הכרעת דין בתיק פ 3142/08

1.         כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של התפרצות וגניבה (אישום ראשון) ועבירה של הפרת הוראה חוקית (אישום שני).

            הנאשם הודה בהפרת ההוראה החוקית, אולם כפר בעבירת ההתפרצות והגניבה.

2.         מרבית הראיות הוגשו בהסכמה. בפני נשמעו  עד התביעה, השוטר ברכאת איימן (להלן: "איימן") והנאשם.

3.         מכלל הראיות עולה כי הנאשם, יחד עם חברו - הוא הנאשם 2 שמשפטו הופרד (להלן: "החבר"), נצפו ע"י איימן ושותפו, יניב אבוטבול (להלן "יניב"), כשהם מתהלכים ברחוב בנסיבות מחשידות. איימן ויניב עקבו אחר השניים, בתחילה בניידת, ומשלב מסוים ירד איימן מהרכב המשטרתי ועקב אחר השניים רגלית.

השניים נצפו כשהם מגיעים לרח' פרץ חיות 35, בסמוך לשד' בן ציון בת"א. הנאשם עלה במדרגות הבניין וירד לאחר מספר דקות, כשהוא נושא תיק על כתפו.

            מעדותו של איימן ומדו"ח הפעולה שערך ואשר הוגש כחקירה ראשית (להלן:    "ת/4"), כמו גם מעדותו של שכן, מר עופר הורוביץ  (להלן: "ת/3"), עולה כי טרם עלייתו במדרגות, לא היה התיק ברשותו.

            בדיעבד, הסתבר כי מאחת הדירות בבניין זה, נגנב תיקו של המתלונן סטיב לורנס (להלן: "המתלונן"), כעולה מעדותו - ת/2 (להלן: "ת/2").

4.         איימן המשיך לעקוב אחר הנאשם וחברו, צפה בהם יורדים במורד שדרות בן ציון לרחוב קינג ג'ורג', מתיישבים בגינה ציבורית סמוכה, מעבירים את התיק מאחד לשני, מחטטים בו ובסופו של דבר, משליכים אותו לפח האשפה. התיק נאסף מפח האשפה ע"י איימן, הכל כעולה מעדותו ומ- ת/4.

            זמן קצר לאחר מכן נעצרו הנאשם וחברו ברח' זלמן שניאור הסמוך, כאשר הנאשם נעצר ע"י איימן בקומה השנייה.

5.         הסנגור ביסס את קו ההגנה על הטענה כי לא ניתן לסמוך ממצא על עדותו של איימן ומעקבו, ובסיכומים התייחס גם לעובדה ששרשרת הראיות הקשורה לתיק, נותקה.

עדותו של איימן

6.         הנני מקבל את כל גרסתו של איימן, שהייתה ברורה, אמינה, בטוחה ונתמכת ברובה, למעט בעניין התיק עצמו, גם בגרסת הנאשם.

7.         הסנגור מיקד את טענותיו בכך שאיימן לא ציין אם ומתי ירד מהרכב המשטרתי, והיכן עמד בכל שלב של המעקב - כדי שניתן יהיה לבחון האם אכן יכול היה לראות מהמקום בו עמד את התנהלותם של הנאשם וחברו בכלל, ולעניין התיק בפרט.

            טענה נוספת של הסנגור נגעה לכך שאיימן התייחס לאותו תיק, בכל ת/4 וגם בעדותו, כפאוץ'. זאת, בניגוד לעולה מ-ת/3, כי המדובר בתיק בית ספר של ילדים.

8.         אין ממש בטיעוני הסנגור. אין חובה וגם אין צורך כי שוטר יפרט בדו"ח הפעולה בכל רגע נתון היכן היה, ודי כאשר עולה מהדו"ח שהוא ראה את כל התנהגותו ואורחותיו של החשוד אחריו הוא עוקב.

            באשר לתיק, חשיבותו של נושא זה תהיה אך ורק לגבי השאלה האם אותו תיק/פאוץ' שנתפס לאחר שהשליכו הנאשם לפח האשפה, הוא שהוצג למתלונן וזוהה על ידו - ולכך אתייחס עתה.

שרשרת הראיות

9.         אין ספק כי אירע מחדל בחקירה ובתיעוד השרשרת. אין כל ראיה ישירה כי התיק אשר נתפס בפח האשפה הוא אותו תיק אשר הוצג למתלונן וזוהה על ידו. איימן לא ציין, לא ב-ת/4 ולא בעדותו, למי מסר את התיק. יניב, שהוא זה שהציג את התיק בפני המתלונן ומסר לו אותו, לא ציין כיצד הגיע התיק לידיו, כך שלכאורה, הרכיב המרכזי, היות התיק שזוהה על ידי המתלונן אותו תיק שהושלך על ידי הנאשם לפח האשפה - לקוי.