הטלת קנס שבועי בגין סרבנות גט, ואישור נשיאת בית המשפט העליון לכך

בהתאם להחלטת בית הדין בית הדין מיום ה' באדר תשפ"א (17.2.21), קבוע להיום מועד לסידור גט בין הצדדים.

הבעל מבקש לגרש.

טוען בא כוח הנתבעת כי היא צריכה מתורגמן ולכן ההליך פסול מיסודו. ומוסיף בא כוח הנתבעת:

זה תיק טרגי, המורכבות ברורה, היא נשואה מעל 30 שנה הביאה 8 ילדים, הבעל שודד את הקופה הביתית בשיטות שלא מעליבות ארגון פשע, היא לא מבינה מילה עברית, מבקשת תרגום והיא סורבה. כל ההליך דינו להיפסל. היא לא קבלה את יומה בבית הדין ולא הבינה מילה ממה שהדיינים דברו אתה, לא הבינה מה שעורכי הדין דברו אתה באנגלית קלוקלת, זכות הגישה שלה לערכאות נפגעה פגיעה אנושה, ביקשה ביומה הראשון לאשר לה מתורגמן והבקשה נדחתה על הסף, זה חלק מחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, וזכותו להבין, היא מוצאת את עצמה בפני שוקת שבורה, רוצים לכפות עליה גט והיא לא הבינה איך הגיעה עד הלום. אבקש להורות על עיכוב הליכים כללי בתיק, עד לבירור העניין עד תום, ואם זכותה נפגעה, יש לתת לה את יומה בבית הדין, גם אם יגמר בגט, יש לה זכות להליך הוגן.

בשלב זה, האישה נשאלה ע"י בית הדין (בעברית) האם היא רוצה או מסכימה להתגרש היום, והיא מסמנת בראשה לשלילה.

מגיב בא כוח התובע: בכל דיון מתחלף ייצוג לאישה, והגיע מישהו חדש שלא מכיר את התיק, ויש החלטות חלוטות לאחר החלטת בית הדין הגדול. באי כוחה הקודמים מתביישים. הוא הגיש בקשה לאזורי ולגדול לקבל חצי מיליון ש"ח ואז יהיה גט, כך שהאישה מבינה לעשות גט תמורת חצי מיליון ש"ח. היא זו שפנתה לבית המשפט. זה אושרר בבית הדין הגדול, כל המשחק הוא של סחבת. הבעל לא בריא וזה מה שהיא רוצה. בבית משפט לא היה מתורגמן, וגם בבית הדין הגדול, וגם לא בשימוע אצל הרב לאו. זומנו לסידור גט, וכבר קבע בית הדין הגדול שניתן להפעיל 5000 ש"ח ליום על כל יום שלא מקבלת את הגט. זה יכול להיות תרופה לתיק.

מגיב בא כוח האישה: האישה תגיע לבג"ץ, יש לה זכות להליך הוגן.

בא כוח האישה ביקש להגיב עוד, אך שב על טיעוניו שטען קודם, הלכך התבקש להסתפק במה שטען כבר קודם, למניעת טיעון כפול.

עד כאן עיקרי טענות הצדדים ההדדיות.

ובכן, בית הדין לא מוצא בטענות בא כוח הנתבעת כדי לשנות אף לא אחת מהחלטות בית הדין שניתנו בנושא, ולכן אף בקשתו לעיכוב ביצוע הליכים נדחית.  

ונבאר.

ראשית נבהיר, הנתבעת לא בקשה עד עתה לבטל החלטות בית הדין בשל כך שלא הבינה את השפה או את עצם ההליך. לטענת בא כוח הבעל, אף בבית המשפט או בפני בית הדין הגדול לא הופיע מתורגמן עבורה.

כן נזכיר האמור בפתח החלטת בית הדין הגדול מיום כ"ו באדר תש"פ (22.3.20):

בפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי מיום י"א בשבט תש"פ (6.2.20) הנענית לבקשת הבעל לקבוע מועד לסידור גט בין הצדדים. לדעת המערערת טעה בית הדין קמא בהלכה כשחייב גירושין ללא כל עילה הלכתית, טעה בית הדין בשיקול הדעת ובעובדות, כאשר לא נקבעו העובדות בהתאם למה שהוכח בדיונים, וכן בשל פגם בהליך בכך שלא נתן לצדדים לחקור או להגיש סיכומים בתביעותיהם.

מנגד התנגדות המשיב לערעור ובקשה לדחותו על הסף כערעור סרק תוך סילוף העובדות, שכן חיוב הגט נפסק כבר בתאריך י"ט באדר ב' תשע"ט (26.3.19) ונדחה הערעור עליו, ובפירוט העובדות כפי שהן לדעת המשיב, ולכן מבקש גם הטלת הוצאות גבוהות על המערערת.

לאחר העיון בהחלטה, בתיק בית הדין האזורי, ובתיק הערעור על החלטת בית הדין האזורי מיום י"ט באדר ב' תשע"ט (26.3.19), נראה כי אכן יש לדחות את הערעור הנוכחי על הסף.

כך שטענות התובעת בערעור מוצגות ע"י בית הדין הגדול; חיוב בגירושין ללא עילה, טעות בשיקול דעת ועובדות, ופגם בהליך בכך שלא ניתנו חקירות או סיכומים – אך פלא – לא הזכירה אז הנתבעת כל טענה לאי הבנת ההליך על ידה או לפסלות ההליך מעיקרו בשל אי הבנת תוכנו.

ועוד נרשם בהחלטת בית הדין הגדול הנ"ל באשר להליך קודם שהתנהל בפניהם: