסל, את סאמר ואת עאדה ושהוא שמע אודות מעשי שוד. השמועה הגיעה אליו מפי באסל שסיפר לו שעאדה הלכה להביא מונית מכפר סבא וכי המונית הצליחה להסתלק אחרי שסאמר ובאסל קפצו עליה. באסל תאר באזני נאיל את ההתרחשות הזאת בערב לאחר הביצוע שלהשקפתו כשל. כ-4 או 5 ימים לפני מועד מסירת ההודעה שמע נאיל מפי באסל על תוכנית שלו ושל סאמר להביא מונית נוספת לשם מכירתה בשטחים [ת/1].

בעדותו בבית המשפט הכחיש מאליטאט את הדברים שמסר בהודעתו במשטרה. גם הוא הוכרז כעד עוין והודעותיו הוגשו כראיה.

ראיות נוספות

בחיפוש שנערך ביום 23.1.07 במקום שבו מתגורר סאמר נתפסו אקדח מפלסטיק שנראה כאקדח אמיתי ובדים שחורים שבהם נקרעו חורים לעיניים [ת/23 - ת/25].