היתר נישואין – בת לאם יהודיה ואב גוי לכהן

הגיעו לפני המבקשים - בני הזוג ר' הכהן ובת זוגו, אשר הינן קשורים בקשרי חברות וחיים יחדיו כזוג מזה כשלש שנים, וברצונם לבסס את הקשר ביניהם ולהינשא כדמו"י.

מאחר והאישה הינה ילידת אוקראינה, נדרשה האישה לעבור הליך לבירור יהדות.

הבירור נערך בבית הדין באשדוד, במהלכו הוברר כי המבקשת הינה בת לאם יהודיה ואב נכרי. על פי זה קבע ביה"ד אשדוד בסעיף א' להחלטתו מיום 9/12/20 כי: "המבקשת הינה יהודיה – בת לאם יהודיה, ורשאית להינשא לכל אחד כדת משה וישראל, לבר מכהן".

לשאלת ביה"ד השיב המבקש כי הינו כהן, למשפחה מיוחסת לכהונה מחאלב בסוריה, אביו קבור בבית העלמין ביבנה בחלקת כהנים, ואף הוא עצמו עולה לדוכן ונושא את כפיו.

לבקשה צירפו בני הזוג, פסקי דין רבים מבתי דין אשר התירו נישואי כהן ליהודיה אף שאביה נוכרי, היכא שהם כרוכים זה בזה.

ואביא בזאת את תשובתו הרמת'ה של מרן אאמו"ר הראש"ל בספרו הבהיר שמע שלמה חלק ה' אשר האריך בדין זה, וז"ל:

הפנו אלי מביה"ד תיק של בחורה שבאה לפניהם לבירור יהדות והתברר שהיא בת ישראלית, ופסקו שהיא מותרת להנשא לעלמא לבר מכהן. ואח"כ התקשר אליהם הרב של רמות מאיר וא"ל שהיא עומדת להנשא לכהן, והם ציינו לש"ע שלכתחילה אסורה לכהן. וציינו שהב"מ ורעק"א אמרו שלדעת האוסרים אותה לכהן הוא איסור דרבנן. המבקשת פנתה גם היא ומבקשת לדון בבקשתם להתיר להם לינשא עם הכהן הנז', מאחר וכבר נרשמו לנישואין וקבעו מועד לחתונה ליום חמישי הקרוב (בזה השבוע), וציינה שהם חיים וגרים יחד בקיבוץ נען מזה שנתיים וחצי. החתן גם הוא הוסיף שכהונתם אינה ברורה כי אביו סיפר לו שאביו היה כהן והוא קבור בארגנטינה (שם אביו ע.ק.) ועל הקבר מצוייר סימן של כהנים ידי כהנים. ואולם אביו היה בן חמש שנים כשאביו נפטר, אך בזמנו נבדקו ע"י רב אחד ז"ל והעלה שהם כהנים.

 והנה בש"ע אה"ע (סי' ד' ס"ה) כתוב:

ישראל שבא על אחת מאלו הולד כמותה, ואחד מאלו שבא על בת ישראל הולד כשר לקהל אלא שפגום לכהונה, עכ"ל.

וכתב הח"מ שם (סק"ג) ומיהו יש חולקין בזה (הרי"ף וה"ה שם בפט"ו מהא"ב בשם הרמב"ן) דלא הוי אלא ספק, ואם נשאת הבת לכהן לא תצא והולד ספק חלל עכ"ל. ומשמע מדבריו ז"ל שהבין בדברי מרן דס"ל שהולד פסול לכהונה בודאות, וע"כ כתב שיש חולקים וסברי דהוי רק ספק.

והב"ש שם (סק"ב) כתב דהרי"ף מסופק בולד הזה אם הוא פגום לכהונה. והרמב"ם כתב דהם כשרים לכהונה, אלא שהרא"ש ז"ל כ' שהם פגומים לכהונה מק"ו מכהן גדול הבא על האלמנה שבנה פגום אעפ"י שאין איסורו שוה בכל, ק"ו באלו. והח"מ הבין שגם מרן פוסק כהרא"ש ז"ל שהרי כתב שהולד פגום לכהונה. ואפשר שגם הב"ש הבין כן בדעת מרן ז"ל, אלא שהב"ש גופיה לא פסק כן וז"ל: ולפסק הלכה נראה לכאורה דבדיעבד אין מוציאין אם נישאת לכהן, דהא להרמב"ם כשר וכן להרי"ף ורמב"ן אין מוציאין, ועיין ת' מהרש"ל סי' י"ח עכ"ל. וגם מדברי הח"מ נראה שכן הוא פוסק דבדיעבד לא תצא.

ואילולא דבריהם הייתי אומר שגם מרן ז"ל הכי ס"ל דבדיעבד לא תצא, ולא אסר אלא לכתחילה, וע"כ כתב הולד פגום ולא כתב פסול לכהונה, ובאמת כ"כ גם הח"מ גופיה להלן בסימן ז' (סעיף י"ז) שכתב מרן ז"ל בש"ע:

כותי ועבד הבא על בת ישראל וילדה ממנו בת, אותה הבת פגומה לכהונה, עכ"ל.

וכתב הח"מ שם (ס"ק כ"ו) וז"ל, מלשון פגומה משמע דלכתחילה לא תנשא לכהונה, אלא חללה ממש לא הוי, ועיין מהרש"ל סי' י"ח, עכ"ל. הנה מפורש שלומד כן בדעת מרן ז"ל גופיה, וגם מהרש"ל בתשו' סי' י"ח העלה שלא תצא וכמ"ש הב"ש שם (ס"ק ט"ל).

והש"ך ביו"ד בהלכות גרים (סימן רס"ח ס"ק י"א) כתב ע"ד הש"ע שם סוף ס"ג שכתב ולהרי"ף והרמב"ם אפילו בדיעבד שמל או טבל בפני שנים או בלילה מעכב ואסור בישראלית, אבל אם נשא ישראלית והוליד ממנה בן לא פסלינן ליה, עכ"ל הש"ע. וכתב הש"ך ואע"ג דגם בגוי שבא על בת ישראל הולד כשר, מ"מ נ"מ דהולד כשר לכהונה, משא"כ בנולד מן העכו"ם כמ"ש באה"ע (סימן ז') וכו', עכ"ל. ואפשר שגם הוא מתכוין על דין דלכתחילה בלבד.

וכבר עלה ונסתפק הגאון המפורסם רבינו שלום משאש זללה"ה בשמש ומגן ח"ג (חאהע"ז סימן נ"ד) בכהן ובת הנכרי מישראלית שנשאו בנישואין אזרחיים, האם חשיב בדיעבד ומותר לערוך לה חו"ק כדמו"י, או שאין זה קרוי בדיעבד אלא כשנישאו כדמו"י. והביא תשובת הרשב"א ז"ל ח"א (סימן אלף כ"ה) וכן בחלק ה' (סי' רמ"ב) בא' שנשא נכרית ועתה התגיירה ורוצה לשאתה בחו"ק, ואסר אותם. ורק בעבר ונשאה בחו"ק הוא דשרי לקיימה, וש"מ דנישואין אזרחיים לא חשיבהו נישאת בדיעבד. ולעומת זה הביא שם דברי מרן החיד"א ז"ל בספרו חיים שאל ח"א (סימן מ"ט) שכתב דגם כשנשאה בגיותה חשיב שכבר כנסה, ויישב בזה לדעת ר"ת (כתובות ג' ע"ב) שהתיר לגוי שבא על בת ישראל בגיותו, שיכול לישאנה אחר שנתגייר, והרא"ש ז"ל הסכים עמו, וכתב דמיירי בנשאו בחוקותיהם, דזה נחשב ככנס בדיעבד, וע"כ יכול לשאתה אחר שנתגייר.