הנשיא סטיב אדלר
פתח דבר
מזה 48 יום, מצויה מערכת החינוך העל-יסודי בשביתה ממושכת ומתמשכת שסיומה לא נראה באופק עד היום הזה. כתוצאה מהשביתה נגרם נזק ממשי למערכת החינוך בכללותה. תלמידי החינוך העל-יסודי הפסידו כ - 3,225,000 שעות לימוד. למורים נגרם הפסד השתכרות ניכר, ובצידו פגיעה עמוקה בסיפוק המקצועי כמחנכים. הליכי משא ומתן אינטנסיביים ותכופים, שהתנהלו משך כל התקופה הזו, בין המדינה וארגון המורים, לא הסתייעו ולא הבשילו לכדי פתרון מוסכם.
משהגענו עד הלום, אין עוד מנוס מלהידרש לדיון ולהכרעה בבקשת מרכז השלטון המקומי והמדינה להורות על הפסקת השביתה בדרך של מתן צווי מניעה כנגד השביתה, ובאילו תנאים.
כפי שיוסבר בהמשך הדברים, החלטנו לתת צו המחזיר את כלל המורים חברי ארגון המורים בבתי ספר העל-יסודיים לעבודה סדירה ותקינה. זאת, נוכח התחייבות מפורשת של ממשלת ישראל בדבר העמדת מערכת החינוך והעצמתה כיעד לאומי, והתנאים להם יזכו המורים במסגרת הרפורמה הכוללת במערכת החינוך בישראל. התחייבויות אלה של המדינה כלפי המורים, הן פרי המגעים שניהלו הצדדים וההישגים להם זכו מהווים כברת דרך ניכרת במימוש תביעותיהם של המורים בחינוך העל יסודי לקידום מעמדם, שכרם ותנאי עבודתם כמחנכים בישראל.
על חשיבות מערכת החינוך וההוראה בחברה הישראלית
[2] החינוך והקניית הדעת הם אבן הראשה של העם היהודי לדורותיו כמשנת חכמים
"כשם שאדם חייב ללמד את בנו כך הוא חייב ללמד את בן בנו, שנאמר "והודעתם לבניך, ולבני בניך" (דברים ד,ט). ולא בנו ובן בנו בלבד,
אלא מצוה על כל חכם וחכם מישראל ללמד את כל התלמידים, אף על פי שאינן בניו: שנאמר "ושיננתם לבניך" (דברים ו,ז) מפי השמועה למדו, בניך אלו תלמידיך, שהתלמידים קרויין בנים, שנאמר "וייצאו בני הנביאים" (מלכים ב ב,ג)".
[הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ב' ספר המדע , משנה תורה לרמב"ם]
נאמנים לרוח הדברים הללו, מהווים החינוך וההוראה, מראשית ימיה של המדינה, יסוד מוסד להתפתחותה, קידומה והטמעת ערכיה. ביטוי מובהק לדרך זו נמצא ב
הצעת חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג - 1953, לפיה נועד החוק
להשתית את מערכת החינוך בישראל
"על ערכי תרבות ישראל והישגי המדע, על אהבת המולדת ונאמנות למדינה ולעם בישראל... ועל שאיפה לחברה בנויה על חירות, שוויון, סובלנות, עזרה הדדית ואהבת הבריות"
.
ובפסיקתו של בית המשפט העליון, נאמר כך:
"החינוך הוא חיוני לקיומו של משטר דמוקרטי חופשי, חי ומתפקד. הוא מהווה יסוד הכרחי למימושו העצמי של כל אדם. הוא חיוני להצלחתו ולשגשוגו של כל פרט ופרט. הוא חיוני לקיומה של חברה, שבה חיים ופועלים אנשים המשפרים את רווחתם ותורמים, בתוך כך, לרווחתה של הקהילה כולה"
.
הנה כי כן, המדינה אחראית וחייבת להעניק חינוך לאזרחיה ולתושביה, מתוקף החובה שבדין ובמסגרת היכולת הכלכלית והתקציבית הנתונה.
הרפורמה במערכת החינוך והמעבר לעידן חדש של חינוך איכותי
[3] במטרה לקדם את מערכת החינוך בישראל ולשפר את הישגיה, הגיעו המדינה וארגוני המורים כאחד, למסקנה כי נדרשת רפורמה מקיפה ויסודית במערכת החינוך בכללותה. המדובר ברפורמה משמעותית הכרוכה בקביעת תנאי לימוד הולמים לתלמידים, בתוכניות לימוד והוראה, בשעות לימוד, ובריווח מספר התלמידים בכיתות. במסגרת הרפורמה צריך יהא לשים דגש מיוחד על העצמת מעמד המורים והמורות בישראל והעמדתו על בסיס איתן, תוך קביעת רמות שכר ההולמות את חשיבות מעמדם כמורים ומחנכים בישראל.
ככלל, מקובלים עיקרי יסוד אלה על המדינה, על ארגוני המורים, ועל מרכז שלטון המקומי, וכפי העולה מכתבי בי-דין שהובאו לפנינו, אף נעשו פעולות של ממש ליישומם של עקרונות אלה, עליהם נעמוד להלן, בקצירת האומר.
בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים - במטרה ליישם רפורמה משמעותית מוסכמת במערכת החינוך, ניהלה המדינה משא ומתן ממושך עם הסתדרות המורים, המייצגת את המורים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, ועם ארגון המורים, המייצג חלק נכבד מן המורים בבתי הספר העל יסודיים. לאחר משא ומתן אינטנסיבי, חתמה הסתדרות המורים על הסכם קיבוצי עם המדינה, המבטיח תחילת יישומה של רפורמה הנקראת "
אופק חדש" ושיש בה תועלת לציבור התלמידים ולציבור המורים, לרבות העלאה משמעותית בשכר העבודה ותנאי העבודה של המורים תמורת תוספת שעות עבודה.
לפי העולה מהודעת המדינה לבית דין זה, ניתן ללמוד על רצינות כוונות המדינה, אף מתחילת יישום רפורמת "אופק חדש" בבתי הספר היסודיים. במסגרת רפורמה זו, בחרה הסתדרות המורים במסלול של העלאה מיידית של שכר כלל המורים החדשים, מסכום של 3,700 ש"ח לחודש לסכום של 5,200 ש"ח לחודש, בצירוף העלאה של 26% בשכר המורים שילמדו בשלב ראשון בכ- 300 בתי הספר בהם החלה הרפורמה. עוד הוסכם, כי בכל שנת לימודים חדשה, תוחל הרפורמה על בתי ספר נוספים, כך שבסופו של דבר ייהנה כלל ציבור המורים והתלמידים מהרפורמה בחינוך ומהעלאת שכר המורים.
בתי הספר העל יסודיים - ארגון המורים הודיע על נכונותו לנהל משא ומתן כדי להגיע להסכם על רפורמה בחינוך העל-יסודי ואף הכין תכנית מפורטת לרפורמה ששמה "
עוז לתמורה". אולם, עמדת הארגון היא, שלא ייכנס למשא ומתן על תנאי הרפורמה קודם שיתמלאו דרישותיו להעלאת שכר המורים על חשבון הרפורמה ובמסגרתה. בנוסף, דרש הארגון, החזרת 110,000 שעות הוראה שקוצצו מכיתות י' - יב' והקטנת תקן מירב התלמידים בכיתה. על רקע זה, התנהל בחודשים האחרונים משא ומתן בין המדינה לארגון המורים, בנוגע לשלב הראשון של הרפורמה, אשר יכלול העלאת שכר ובצידה תוספת שעה, או שעות עבודה, של המורים. במסגרת הנסיונות לקידום המשא ומתן, הציע מר עופר עיני, יו"ר ההסתדרות הכללית החדשה, מתווה לסיום השלב הראשון של הרפורמה. אולם למרות הסכמת הצדדים על המתווה המוצע, לא עלה בידיהם להסכים על מכלול הפרטים ליישומו הלכה למעשה.
יעדי הרפורמה בבתי הספר העל-יסודיים- ההישגים העיקרים של הרפורמה לתלמידים בתוספת שעות הוראה פרטנית, משך שהיית המורים בבתי הספר, העלאת הרמה המקצועית של המורים והעצמת מעמד המורה ותפקידו. לציבור המורים צפוי שדרוג שכר, תגמול עבור עבודה תומכת הוראה, יצירת אופק קידום אמיתי והגדלת השכר הפנסיוני. בנוסף צפוי ייעול המערכת מבחינה תפקודית ותקציבית, לרבות פיקוח וביצוע אמיתי של שעות הוראה מתוקצבות, שעון נוכחות, וביסוס שדרת ניהול בבתי הספר המקבלת מעמד ייחודי.
המוסכם בין הצדדים והמחלוקות ביניהם
[4] מזה חודשים רבים מלווה בית דין זה את המגעים המתנהלים בין הצדדים, במהלכם אף נדונו עתירות שהוגשו לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. בתוך כך הוגשה, על ידי תלמידת בית ספר והוריה, עתירה להורות לראש הממשלה להתערב בסכסוך (בג"צ 9135/07
גילה מזן גדרון ואח' נ' ח"כ אהוד אולמרט, ראש הממשלה ואח', ניתן ביום 19.11.2007). בפסק הדין הדוחה את העתירה, נאמרו מפי הנשיאה דורית בייניש דברים אלה: